מתחם אל-פאשה

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

מבנה החמאם, מבט לכיוון צפון מרחוב שיבת ציון

מתחם אל-פאשה הוא מתחם של מבנים בעיר התחתית של חיפה הכולל בית מגורים גדול ומפואר וחמאם שנבנו במאה ה-19 על גבול העיר העתיקה של חיפה שנבנתה בימי דאהר אל-עומר בקרבת השכונה היהודית חארת אל-יאהוד.

היסטוריה

המתחם שוכן ברחוב "חמאם אל–פאשה" (מדרום לשדרות הפלי"ם) הקרוי על שמו של מוסטפא פאשה אל-ח'ליל שהיה ראש עיריית חיפה בין השנים 1903-1885 והיה בן למשפחה מוסלמית עשירה ורבת השפעה בחיפה. מוסטפא פשה בנה את החמאם ממזרח ובצמוד למבנה המגורים של המשפחה.

מבנה המגורים הוא בעל שתי קומות, קומת הקרקע שימשה כבית מסחר, הקומה השנייה שימשה למגורי המשפחה. המבנה בנוי אבני כורכר מסותתות, והוא כלל גג רעפים (שלא שרד), מרפסות מקושטות בעמודי שיש, חלונות עם קשתות, מרצפות מעוטרות. הקירות בקומה השנייה עוטרו בציורי קיר. שרידים מעטים מציורים אלה ניתן לראות עד היום. בקומת הקרקע יש עדיין שרידים מאכסדרה מעוטרת בקשתות. מדרום למבנים נמצאים שרידי מבנים שנשארו מהתקופה העות'מאנית. במבנה שכן גם בית תלמוד תורה וגן ילדים ליהודי חארת אל-יהוד. מוסדות יהודיים אלה פונו מהבניין ביום 18 ביולי 1938 יחד עם פינוי תושבי חארת אל-יהוד בעקבות מאורעות 1939-1936.^[1]

המבנים היו בבעלות משפחת אל-ח'ליל עד מלחמת העצמאות. על משפחת אל-ח'ליל נמנים גם בנו של מוסטפא פאשה אברהים אל-ח'ליל שהיה ראש העירייה בין השנים 1913-1911 ונרצח ליד הבית בשנת 1937 על ידי שליחי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני,^[2] וכן חסן שוכרי שנישא לבתו של מוסטפא פאשה והיה ראש העירייה במשך שנים רבות.^[3]

בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה ב-14 בספטמבר^[4] לאחר שאברהים אל-ח'ליל נרצח הציע דוד הכהן לשנות את שמו של רחוב חמאם אל-פאשה ולקרוא לו על שם הנרצח, ההצעה אושרה בישיבה אבל מעולם לא מומשה.^[5]

לבני משפחת אל-ח'ליל הייתה חלקת קברים נפרדת שיועדה רק לבני המשפחה. חלקת הקברים שוכנת מול כיכר פייסל בצומת הרחובות דרך העצמאות ודרך חטיבת גולני. בחלקה יש מצבות מפוארות מעוטרות בתבליטים וכתובות.

במה 2

במסגרת תוכניות הבנייה של עיריית חיפה בעיר התחתית יועד מבנה בית המשפחה להריסה. מאבק ציבורי למען שמירת המבנה מנע את הריסתו. בשנת 1982 במסגרת תוכנית של ראש העירייה אריה גוראל להחיות את המקום, נעשתה פנייה אל עמרי ניצן ונעם סמל מנהלי תיאטרון חיפה להקים במת תיאטרון במבנה.^[6] תכנון פנים המבנה והתאמתו לצורכי התיאטרון נמסר לאדריכל אמנון גלפמן. התוכנית כללה שני חללים מרכזיים, אחד לצורך הקמת מועדון והשני לצורך במת התיאטרון. בחלל זה נעשתה חפירה לעומק כדי לאפשר הקמת אולם מדורג, בנוסף הוסר קיר שחילק את החלל לשניים ובמקומו נבנתה קורה שחיברה בין שתי קשתות. בעת החפירה הסתבר שלמבנה אין יסודות. חדרי האיפור של השחקנים הותקנו בתחילה במבנה זמני שהוצב מחוץ למבנה. בשלב השני הוסב חדר בחזית המבנה ששימש לפני כן כבית כנסת לשמש כחדרי איפור. בעת הפתיחה של המבנה לפעילות תרבותית הכיל המבנה את "במה 2" ששימשה להעלאת מופעים אינטימיים וכחלק מתוכנית המנויים של התיאטרון האולם היה בעל 181 מקומות. בחלל השני הוקם מועדון ל"שירי ארץ ישראל" שנקרא "מסבאת אל פאשה" והיה בבעלות ראובן גרוס.

הצגת הפתיחה של התיאטרון התקיימה באפריל 1983 עם המחזה של את'ול פוגארד "האי" בהשתתפות השחקנים מכרם ח'ורי ויוסוף אבו ורדה.^[7]במה 2 פעלה ברציפות עד לסגירתה בשנת 2003. המחזה האחרון שהוצג היה "סופמשחק" של סמואל בקט. מועדון אל-פאשה פעל מספר שנים עד שנסגר. חלל המועדון שימש באמצע שנות התשעים כנגריה של התיאטרון, בשנות האלפיים הוקם בחלל זה מועדון ריקודים בשם "מועדון הלונה".^[8] מועדון זה נסגר לפעילות בפברואר 2011. בחזית המבנה הפונה לשדרות הפלי"ם שוכנים בית קפה. מבנה החמאם שימש כפאב ומועדון לילה שאינם פעילים יותר.

תמונה היסטורית של המבנה. על המבנה שרידי גג הרעפים. מימין למבנה נמצא היום היכל המשפט של חיפה
רחוב חמאם אל-פאשה, מימין מבנה החמאם, אחריו מבנה אל פאשה מצידו הדרומי, משמאל מבנים שנאטמו, ברקע מבנה היכל המשפט
הקומה השנייה של בית אל-פאשה שהייתה קומת המגורים. צולם מגג החמאם.
הקיר המזרחי של הבית, רחוב אל מוכתורי
גג החמאם על רקע מבנים ברחוב
קברים בחלקת הקברים של משפחת אל-ח'ליל
כתובת מעל דלת החמאם, בצידו הדרומי של המבנה
מבט על בית אל פאשה ושרידי מבנים לידו מרחוב שיבת ציון בקומה השנייה שרידי צבע מציורי הקירות שעיטרו את קומת המגורים