מתקדמים לאחור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | צ'ארלס מאריי |
| שפת המקור | אנגלית |
| נושא | מדינת הרווחה |
| הוצאה | |
| הוצאה | Basic Books |
| מקום הוצאה | ארצות הברית |
| מספר עמודים | 352 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | סלע מאיר |
| תאריך | 2020 |
| תרגום | אורי רדלר |
| מספר עמודים | 448 |
מתקדמים לאחור – כיצד מדיניות רווחה פוגעת בעניים (באנגלית: Losing Ground: American Social Policy, 1950–1980) הוא ספר משנת 1984 העוסק ביעילותן של מדיניות מדינת הרווחה בארצות הברית בין השנים 1950 ל-1980, מאת מדען המדינה צ’ארלס מאריי. גם הצעות המדיניות שלו וגם המתודולוגיה שבה השתמש עוררו מחלוקות רבות.[1][2]
רקע
מאריי כתב את הספר בזמן שהיה עמית במכון מנהטן, אז תחת חסותו של אירווינג קריסטול. המכון מימן את עבודתו על הספר ואף קידם אותו. כ-25,000 דולר מהמימון הגיעו מקרן ג’ון מ. אולין. ג’ואן קנדי טיילור מהמכון זוכה לקרדיט על כך שדאגה שהספר יראה אור.[3]
תקציר
הטענה המרכזית של מאריי היא שתוכניות הרווחה החברתיות, כפי שיושמו היסטורית בארצות הברית, נוטות להגדיל את העוני במקום לצמצמו, משום שהן יוצרות תמריצים שמתגמלים התנהגות קצרת-טווח שאינה מועילה ליציאה מעוני בטווח הארוך.[2][4]
קבלה וביקורת
כריסטופר ג’נקס פרסם ביקורת מקיפה בגיליון 9 במאי 1985 של New York Review of Books, ובה הגדיר את הספר כמעשה של "דרוויניזם חברתי". לטענתו, הצלחתו הפופולרית של מתקדמים לאחור נבעה לא מהקפדה מדעית אלא מן התועלת הפוליטית שלו – בהענקת צידוק מוסרי לקיצוצי תקציב שפוליטיקאים רבים ביקשו לבצע כדי לצמצם את הגירעון הפדרלי.[1] מאריי השיב על ביקורתו, וג’נקס מצדו פרסם תגובה נוספת.[5]
במקביל, מכון המחקר לעוני של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון פרסם דוח מיוחד שהציג את עמדות החוקרים השונים במכון כלפי טענותיו של מאריי. בנוסף, פורסם סיכום בן שנים-עשר עמודים במגזין Focus, שבו דחו החוקרים את ההאשמות הרחבות שהטיח הספר כלפי מדיניות ה־Great Society. עם זאת, הם הסכימו כי נדרשת בשנות השמונים גישה מחודשת שתוכל להתמודד טוב יותר עם אתגרי העוני והפשיעה.[6]
בניו יורק טיימס, במאמר מערכת שפורסם ב־1985, חודשים ספורים לאחר הופעת הספר, הוגדר מתקדמים לאחור כ"תנ"ך של מקצצי התקציב". עם זאת, המאמר הסתייג וציין כי "הטענה עשויה להיות פגומה לא פחות משהיא מפתיעה, וכנראה לא תעמוד בביקורת רצינית".[4]
בראיון שנערך בדצמבר 1993 עם רשת NBC, כתב נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון על מאריי ועל הספר: "הוא עשה שירות גדול למדינה. נכון, אני והוא לא פעם חלוקים, אבל אני חושב שהניתוח שלו ביסודו נכון. אין ספק שזה יעבוד. אבל השאלה היא – האם זה מוסרי?"[7]
כעבור שנים אחדות, בשנת 2006, כתב הפרשן השמרני מייקל בארון כי הספר "ערער את ההנחה שרווחה היא חובה מוסרית" וכי הוא שימש מקור השראה לרפורמות הרווחה של שנות התשעים.[8]
עם זאת, בשנת 2009, בספרו Prisons of Poverty, תקף הסוציולוג לואיק וקאן את מתקדמים לאחור. הוא טען כי מאריי עיוות את הנתונים בניסיון לטעון שהעלייה בעוני לאחר שנות השישים נבעה מצמיחתה של מדינת הרווחה, בעוד שלדבריו הנתונים עצמם אינם מצביעים על קשר כזה כלל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בריג'יט ברגר, ביקורת ספר: כך הפכה 'המלחמה בעוני' את העניים לעניים יותר, באתר מידה, 5 בפברואר 2020
- צ'רלס מאריי, פרק מספר: מתקדמים לאחור – כיצד מדיניות רווחה פוגעת בעניים, באתר מידה, 21 ביולי 2021
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- הספר "מתקדמים לאחור", באתר "סימניה"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Jencks, Christopher (1985-05-09). "How Poor Are the Poor?". The New York Review of Books (באנגלית). Vol. 32, no. 8. ISSN 0028-7504. נבדק ב-2025-08-31.
- ^ 2.0 2.1 Glenn Loury, The Not-So-Great Society, Reason.com, 1984-12-01 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Jesse Walker, Joan Kennedy Taylor, RIP, Reason.com, 2005-10-31 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.0 4.1 "Opinion | Losing More Ground (Published 1985)" (באנגלית). 1985-02-03. נבדק ב-2025-08-31.
- ↑ Jencks, Christopher; Murray, Charles (1985-10-24). "'Losing Ground': An Exchange". The New York Review of Books (באנגלית). Vol. 32, no. 16. ISSN 0028-7504. נבדק ב-2025-08-31.
- ↑ University of Wisconsin-Madison Institute for Research on Poverty, Are we Losing Ground?
- ↑ Wayback Machine, www.clintonlibrary.gov
- ↑ Charles Murray: Abolish the welfare state, US News
מתקדמים לאחור41758780Q17149156