נאו-ריאליזם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בסגנון קולנועי. אם התכוונתם למונח מתחום מדע המדינה, ראו בקולנוע, נאו-ריאליזם הוא סגנון המכתיב שימוש באלמנטים אמיתיים ככל הניתן מחיי היום-יום ועיסוק בנושאים ארציים ולא בכאלו דמיוניים שברומו של עולם. צמח באיטליה עם שחרורה מהכיבוש הנאצי לקראת תום מלחמת העולם השנייה.
מאפייני הנאו-ריאליזם
במילה אחת, הנאו-ריאליזם מתואר כאותנטי. אנדרה באזאן, איש קולנוע ומבקר קולנוע צרפתי, טוען שהנאו-ריאליזם מגלם: אמת, טבעיות ואותנטיות. סרט נאו-ריאליסטי חייב להכיל את המאפיינים הבאים:
- קונטקסט חברתי מוגדר היטב.
- תחושת אקטואליות היסטורית עכשווית.
- מחויבות פוליטית לשינוי חברתי מתקדם, ואפילו אלים.
- דחיית סגנון המשחק ההוליוודי ושימוש נרחב ככל הניתן בשחקנים לא-מקצועיים.
- צילום בסגנון תיעודי.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נאו-ריאליזם באתר IMDb.
הערות שוליים
- ^ Bondanella, Peter. La Strada, Rutgers Films in Print Series. Rutgers University Press: 1987, page 3-4. מסת"ב 0-8135-1236-0.
