נביחה
נביחה היא הקול שמשמיעים, לעיתים קרובות, הכלבים. הנביחה מאופיינת ב"הברות" (הב) קצרות וחדות שמשכן 40–140 מילישניות המושמעות לפעמים בנפרד ולעיתים מצטרפות לסדרות (הבהבהב..).
בעברית מיוצגת נביחת הכלב על ידי הביטוי "הב הב", או "האו". ואילו באנגלית מיוצגת הנביחה על ידי הביטוי "Woof". ביטויים אלה הם אונומטופאיים, וכפי הנראה ניתן היה לייצג את נביחת הכלב גם על ידי הביטויים "ruff", "arf" ועוד.
ייחודיות הנביחה
על אף שכלב הבית הוא תת-מין במשפחת הכלביים, שבוית מן הזאב המצוי, נביחת הכלב מבחינה אותו ממינים אחרים במשפחת הכלביים. גם זאבים אחרים יכולים לנבוח, אך הם עושים זאת רק לעיתים נדירות. לפי דעתם של החוקרים קופינגר ופיינשטיין[1], כלבים נוטים לנבוח באופן באריכות ובאופן קצבי, ואילו זאבים בוגרים נוטים ליילל, ונביחותיהם הנדירות הן קצרות וקטועות. לעומת הזאבים, כלבים נובחים לעיתים תכופות ובסיטואציות רבות.
חיות נוספות משמיעות קול נביחה כמו קודו ומיני אנטילופות בעיקר בעת פחד, בבונים ועוד. אך הנביחה מזוהה עם הכלב בעיקר.
סוגי נביחה
החוקרת סופיה יין (Sophia Yin)[2]ניתחה הקלטות של 4,672 נביחות, ובדקה את הקשר שבין המוטיבציה של הכלב לנביחה (הופעת אדם זר בדלת, קריאה למשחק או בדידות) לבין צליל הנביחה (תדירות הקול), השינויים בצליל תוך כדי הנביחה (אפנון הצליל), העצמה, טווח התדרים והמרווחים שבין ההברות. על פי המחקר, ניתן להבחין בין שלוש נביחות שונות לפחות שההבדלים האקוסטיים ביניהם מובהקים:
- נביחת אזעקה: הכלב משתמש בתדר נמוך תדר ממוצע של 686Hz והצליל תופס טווח תדירויות צר (בין 390 ל-1156 הרץ). הנביחות מתמזגות לעיתים קרובות "נביחת על" ארוכה ומונוטונית. במצב בו הכלב מתריע על סכנה אפשרית הוא מרכז את האנרגיה האקוסטית בטווח קטן של תדרים. נביחה זו היא גם המונוטונית ביותר מבחינת שינויי העצמה (אמפליטודת הצליל) במהלך הנביחה (מרווח של 33 דציבל בין העוצמה המרבית למזערית).
- נביחת המשחק: מושמעת בתדר גבוה יותר (840 הרץ). היא עשירה בהרמוניות - הכלב מפיק טווח רחב של תדירויות קול (בין 476 ל-1502 הרץ) ומשנה את הצליל ואת העצמה (מרווח של 39 דציבל בין העוצמה המרבית למזערית) תוך כדי הנביחה, ובדומה לנביחות האזהרה גם נביחות המשחק נוטות להתחבר זו לזו.
- נביחת ה"געגוע" שמשמיע כלב שהופרד מבעליו, דומה לנביחת המשחק בצליל, אך מורכבת מהברות בודדות שאינן מתחברות לסדרות ארוכות. הכלב אינו מבזבז אנרגיה על צרורות ארוכים במצב שבו הוא עשוי להידרש לנבוח במשך זמן ממושך.
חוקרים אחרים ספרו עד שנים-עשר סוגים מובחנים של נביחות אצל כלבים מאותו גזע, המשמשים בהזדמנויות שונות, מהזמנה למשחק ועד סקרנות וקבלת פנים. בעלי כלבים מסוגלים לזהות נביחות מטיפוסים שונים. כאשר מושמעות הקלטות של כלבים זרים, מצליחים בני אדם להבחין בין נביחות אזהרה לנביחות משחק, כך שהשפה הזו אכן שימושית לכלב הבית[3][4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: נביחה |
- יורם שורק, האמנם כלב נובח לא נושך?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10")
- על נביחות כלבים ואילוף מתוך www.allabout.co.il.
- כלבים מדברים? ידיעה על פיתוח תוכנה לפענוח נביחות
הערות שוליים
- ^ Coppinger R, Feinstein M: 'Hark! Hark! The dogs do bark...' and bark and hark. Smithsonian 21:119-128, 1991
- ^ Barking in domestic dogs: context specificity and individual identification SOPHIA YIN & BRENDA MCCOWAN, ANIMAL BEHAVIOUR, 2004, 68, 343
- ^ Human listeners are able to classify dog (Canis familiaris) barks recorded in different situations.Pongrácz P, Molnár C, Miklósi A, Csányi V. J Comp Psychol. 2005 May;119(2):136-44
- ^ :Acoustic parameters of dog barks carry emotional information for humans; Peter Pongracz, Csaba Molnar, Adam Miklosi Applied Animal Behaviour Science(2006)
- ^ Comparative Social Cognition: From wolf and dog to humans
- ^ INFORMATION CONTENT OF COYOTE BARKS AND HOWLS The International Journal ofAnima1 Sound and its Wording, 2006, Vol. 16,pp. 289314
