נוודים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוודים הם קבוצות של אנשים, נשים וטף אשר אורח חייהם נמשך בנדידה ממקום למקום והם אינם חיים באופן קבוע במקום מסוים. הנוודים נודדים בהתאם לזמינות של מים, מזון, מרעה, ביטחון וכדומה. לרוב נעשית הנדידה בשטח מוגדר, או במסלול מחזורי.

אורח חיים של נוודות רווח מאוד בעבר, בעיקר אצל אנשים שחיו במדבר, אך כיום תופעה זו הולכת ומצטמצמת.

נוודות למחצה: כאשר שבטים נודדים עם עדרי הצאן למרחקים קצרים, ובעונות מסוימות, ובשאר ימות השנה הם חוזרים לנקודת יישוב שממנה יצאו ומעבדים את האדמה.

לאורך ההיסטוריה דוגמאות שונות לעמים נודדים אשר בתקופות בצורת ומחסור במזון הפכו לאלימים כחלק מהניסיון להשיג לעצמם מזון, והתקיפו את עמי הקבע, לעיתים לאחר דורות של שיתופי פעולה שלווים יחסית בין עמי הקבע לעמים הנודדים[1].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0