נורה ברנד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.נורה ברנד (בהונגרית: Berend Nóra; בודפשט, 1966) היא היסטוריונית יהודייה-הונגרייה המתגוררת בממלכה המאוחדת, פרופסורית להיסטוריה אירופית בפקולטה להיסטוריה של מכללת סנט קתרינה (אנ') אחת מ-31 המכללות המרכיבות את אוניברסיטת קיימברידג'. ספרה "בשער הנצרות" זכה בפרס גלדסטון (אנ') הפרס שנתי של החברה ההיסטורית המלכותית (אנ').
ביוגרפיה
משפחתה
נורה נולדה במשפחה יהודית, אביה איבאן ט. ברנד הוא היסטוריון יהודי-הונגרי נודע זוכה פרס קושוט, היה פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), הנשיא לשעבר של האקדמיה ההונגרית למדעים. יש לה אחות אחת, ז'וז'ה (1954).[1] לנורה ברנד יש שתי בנות.[2]
לימודיה
נורה סיימה את לימודיה באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט ב-1989.[3] בשנים 1989–1990, המשיכה את ללימודי (DEA) בפריז ב"בית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה" (צר') ולאחר מכן בניו יורק קיבלה את התואר שני ב-1992 ותואר דוקטור ב-1996 באוניברסיטת קולומביה. בין 1996 לבין 1999, היא הייתה בפוסט דוקטורט במכללת סנט קתרינה באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1990–2000, היא הייתה מרצה ומרצה בכירה בגולדסמית קולג' של אוניברסיטת לונדון. מאז שנת 2000 מלמדת במכון להיסטוריה באוניברסיטת קיימברידג', והיא גם עמיתה ופרופסור במכללת סנט קתרינה.[4]
בשני העשורים האחרונים, עם מאמריה, ספריה, הרצאותיה ומצגותיה בכנסים ועם ארגון פרויקט המחקר הבינלאומי רחב היקף שלה, צברה מוניטין מקצועי רציני בחקר ימי הביניים.[5]
תחום המחקר שלה
היא התמחמה בהיסטוריה אירופית של ימי הביניים של המאה ה-10 עד המאה ה-15, כולל היסטוריה חברתית ודתית. נושאי המחקר שלה כללו שינויים בתרבות הילדים, מעמדם של לא-נוצרים בחברה הנוצרית של ימי הביניים, לרבות אינטראקציות כלכליות, חברתיות, משפטיות ודתיות, גבולות מימי הביניים, היחס בין הנצרות למשטרים והחלוקה הטריטוריאלית של הכוח ביניהם. תחומי העניין שלה כוללים גם את ההיסטוריה של הנצרות, קדושה והדרה חברתית.[2][4]
בין השנים 2005 לבין 2009, היא ארגנה מיזם השוואתי המבוסס על שיתוף פעולה רב-שנתי מבוסס על הידע של מחקרים היסטוריים הונגרי, פולני, צ'כי ורוסי על האזור ההיסטורי, וכן מחקרים המשווים את מרכז ומזרח אירופה עם סקנדינביה בתוך תחום רחב עוד יותר. קבוצות המחקר שהובילה הורכבו ממומחים לימי הביניים פולנים, צ'כים, הונגרים, שוודים, נורווגים, דנים ורוסים שפיתחו את הסקירה החדשה שלהם במאפיינים המשותפים של מרכז-מזרח אירופה של ימי הביניים וצפון אירופה בהתבסס על מערכת קריטריונים שפותחה במשותף והסתמכות על דיוני עבודה קבועים במשך ארבע שנים ועל ההבדל בין האזורים.[6]
בין השנים 2012–2014, בתמיכת קרן הומבולדט, היא קיימה כמרצה אורחת קורס בן שנה, פעמיים, בשם "דת וזהות בהונגריה ובחצי האי האיברי" באוניברסיטת רוהר בבוכום ובאוניברסיטת מנהיים.[2][4]
פרסים
- פרס גלדסטון (2001) (פרס האגודה ההיסטורית המלכותית ליצירה ההיסטורית הטובה ביותר שאינה בריטית עבור ספרה ב"שער הנצרות")[4] [7]
יצירותיה
- Berend, Nora; Urbańczyk, Przemysław; Wiszewski, Przemysław (2013). Central Europe in the high Middle Ages : Bohemia, Hungary and Poland c.900- c.1300. Cambridge medieval textbooks. Cambridge. ISBN 0521786959.
- Nora Berend, ed. (2013). The Expansion of Central Europe in the Middle Ages. Ashgate. ISBN 9781409422457.
- Nora Berend, ed. (2007). Christianization and the Rise of Christian Monarchy: Scandinavia, Central Europe and Rus' c. 900-1200. Cambridge University Press. ISBN 978-0521876162.
- Berend, Nora (2007). Christianization and the rise of Christian monarchy : Scandinavia, Central Europe and Rus' c. 900-1200. MyiLibrary. Cambridge, UK. ISBN 0521876168.
- Abulafia, David; Berend, Nora (2002). Medieval frontiers : concepts and practices. Aldershot, Hants, England. ISBN 9780754605225.
- Berend, Nora (2001). At the gate of Christendom : Jews, Muslims, and "pagans" in medieval Hungary, c. 1000-c. 1300. Cambridge studies in medieval life and thought. Cambridge, UK. ISBN 9780521651851.
פרסומיה
- Berend Nóra (2017-01-06). "A Szent Jobb: a legenda eredete". Élet és Irodalom. LXI (1).
- Berend Nora: Défense de la chrétienté et naissance d’une identité. Hongrie, Pologne et péninsule Ibérique au Moyen Âge. Annales 58.5. 1009–1029.
- Berend Nóra (2016-05-31). "Keresztény értékek?". Népszabadság. 74 (126.): 10. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (2015-05-28). "A kormány és a holokauszt". nol.hu. נבדק ב-2017-08-22.
- Berend Nóra (2014-07-25). "A német megszállás áldozatai?". Népszabadság. 72 (173.): 12. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (2014-06-13). "Az ellenállás morális kötelesség". Népszabadság. 72 (137.): 12. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (2014-04-30). "Emlékművek és emlékezet". mandiner.hu. נבדק ב-2017-08-22.
- Berend Nóra (2014-03-14). "A modell: a „konszolidált" Horthy-rendszer". Népszabadság. 72 (62.): 12. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (2014-01-31). "A hamisan fénylő igazság". Népszabadság. 72 (26.): 12. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (2013-12-30). "Zsinórmérték ma". nol.hu. נבדק ב-2017-08-22.
- Veszprémy László (2009). "Berend Nóra:Christianization and the rise of Christian monarchy". Századok (2.): 490–493. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra: Korlátok és lehetőségek : a bevándorló nemesség a középkori Magyar Királyságban, Redite ad cor. - (2008) , p. 607-613.
- Nora Berend, ed. (2007). "The Kingdom of Hungary". Christianization and the rise of Christian monarchy (בangol). Cambridge University. pp. 319-368. ISBN 9780511372933. נבדק ב-2017-08-23.
{{cite book}}: תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link) - La problématique de l'identité, Identités hongroises, identités européennes du Moyen Âge à nos jours. - (2006) , p. 15-20.
- Berend Nóra: Magyarország, a kereszténység kapuja: egy ideológia születése, In: Tatárjárás. (Szerk. Nagy Balázs) Budapest, 2003. 613. o.
- Berend Nóra: Hartvic, Life of King Stephen of Hungary. In: Head, Thomas (ed.): Medieval Hagiography: An Anthology. New York–London, 2000. 375– 398.;
- Berend Nóra: Az 1279-i "kun törvények" szövege és keletkezési körülményei, A Jászkunság kutatása, 2000. - (2002) , p. 147-153.
- Berend Nóra (1997). "Paterna devotio vagy propria professio? : a középkori gyerekfelajánlás történetéhez". Aetas (2/3.): 120-136. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra (1994). "Szent a családban". Aetas (1.): 222-224. נבדק ב-2017-08-23.
- Berend Nóra: Marc Bloch a történelem védelmében : Marc Bloch: Apologie pour l'histoire ou métier d'historien, Sic itur ad astra, 1994. (8. évf.) 3-4. sz. 13-17. old.
לקריאה נוספת
- "Dr Nora Berend" (באנגלית). University of Cambridge. נבדק ב-2017-08-22.
- "Dr. Nora Berend" (באנגלית). Ruhr Universität, Bochum. נבדק ב-2017-08-22.
- Julia Fischer & Katja Bär (2012). "Humboldt schickt uns seine Besten" (בגרמנית). Universität Mannheim. אורכב מ-המקור ב-2017-08-22.
- "Hazug múltra nincs szükség". nepszava.hu. 2017-08-19. נבדק ב-2017-08-22.
ראו גם
- László Balogh: Among the Pagans, Aetas Historical Journal, כרך 30, גיליון 3, epa.oszk.hu
- Hovanyecz László (2000-11-06). "יהודים, מוסלמים וקומנים פגאנים – נורה ברנד היסטוריונית: בימי הביניים לאף אחד לא הייתה סובלנות". נפסבדשאג. 58 (259): 7.
הערות שוליים
- ^ Iván T. Berend (2009). History in my life: A Memoir of Three Eras,. Budapest, New York. p. 170. ISBN 978-963-9776-48-7.
- ^ 2.0 2.1 2.2 Julia Fischer & Katja Bär (2012). "Humboldt schickt uns seine Besten" (בnémet). Universität Mannheim. אורכב מ-המקור ב-2017-08-22. נבדק ב-2017-08-22.
{{cite web}}: תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link) - ^ "Hazug múltra nincs szükség". nepszava.hu. 2017-08-19. נבדק ב-2017-08-22.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 "Dr. Nora Berend" (בangol). Ruhr Universität, Bochum. נבדק ב-2017-08-22.
{{cite web}}: תבנית ציטוט עם ציון שפה לא מזוהה (link) - ^ Klaniczay Mihály (2013). "Összehasonlítás és kritikai érzékenység" (PDF). BUKSZ (Tél): 296−301. נבדק ב-2017-08-22.
- ^ Klaniczay Gábor (2009). "Közép-Kelet-Európából Közép-Nyugat-Európába: "Átmenet" a középkorban". Századok (6): 1299. נבדק ב-2017-08-23.
- ^ "Pat Winners of the Gladstone Prize" (PDF). Royal Historical Society. 2017. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-22. נבדק ב-2017-08-22.
