נינה קציר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נינה קציר
קציר בשנת 1973
מדינה ישראלישראל ישראל
פעילות בולטת פעלה רבות למען חינוך
ידועה בשל רעייתו של אפרים קציר

נינה קציר (4 באוקטובר 191412 במרץ 1986) הייתה רעיית נשיא מדינת ישראל, פרופ' אפרים קציר, ומורה לאנגלית בתיכון המאוחד שברחובות.

ביוגרפיה

נולדה במוגילב למשפחת גוטליב. בגיל 16 עלתה לארץ בגפה והתיישבה ברחובות, בבית סבה. בסיום לימודיה בסמינר הוראה בית הכרם בירושלים, עבדה כמורה. לימדה עברית באולפנים לעולים חדשים ולימדה אנגלית בבתי ספר. כמורה לשפה האנגלית, התפרסמה בשיטות ההוראה המודרניות שפיתחה.

בעיתון ג'רוסלם פוסט הייתה בעלת טור שהוקדש לבעיות ההוראה בשפה זרה. בשנת 1973 כתבה את ספר ההסברה לתיירים "עברית עם חיוך" שראה אור בהוצאת משרד התיירות.

כרעיית נשיא המדינה יזמה מפגשים בין סופרי ילדים לבין ילדים. ביוזמתה נחגג בישראל שבוע הילד הבינלאומי, במסגרת פעילויותיו מספרות נשות דיפלומטים על ישראל לילדים בארץ מוצאן.

לאחר מלחמת יום הכיפורים חוללה סערה זוטא, כאשר יזמה חלוקה של אלפי גיליונות "פלייבוי" לחיילים שבחזית לאור בקשה של חיילים.[1][2]

לזוג קציר נולדו שלושה ילדים: בן אחד, מאיר קצ'לסקי, המשמש פרופסור למתמטיקה בטכניון, ושתי בנות שהלכו לעולמן בגיל צעיר: הבת נורית מתה מתאונת שאיפת גז והבת עירית שמה קץ לחייה.

פעלה במסגרת "קרן נורית" לזכר בתה וארגנה מטעמה פעילויות לרווחת בני נוער. ב-1978 הוקם לזכר הבת "המרכז העירוני לתיאטרון ע"ש נורית קציר" בירושלים.[3] מוסדות נוספים נחנכו על שמה ובהם מועדון נוער מד"א ובית ספר לאחיות בבית החולים אסף הרופא.

נינה קציר נפטרה בשנת 1986.[4]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


Presidential Standard of Israel.svg

רעיותיהם של נשיאי מדינת ישראל

ורה ויצמן רחל ינאית בן-צבי רחל כצנלסון נינה קציר אופירה נבון אורה הרצוג ראומה ויצמן גילה קצב סוניה פרס נחמה ריבלין
19491952 19521963 19631973 19731978 19781983 19831993 19932000 20002007 20072011 20142019
Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0