ניקולאוס השלישי
| לידה |
רומא, מדינת האפיפיור  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ויטרבו, מדינת האפיפיור | ||||
| מדינה | מדינת האפיפיור | ||||
| |||||
ניקולאוס השלישי (בלטינית: Nicolaus III; 1225 – 22 באוגוסט 1280) היה האפיפיור מ-25 בנובמבר 1277 עד מותו.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג 'ובאני ג'אטנו אורסיני נולד בשנת 1225 ברומא, למתאו רוסו אורסיני, והשתייך למשפחת אורסיני המפורסמת. בשנת 1241 הוא מונה לסנאטור רומאי לכל חייו על ידי האפיפיור גרגוריוס התשיעי, ובשנת 1244 מונה לקרדינל ולעוזרו של האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, ואף ליווה אותו בעת שברח מפני פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנת 1262 הוא מונה לראש האינקוויזיציה, ובשנת 1263 מונה למגן המסדר הפרנציסקני וקלריסה הקדושה.
שלטונו
לאחר מותו של קודמו יוחנן העשרים ואחד, התעכבה בחירת האפיפיור הבאה במשך שמונה חודשים, ורק ב-25 בנובמבר 1277 נבחר ג'ובאני לאפיפיור בשם ניקולאוס השלישי. ניקולאס היה יריב של שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, וניסה לצמצם את השפעתו על איטליה. לכן הוא סירב להמשיך לו את מעמדו כסנאטור רומי, וב-16 בספטמבר 1278, אחרי עשר שנים, ויתר המלך שארל על מעמדו כסנאטור. מעמד זה נלקח לראשונה על ידי האפיפיור עצמו כאזרח פרטי, ולאחר מכן הוחזק בידי אחיו. ניקולאוס גם ניהל משא ומתן קשוח עם רודולף הראשון, מלך גרמניה, והסכים להכתירו כקיסר, רק בעד ויתורו על העיר רוונה והבטחה להחזרת התרומות כבימי לואי החסיד, אולם לבסוף לא יצאה אל הפועל הכתרתו של רודולף כקיסר.
אפילו יותר מאשר הכנסייה והדת, הכוח והמעמד של ביתו של אורסיני היו חשובים לאפיפיור ניקולאוס. הוא דאג בראש ובראשונה להרחבת התהילה והרכוש שלו ושל משפחתו, ואף מינה חמשה מאחייניו לקרדינלים. ב-22 באוגוסט 1280 מת ניקולאוס משבץ, ובמקומו נבחר לאפיפיור מרטינוס הרביעי.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
| הקודם: יוחנן העשרים ואחד |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: מרטינוס הרביעי |
