נישואי יוטה
![]() |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין חלוקה לפיסקאות.
| |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין חלוקה לפיסקאות. | |
נישואי יוטה הם נישואים אזרחיים המתבצעים באופן מקוון במדינת יוטה שבארצות הברית, הזמינים לזוגות מכל רחבי העולם, כולל ישראל. הליך זה מאפשר לזוגות להינשא באופן חוקי, ללא צורך בנוכחות פיזית במדינה, והפך לפתרון פופולרי במיוחד עבור זוגות אשר אינם יכולים להינשא בממסד הדתי במדינתם, או זוגות המעוניינים להינשא בצורה מהירה, נוחה וכלכלית[1].
נישואי יוטה התפתחו כתוצאה מהצורך במתן פתרון לנישואים אזרחיים מרחוק בעקבות מגפת הקורונה בשנת 2020. בעקבות ההגבלות על תנועה בין מדינות ועל התכנסויות חברתיות, מדינת יוטה בארצות הברית החלה לאפשר עריכת נישואים דרך האינטרנט, כולל לזוגות שאינם מתגוררים בתחומה. האפשרות נוצלה גם בישראל, עבור זוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא דרך הממסד הדתי המקומי.
פרשת בריל נ' שר הפנים: פסק הדין בריל נ' שר הפנים[2] היווה ציון דרך משמעותי ביחס להכרה בנישואי יוטה בישראל במאבק בהכרה ברישום נישואים שבוצעו בהיוועדות חזותית[דרוש מקור]. העותרים, בני הזוג בריל, ביקשו לרשום את נישואיהם האזרחיים שנערכו באופן מקוון ביוטה במשרד הפנים הישראלי.
טענות העותרים (בני הזוג בריל):
- דרשו להכיר בנישואים שנערכו כחוק במדינה זרה.
- טענו כי החוק הישראלי מכיר בנישואים אזרחיים בחו"ל, כל עוד הנישואים חוקיים במדינה שבה נערכו.
- הסתמכו על הלכת פונק שלזינגר, הקובעת כי משרד הפנים חייב לרשום נישואים שנערכו כדין במדינה זרה, ללא שיקול דעת נוסף.
טענות המדינה (שר הפנים):
- נטען כי נישואין מקוונים אינם עומדים בדרישות הרגילות של נוכחות פיזית בטקס הנישואין.
- העלו חשש מפני זיופים וניצול לרעה של ההליך המקוון.
- טענו כי ההליך אינו תואם את המדיניות הציבורית בישראל, הדורשת ודאות מוחלטת באותנטיות של הנישואים.
הלכת פונק שלזינגר[3], שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, קובעת כי על מדינת ישראל להכיר ברישום נישואים שנערכו כדין במדינה זרה, וכי הרישום במשרד הפנים הוא פורמלי בלבד ואינו מצריך בדיקה מהותית של טיב הנישואים.
החלטת בית המשפט בפסק דין בריל: בית המשפט הכיר בתקפותם של נישואי יוטה המקוונים לצורך רישום במשרד הפנים. בהחלטתו, הודגש כי משרד הפנים אינו מוסמך לשלול רישום נישואים על בסיס אופן עריכתם (מקוונים או פיזיים), כל עוד הנישואים חוקיים במדינה שבה נערכו.
משמעות פסק הדין והשלכותיו: פסק הדין מאפשר לזוגות ישראלים, במיוחד אלה המנועים מנישואים בישראל מסיבות דתיות או חוקיות, חלופה פשוטה וזולה לנישואים בחו"ל. פסק הדין עורר דיון ציבורי רחב סביב המשמעויות החברתיות והפוליטיות של ההחלטה, ויצר שיח בנוגע למקומם של נישואים אזרחיים בישראל.
תוקפם המשפטי של נישואי יוטה בישראל: בימינו מוכרים נישואי יוטה רשמית על ידי הרשויות בישראל, ורישומם במשרד הפנים נעשה בצורה חלקה. עם זאת, בדומה לנישואים אזרחיים אחרים, עשויים להידרש זוגות שנישאו באופן מקוון לעמוד במבחנים משפטיים נוספים במקרים של גירושין, ירושה או הכרה בזכויות אחרות הנובעות מהנישואים.
סוגיות נוספות:
- אופן ביצוע ההליך: התהליך כולל הגשת בקשה מקוונת, הצגת מסמכים מזהים, עריכת טקס בשיחת וידאו, וקבלת תעודת נישואין רשמית.
- יתרונות: קלות, חיסכון בעלויות וזמינות גבוהה בהשוואה לחלופות אחרות.
- חסרונות: עלולים להתעורר אתגרים משפטיים נוספים בטווח הארוך.
- חשיבות הליווי המשפטי: מומלץ להיעזר בעורכי דין מומחים כדי לוודא שהנישואים יוכרו רשמית בישראל.
- התנגדויות: קיימות התנגדויות הלכתיות וציבוריות לתופעה, בעיקר ממפלגות דתיות ומסורתיות הטוענות כי הנישואים המקוונים עלולים לערער את מעמד הנישואים בישראל.
הערות שוליים
- ↑ Utah County Government, www.utahcounty.gov
- ↑ עע"ם 7368/22 משרד הפנים נ' בריל
- ↑ עלמה או גבירה? על הלכת פונק-שלזינגר בראי השנים, באתר משרד המשפטים
נישואי יוטה41111484