נמל התעופה שאנון
 | |||||||||||
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| מפעיל | DAA | ||||||||||
| עיר סמוכה | שאנון | ||||||||||
| קואורדינטות | 52°42′07″N 008°55′29″W / 52.70194°N 8.92472°W | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 14 מטר (46 רגל) | ||||||||||
| http://www.shannonairport.com | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
נמל התעופה שאנון (באנגלית: Shannon Airport, באירית: Aerfort na Sionainne) הוא שדה התעופה השלישי בגודלו באירלנד (אחרי שדות התעופה בדבלין ובקורק). הוא ממוקם ביישוב שאנון במחוז קלייר, ומשרת בעיקר את היישובים לימריק, אניס וגולווי, וכן את דרום מערב אירלנד. בשנת 2010 עברו בשדה התעופה 1,750,000 נוסעים. כיום חלק גדול מהפעילות האווירית בנמל הן טיסות צבאיות של ארצות הברית.
היסטוריה
בשנת 1936 החלו העבודות להקמת שדה התעופה, ולשם כך נדרש ייבוש הביצות באזור. השדה נפתח ב-1942 ושימש בעיקר לטיסות טרנס-אטלנטיות.
בשנת 1947 נחנך בשדה התעופה שאנון הדיוטי פרי הראשון בעולם. מכיוון ששדה התעופה שימש בעיקר לטיסות טרנס-אטלנטיות, ובאותה תקופה לא הייתה אפשרות למלא דלק במטוסים כך שיספיק לאורך כל הטיסה מערי אירופה לאמריקה, היו מטוסים רבים עוצרים בשאנון כדי לתדלק בה (היא הייתה הנקודה הצפון-האירופאית הקרובה ביותר לאמריקה). בזמן תדלוק המטוס, נמכרו לנוסעים בשדה התעופה מוצרים ללא מכס. השיטה זכתה להצלחה מיידית והועתקה למרבית שדות התעופה ברחבי העולם.
קישורים חיצוניים
