ננדור גינגולד
ננדור יוסיף גינגולד (בלועזית: Nandor Iosif Gingold; 1905–1986) היה רופא רומני ממוצא יהודי, שבתקופת שואת יהדות רומניה היה יושב ראש מרכז היהודים, ולאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944 נעצר, נחקר והועמד למשפט בבית הדין העממי בבוקרשט כפושע מלחמה ונידון למאסר עולם.
גינגולד היה אסיסטנט במכון להיגיינה ובריאות ציבורית בבוקרשט. ב-1935 פרסם באורדאה ספר מדע פופולרי עב כרס בשם Sănătatea în familie ("הבריאות במשפחה"). ב-1941 התנצר, ונישא לאישה נוצרייה. למרות זאת, בתקופת שלטונו של יון אנטונסקו, ב-16 בדצמבר 1941, התמנה לתפקיד מזכיר מרכז היהודים, ועם פרישת היושב ראש התמנה לנשיא המרכז. במסגרת תפקידו היה גינגולד כפוף להוראותיו של ראדו לקה, הממונה על ענייני היהודים מטעם ממשלת רומניה. בסוף מרץ 1944, ציית גינגולד לדרישתו של לקה לספק לו כספים מבלי לרשום זאת בספרים ומבלי לדרוש קבלה. לאחר שקיבל הכרה רשמית בהיותו נוצרי, התפטר מתפקידו והוחלף על ידי גרוסמן גרוזאה, שהיה עד אז מנהל הכספים ויד ימינו.
לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944, ב-20 בספטמבר, נעצר גינגולד לצורכי חקירה, ושוחרר ב-26 באוקטובר. ב-30 בינואר 1945 נעצר שוב, לשנה. בהמשך הועמד לדין על תפקידו כיושב ראש מרכז היהודים, וב-9 במאי 1946 נידון למאסר עולם ולהחרמת כל רכושו[1]. בהמשך הומתק גזר דינו ועונש המאסר קוצר.
בשנת 1972 פרסם את הספר Cum tratăm leucemiile ("כיצד מטפלים בלוקמיה").
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ משפט פושעי המלחמה ברומניה (באנגלית)
