נסיוב נגד ארס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַסְיוּב נגד ארס (Antivenom) הוא נסיוב המופק מדם בעלי חיים, ובו נוגדנים לטיפול בפגיעה של ארס, כתוצאה מהכשה או עקיצה. הנסיוב מיוצר על ידי הזרקת כמות קטנה של ארס מסוים לבעלי חיים, בדרך כלל סוסים, כבשים, עזים או ארנבות. בעל החיים מפתח תגובה קלה של המערכת החיסונית, המגרה ייצור נוגדנים כנגד האנטיגנים של הארס. לאחר היווצרות הנוגדנים, מייצרים את הנסיוב על ידי נטילת הדם והפרדתו לפלזמה - נוזל הדם.

חליבת נחש מתבצעת לצורך השגת נסיוב נגד ארס

השגת הארס מתקבלת באמצעות חליבת נחשים, המתבצעת בחוות מיוחדות לשם כך (חוות נחשים).

השיקולים במתן נסיוב נגד ארס לנפגע נקבעים לפי כמות הארס שהוזרקה, הבאה לידי ביטוי בתסמינים מקומיים באזור ההכשה, כמו כאבים עזים, דימום והתנפחות האזור המוכש, ובתסמינים מערכתיים הבאים לידי ביטוי בירידת לחץ דם, בצקת בדרכי הנשימה, ועוד. לא בכל הכשה משתמשים בנסיוב, מכיוון שלנסיוב עצמו עלולה להיות השפעה שלילית על המערכת החיסונית, וכן בשל העובדה שבכרבע ממקרי ההכשה כלל לא מוחדר ארס לגוף.

נסיוב נגד נחשים

בישראל קיימים 41 מינים של נחשים אשר מתוכם רק 9 מינים ארסיים - שרף עין גדי, צפע ארצישראלי, צפע החרמון, אפעה, פתן שחור מצוי, שפיפון הנגב, עכן חרטומים, עכן גדול ועכן קטן. בבתי חולים מקובל לשמור במלאי נסיוב נגד ארס לחלק ממיני הנחשים הפעילים באזור, אך לא לכולם. לעיתים השיקול הוא תקציבי, ולעיתים לא קיים נסיוב לארס מסוים. בארץ מחזיקים בתי החולים נסיוב לטיפול בהכשות של שלושה זנים - צפע ארצישראלי, אפעה ופתן שחור מצוי[1] בעולם קיים גם נסיוב נגד ארס לעכן חרטומים ונסיוב פוליולנטי (נסיוב שפותח לטיפול בכמה זנים ולא לזן ספציפי) לעכן גדול ועכן קטן. גם בארץ היה מקובל בעבר להשתמש בארץ בנסיוב פוליולנטי מתוצרת חוץ נגד הכשות העכנים, אך הוא לא הוכח יעיל.[2] קיים גם נסיוב שפותח במקור לטיפול במין הקרוב לשפיפון הנגב, אך נמצא יעיל גם בבהכשות של שפיפון הנגב עצמו, למרות שאפקט הגנה הוא רק כנגד ההמוטוקסינים ולא נגד הנוירוטוקסינים.[3][4] הזנים היחידים כנגדם לא קיים נסיוב כלל הם שרף עין גדי וצפע החרמון. נעשים ניסיונות לפתח נסיוב נגד הכשות של שרף עין גדי,[5] לפחות על ידי מעבדה אחת.[6][7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נחשים ארסיים בישראל, הכשות והטיפול בכבשים מאתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  2. ^ ארסי, רעיל או מסוכן? מאתר סנונית
  3. ^ Mallow D, Ludwig D, Nilson G. 2003. True Vipers: Natural History and Toxinology of Old World Vipers. Malabar, Florida: Krieger Publishing Company, Malabar, Florida. 359 pp. מסת"ב 0-89464-877-2.
  4. ^ Spawls S, Branch B. 1995. The Dangerous Snakes of Africa. Dubai: Ralph Curtis Books. Oriental Press. 192 pp. מסת"ב 0-88359-029-8.
  5. ^ וכשרואים נחש לידכם, מה עושים אז? מאתר ערוץ 7
  6. ^ יוצאים למדורות? היזהרו מנחשים מאתר ערוץ 7
  7. ^ חוקרים בסעודיה הצליחו ב-2007 ליצור נסיוב משותף לנחשים פתן שחור מצוי ושרף מהמין Atractaspis microlepidota שהוא קרובו של שרף עין גדי