נס הצפת הגרזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נס הצפת הגרזן, הוא נס המופיע בספר מלכים ב', פרק ו', פסוקים א'-ז', שאותו חולל אלישע הנביא. אלישע, שאיתו התגוררו בני הנביאים מקבל את דבריהם על כך שמקום מושבם הנוכחי "צר ממנו" ויחד איתם מחליטים להעתיק את מקום מושבם. בהגיעם לשפת נהר הירדן, לשם רצו לעבור, ניגשים לחטוב עצים לבניית מגוריהם החדשים. במהלך חטיבת העצים נפל גרזנו של אחד מבני הנביאים לנהר. אותו בן נביאים הביע את צערו בפני אלישע על כך שגרזנו, שהיה שאול, נפל ואין לו את האמצעים הכספיים לפצות על הגרזן השאול. אלישע לוקח חתיכת עץ וזורק למקום בו נפל הגרזן ובנס, צף הגרזן.

הסיפור המקראי כלשונו

(א) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֶל-אֱלִישָׁע הִנֵּה-נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ ישְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ: (ב) נֵלְכָה-נָּא עַד-הַיַּרְדֵּן וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קוֹרָה אֶחָת וְנַעֲשֶֹה-לָּנוּ שָׁם מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם וַיֹּאמֶר לֵכוּ: (ג) וַיֹּאמֶר הָאֶחָד הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת-עֲבָדֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲנִי אֵלֵךְ: (ד) וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים: (ה) וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת-הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל-הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל: (ו) וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת-הַמָּקוֹם וַיִּקְצָב-עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל: (ז) וַיֹּאמֶר הָרֶם לָךְ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֵהוּ:

ניתוח הסיפור המקראי

צפיפות המקום לתלמידי אלישע, המהווה רקע למעשה, נקשרה בחז"ל עם מאורע גירוש גיחזי, משמשו של אלישע, המסופר לפני כן. גיחזי נהג לדחות ולהרחיק תלמידים מלפני אלישע, ולאחר הרחקתו רבו התלמידים, עד שצר להם המקום[1].

בחירת בני הנביאים בשפת הירדן כמקום לבית מדרשם החדש, מתבארת בכך שראו בו אתר קדוש המסוגל לשפע נבואי, כי בו עלה אליהו הנביא השמימה[2].

בקשתו של אחד התלמידים מאלישע להצטרף אליהם בלכתם לעבודה, אינה מובנת לכאורה. האברבנאל מבאר, שביקש שיבוא להגן עליהם בזכותו אם יקראם אסון. החיד"א משער שאותו התלמיד שביקש, הוא אותו שגרזינו נפל למים[3]. לבו ניבא לו מראש שיצטרך את עזרת אלישע, או - לחילופין - בגלל שהטריח את אלישע, נגרם לו מקרה זה[4]

בסיפור יש עדות לקיומו של דין התורה בכלי שאול: "בעליו אין עמו שלם ישלם"[5].

הרלב"ג משתדל לקרב את המעשה לדרך הטבע, ומפרש שאלישע "קצב" (חתך) והתאים את העץ למידת הנקב שבברזל הגרזן, ובדרך נס נתחב העץ בברזל והציפו עמו[6]. רבי יצחק אברבנאל דוחה את דבריו, שכן בפסוק לא הוזכרה הצפת העץ, אלא עליית הברזל בלבד. השלכת העץ למים נועדה, איפוא, לשמש כעין "הזמנה" לברזל לעלות למעלה תחתיו. היה זה נס הפך הטבע, שהעץ שטבעו לצוף שקע, והברזל שטבעו לשקוע צף. הנס נמנה כשנים עשר, מתוך ששה עשר ניסים שחולל אלישע[7].

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ז עמוד ב'
  2. ^ אברבנאל מלכים ב פרק ו פסוק ב
  3. ^ שניהם מכונים בפסוק "האחד"
  4. ^ חומת אנך מלכים ב פרק ו
  5. ^ הרב אליעזר בן שלמה, שמעתין, מספר 100 עמוד 248
  6. ^ רלב"ג מלכים ב פרק ו פסוק ו
  7. ^ אברבנאל מלכים ב פרק ו פסוק ו