נעמת אללה נסירי
תבנית מנהיג ריקה
נעמת אללה נסירי (בפרסית: نعمتالله نصیری; 4 באוגוסט 1910 – 15 בפברואר 1979) היה קצין צבאי וראש המודיעין השלישי של הסאוואכ, סוכנות המודיעין והמשטרה החשאית האיראנית בתקופת שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי. הוא היה גם שגריר איראן בפקיסטן. נאסירי היה בין 438 האנשים שנעצרו והוצאו להורג בשנת 1979 בעקבות המהפכה האיראנית.
ביוגרפיה
נעמת אללה נסירי נולד ב-4 באוגוסט 1910 בעיר סמנאן שבאותה העת הייתה חלק מקג'אר איראן (אנ'). השמועות אומרות כי היה נאמן לדת הבהאית, למרות הכחשתו בהמשך.[1] ב-1929 הוא התחיל ללמוד בטהראן, בירת המדינה, והפך לאיש צבא. נסירי למד ביחד עם מוחמד רזא שאה פהלווי, לימים השאה האיראני האחרון, ולכן גם זכה לשרת בתפקידים מהותיים.
קריירה
הקריירה של נסירי החלה בדרגת סגן-משנה (לוטננט מדרגה שנייה), אך בהמשך הוא התמנה לתפקידים מהותיים יותר בצבא. בשנת 1949, נסירי מונה למושל מחוז כרמאן וכיהן כמפקד המשמר הקיסרי האיראני בתקופת כהונתו של פהלווי.
נסירי השתתף בהפיכה באיראן ב-1953, במהלכה הופלה ממשלתו הדמוקרטית של מוחמד מוסאדק. בהמשך מונה לסאוואכ וכיהן בתפקיד זה עד 6 ביוני 1978, אז פוטר על ידי השאה. לאחר מכן נסירי מונה להיות שגריר איראן בפקיסטן.
קרבתו לשאה פהלווי איפשרה לו להתעשר במהירות. עד תחילת שנות ה-70, נסירי כבר היה בעל הקרקעות העשיר ביותר בכל רצועת החוף של הים הכספי.
פעילותו בסאוואכ
בסוף ינואר 1965, השאה פהלווי מינה את נסירי לראש המודיעין של הסאוואכ לאחר שהגנרל חסן פקראוון הוצא מתפקידו בעקבות כישלונו במניעת הריגתו של ראש ממשלת איראן חסן עלי מנצור.
פהלווי הורה לנסירי לשפר ולחדש את יכולות הסאוואכ על מנת לשרת את המונרך, ובמהלך טווח זמן קצר, נסירי היה צריך לחדש את כל מערכת הסאוואכ, אשר באותה העת שלטה על חלקים גדולים בסקטורים הפוליטיים והציבוריים של איראן.
המטרה העיקרית של הסאוואכ היה להדוף את ה-"סכנות" מההשפעות הקומוניסטיות והסוציאליסטית שהגיעו מטעם ברית המועצות, מצפונית לאיראן.
אחת המטרות העיקריות של נסירי היה להרוג את מתחרו של השאה וראש הסאוואכ הראשון, הגנרל טיימור בחטיאר (אנ'). ב-12 באוגוסט 1970, התוכנית שנסירי גיבש קיבלה אישור ישיר של השאה, ואנשי סאוואכ נשלחו לעיראק, שם רצחו את טיימור בחטיאר.
מעצר והוצאה להורג
ב-6 ביוני 1978, הגנרל נסירי פוטר על ידי השהה והפך לשגריר איראן בפקיסטן.
במהלך המהפכה האיראנית השאה הורה לנסירי לחזור מפקיסטן לאיראן. כשחזר ב-8 בנובמבר 1978, נעצר עם 60 אנשי משטר נוספים, ביניהם השר חסן פכרוואן וראש ממשלת איראן ה-42 אמיר עבאס הוויידא.
ב-15 בפברואר 1979, משמרות המהפכה לקחו את נסירי ואנשי משטר נוספים לבית הספר רפאח. משפטו לקח כ-10 שעות, והוא נאשם ללא ביסוס ראייתי בשחיתות על כדור הארץ (אנ'), בטבח של בני אדם, בהתעללות ובבגידה. נגזר עליו עונש מוות בשעה 22:00, ובשעה 23:45, לאחר אישורו של רוחאללה ח'ומייני, הוצא להורג וחפציו האישיים נלקחו. הוא ו-24 אנשים נוספים הוצאו להורג באותו היום.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Iran's Religious Minorities Fear Bias". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 1980-01-24. ISSN 0190-8286. נבדק ב-2026-01-17.
- ↑ Nematollah Nasiri: One Person’s Story, Abdorrahman Boroumand Center (באנגלית)
נעמת אללה נסירי42601129Q516639