רבי נפתלי הרץ בכרך
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פרטים בסיסיים חסרים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. פרטים בסיסיים חסרים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
הרב נפתלי בן יעקב אלחנן בכרך, היה רב מקובל, יליד פרנקפורט שבגרמניה.
התפרסם בעקבות ספרו "עמק המלך" שנדפס באמסטרדם שנת ת"ח (1648). בספרו הוא מסכם ומבאר את קבלת האר"י על פי שיטת הרב ישראל סרוג.
ספריו
- שבע רצון - ספר קבלי בלשון הזהר.
- גן המלך - פירוש למאמרי זהר (נדפס לראשונה מכתבי יד, ההדירו והוסיפו מבוא והערות: יונתן מ' בן הראש ויהודה ליבס בהוצאת מאגנס בשנת תשפ"ג).
- מעיין גנים - באור סדר התפילות[1].
- ארבעה ראשים פירוש על פרשיות התורה בדרך פרדס"ן: פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד נ'שמה.
- אפריון שלמה פירוש על אגדות התלמוד בדרך פשט ובדרך סוד.
- משנת חסידים פירוש שישה סדרי משנה על דרך הסוד.
- זוהר הרקיע ביאור תרי"ג מצוות בדרך הסוד.
- נופת צופים הדרכות לבא ללמוד תורת הסוד כגון: זיכוך הנשמה, תפילות בכוונה, תיקון חצות וכו'.
- ברכת השם פירוש התפילות.
עמק המלך
ספרו עמק המלך הוא סיכום של קבלת האר"י.
"עמק המלך" הוא הספר הנדפס הראשון על קבלת האר"י. הדפסתו עוררה מחלוקת רבה עם הדפסתו.
בין מבקריו היה תלמידו של ר' חיים ויטאל, ר' חיים הכהן מארם צובא, שביקר קשות את הספר וכתב: "ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב... ומה לעשות דאתמסר עלמא לטפשאי...".
הרב משה חגיז כתב, כי שם הספר ראוי להקרא "עמק הבכא" ולא "עמק המלך".
לדעת החוקר ר' יוסף אביב"י רבי נפתלי בכרך אגד את הקונטרסים שהיו לפניו למהלך האצלה אחד שלם ומסודר, רק שהוא נוסד לא רק על קונטרסיהם של תלמידי האר"י אלא גם על הקונטרסים של מהר"י סרוק ור' יוסף אבן טבול.[2].
בספר נדפסה גם "מסכת כלים" המתארת, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.
הרב המחבר לא מסביר למה קרא לספרו בשם עמק המלך, אך הוא שוה בגימטריה לשם משפחתו הירץ.
לקריאה נוספת
- יונתן מ' בן הראש ויהודה ליבס, ספר גן המלך - פירושי זוהר לר' נפתלי הרץ בכרך, הוצאת מאגנס, 2023
קישורים חיצוניים
- נפתלי הירץ בן יעקב אלחנן, עמק המלך, באתר היברובוקס
- שיעורים ביו טיוב בספר עמק המלך.
- עמק המלך באתר ויקיקבלה.
נפתלי הירץ בן יעקב אלחנן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הספר מוזכר בספרו עמק המלך, שער י"ד פרק שישים ושלשה ב', 4 פסקאות מהסוף.
- ^ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, פרק ט"ז סי' ע"ז.
