רבי חיים ויטאל

מתוך המכלול
(הופנה מהדף חיים ויטאל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי חיים ויטאל
מקום לידה צפת, ישראל
מקום פטירה דמשק, סוריה
רבותיו רבי משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו בנו רבי שמואל ויטאל,רבי חיים הכהן מארם צובא, רבי אברהם אזולאי
חיבוריו כתבי האר"י
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג - ל' בניסן ה'ש"ף) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה

נולד ב-א' בחשוון ה'ש"ג בצפת לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'[1]. הוא גדל בצל תקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, ובהמשך החל ללמוד את תורת הקבלה בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, אך לאחר לבטים נטש עיסוק זה.

תלמיד האר"י

עלייתו של האר״י ממצרים בשנת ה'ש"ל הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים את האר״י כרב.

בעקבות הנהגתו של האר"י לכתוב מעט ולמסור שיעורים לתלמידיו בעל פה, הכותב העיקרי של כתבי האר"י היה רבי חיים, שהעמיק להבין ולהעלות על הכתב את עיקרי תורת רבו. כן התייחד רבי חיים משאר תלמידי האר״י בכך שכתביו בלטו מבין היתר, בעוד שאר התלמידים רק הרחיבו על דבריו.

לאחר פטירת האר"י

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב, והאר״י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, ורבי חיים נחשב יורשו וממשיך דרכו.

גרשם שלום טען כי לרבי חיים הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, ומאיר בניהו טוען כי התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) נמצא חיזוק לדבריו, כאשר נוכחים לדעת כי מספר תלמידיו וידידיו היה רב.

בשנת ה'של"ח עבר להתגורר בירושלים, לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

מסופר בספר החזיונות, כי בשנת ה'שמ"ו חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה׳שנ"ד.

משנת ה'שנ"ה התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו[2].

פטירתו וקבורתו

רבי חיים ויטאל נפטר ב-ל׳ ניסן ה'ש"ף, ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה.

ישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת ה'תשס"ח[3]. פעילותו הונצחה על ידי רחובות שנקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו

  • עץ חיים - ספרו המפורסם המחולק לשמונה שערים, עליו עמל במשך כ-21 שנה. לאחר פטירתו, בנו רבי שמואל ערך וסידר את הספר באופן אחר, אותו מצא קל ונכון יותר ללימוד. עם השנים השתנה שמו של ספר זה ונקרא שמונה שערים.

במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו מהגניזה הצפתית על ידי רבי אברהם אזולאי, והועברו לרבי יעקב צמח, שערך אותם והוציא לאור את הספרים

  • אוצרות חיים
  • אדם ישר
  • מבוא השערים
  • עולת תמיד
  • קהילות יעקב

לאחר פטירתו של רבי יעקב צמח, ערך תלמידו, רבי מאיר פאפירש, את כל ספרי רבי חיים בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

  • דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
  • פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
  • נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב רבי חיים:

  • שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של רבי משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - בעיקר על ידי תיקון המידות בין אדם לחברו
  1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
  2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של רבי חיים ויטאל.

שני החיבורים האלו נמצאו כרוכים יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד, והם שני חיבורים שונים לגמרי בתוכנם. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי על ידי נכדו רבי משה ויטאל.

יש שטענו שספר זה מזויף. מכיון שכתב היד הופץ רק כמאתיים שנה לאחר מותו, ויש בו ספורים מוזרים כגון סכסוכיו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

  • עץ הדעת טוב - ששה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים[4].
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה
  • ספר הגורלות
  • ספר הפעולות - מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד

לקריאה נוספת

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  3. בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
  4. חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
תקופת חייו של רבי חיים ויטאל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0