נר לאחד נר למאה

נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים. הביטוי עוסק באורו של נר שיכול להועיל למאה בני אדם כשם שהוא מועיל לאדם יחיד.

מקור הביטוי

בגמרא מובא ביטוי זה כהסברו של רבא לדין לפיו גוי שהדליק נר בשבת (דבר שאסור משום מלאכת מבעיר) לשימוש עצמי כשידוע לו שיהודי ייהנה מכך, מותר ליהודי להשתמש באור הנר. בסוגיית הגמרא עולה הבדל בין נר וגרם מדרגות (בנידון של הגמרא כבש משופע) שכדי שיחיד ייהנה מהם עליו לעשות פעולה שיכולה להועיל גם לרבים, לבין שאיבת מים ותלישת עשבים, שהפעולות האלה תלויות בכמות, ולכן טעם זה אינו תקף בהן.

ביטויים דומים

ארבעה לצלא ארבעה לצללא - ביטוי המופיע בתלמוד בהקשר לדינא דבר מצרא. משמעותו לפי אחת האפשרויות המובאות בפירוש רש"י:

צלא - רצען עני וצללא - רצען עשיר, וכך אמר לו: ארבע ככרות צריכין לרצען עני למאכלות ביתו ליום כמו שצריכין לעשיר.