סוגת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סוגת
Sugat.svg
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־63 שנים)
משרד ראשי קריית גת
 
www.sugat.com

סוגת היא חברה ישראלית שמרכזה בקריית גת, המשווקת סוכר, קטניות ואורז. עד שנת 1979 עסקה גם בייצור סוכר. שם החברה הוא הלחם של המילה סוכר - המוצר העיקרי של החברה בראשית ימיה, וגת - רמז לעיר בה ממוקם המפעל מאז ייסודו ועד היום, קריית גת. השם ניתן לה בידי המילונאי אברהם אבן - שושן[1].

היסטוריה

מפעל סוגת – המפעל הראשון שהוקם באזור התעשייה קריית גת

סוגת הקימה מפעל לייצור סוכר מסלק סוכר שנחנך בתחילת 1961 בקריית גת, בהתאם לתוכנית משנות ה-50 להקים בישראל שלושה מפעלים לייצור סוכר מסלק סוכר: בצפון הארץ, במרכזה ובדרומה[2]. המפעל הוקם על ידי קבוצת משקיעים ציונים ממקסיקו על שטח של 320 דונם בקריית גת ויועד לעבד 180 אלף טון סלק סוכר בשנה לייצור 23 אלף טון סוכר[3]. בצד המפעל הוקמו תחנת כוח של המפעל ומכון טיהור שפכים[4] שטיהר את השופכין של המפעל שהועברו לאחר טיהור לשימוש חקלאי[5].

המפעל החל לפעול במאי 1961 ונחנך רשמית ביוני אותה שנה[6]. המפעל פעל במשך כ-90 ימים בשנה, בעונת קציר הסלק[7] ונוהל בידי דב פטישי ומשה שמיר. המפעל פעל במהלך העונה באופן רציף, דבר שהביא לבקשות מצד גורמים דתיים לסגירת המפעל בשבת[8] ולסירוב בטענה שהדבר לא אפשרי כלכלית[9]. בשנה הראשונה עיבד המפעל 70,000 טון סלק סוכר[10] ובשנה השנייה עיבד 89,000 טון סלק סוכר[11]. המפעל, כמו המפעל לייצור סוכר בעפולה, פעל כמעט לכל אורך תקופת פעילותו בגרעון גדול[12] ונהנה מסבסוד עמוק על ידי ממשלת ישראל, ששילמה לו על פי שיטת "קוסט פלוס"[13]. בשנת 1970 עלה טון של סוכר בייצור מקומי 900 ל"י, לעומת 400 ל"י לטון מיובא, ובעקבות זאת הוחלט לסגור את מפעל הייצור בעפולה ולרכז את כל ייצור הסוכר במפעל סוגת[14]. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמפעל בעפולה לא נסגר. בשנת 1978 החליטה הממשלה להפסיק את סבסוד הסוכר הישראלי החל משנת 1979 וסירבה להטיל מכס של 5% על סוכר מיובא[15][16]. יגאל הורביץ אמר על ההחלטה, ש"נגמרה החגיגה"[17]. אף על פי שלפני הבחירות לרשויות המקומיות, הבטיח סגן השר יורם ארידור שסוגת לא ייסגר[18], החלטת הממשלה קויימה ובעקבות זאת נסגר מפעל הסוכר בעפולה וסוגת חדלה לייצר סוכר והתמקדה בפעילות אריזה, שאז כללה אורז וסוכר[19] ובהמשך הורחב למגוון של קטניות.

בעקבות עלייה תלולה במחיר הסוכר, נחתם הסכם לחידוש ייצור הסוכר במפעל בשנת 1981[20], אולם במהרה ירדו מחירי הסוכר והמפעל לא ייצר עוד סוכר. יתרה מזאת, תחרות באריזת סוכר, במיוחד מצד "עלית", הביאה לסגירת פעילות האריזה[21] והמפעל נמכר ליצחק פדרמן, שבהמשך השקיע ב"עלית"[22][23]. בשנת 1985 הוקם בשטח המפעל מפעל דשן גת[24].

בשנת 1986 נכנסה סוגת לתחום התה[25] ולמגוון של מוצרי קטניות. בסוף שנות ה-80 נכנס לניהול המפעל דייוויד פרנקלין, שניהל את המפעל עד שנת 2011[26]. בשנת 2006 החלה סוגת בהקמת מתקן לזיקוק סוכר גולמי[27] שנפתח בשנת 2009[28].

במרץ 2014 נכנס כשותף לניהול המפעל איש העסקים אולג כץ, לאחר מכן חיברה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל את מרכז האנרגיה של מפעל סוגת למערכת ההולכה הארצית של הגז הטבעי. בכך, הייתה סוגת למפעל ה-14 המתחבר למערכת. בעתיד מתוכננות לקום באתר תחנת כוח שתופעל באמצעות גז ומתקן להפצת גז למפעלים נוספים בסביבה. בשנת 2017 סגרה סוגת את מפעל זיקוק הסוכר לאחר הפסדים כלכלים רבים ופיטרה כמאה עובדים מרביתם תושבי קריית גת. ומאותה עת היא מייבאת סוכר ממדינות שונות באירופה כאשר רוב היבוא הוא מגרמניה. באוקטובר 2019 נמכרה החברה מחברת mdf & man לידי קרן ההשקעות פורטיסימו קפיטל. סוגת מיצרת ומפיצה מגוון מוצרים רחב הכולל סוכר לבן, סוכר חום, אורז, קטניות, פסטה, קמח, עזרי אפיה ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, "7 ימים", 13 ביוני 2003
  2. ^ תשי"ח - שנה חקלאית ברוכה, דבר, 19 בספטמבר 1958
  3. ^ יצחק יעקבי, מפעל הסוכר בקרית גת יצעיד את האיזור, דבר, 18 בפברואר 1960
  4. ^ החל בירור התביעה, דבר, 30 ביוני 1961
  5. ^ הישגי הייצור בסוגת, דבר, 13 ביולי 1962
  6. ^ נחנך מפעל הסוכר סוגת, מעריב, 14 ביוני 1961
  7. ^ עזרא ינוב, הענק המתוק מוקם בקריית גת, מעריב, 27 במרץ 1961
  8. ^ נושאים שונים בישיבת מזכירות מפא"י, דבר, 28 במאי 1961
  9. ^ העבודה בסוגת תמשך בשבת, חרות, 22 באפריל 1962
  10. ^ יבול הסלק קטן יותר, דבר, 19 ביולי 1961
  11. ^ הסתיימה עונת הייצור בסוגת, דבר, 17 ביולי 1962
  12. ^ פת: לא כדאי לפתוח מחדש את מפעלי הסוכר, דבר, 18 ביוני 1980
  13. ^ מפעלי הסוכר בעפולה וקריית גת ימשיכו לייצר, דבר, 18 במאי 1978
  14. ^ י. משולח, ועדת חלפון מציעה לסגור את ביהח"ר לסוכר בעפולה, דבר, 2 באוגוסט 1970
  15. ^ תביעה לדון בוועדה המרכזת בעתיד מפעלי הסוכר, דבר, 3 בספטמבר 1978
  16. ^ סוגת מבקש להטיל מכס של 5% על סוכר מיובא, דבר, 18 בספטמבר 1978
  17. ^ דני צדקוני, החגיגה המרה של עובדי הסוכר, דבר, 25 במרץ 1979
  18. ^ בגן השר ארידור הבטיח שסוגת לא ייסגר, דבר, 1 בנובמבר 1978
  19. ^ עזרא ינוב, מפעל סוגת יפטר כ-100 עובדים ותיקים, מעריב, 10 ביולי 1979
  20. ^ אייזיק סדומי, מחדשים גידול סלק הסוכר וייצור הסוכר, דבר, 5 בספטמבר 1980
  21. ^ מיכל הולצמן, טונה זרה - אישיות לא רצויה, מעריב, 22 באוקטובר 1982
  22. ^ מתנהל מו"מ למכירת סוגת, מעריב, 27 בדצמבר 1982
  23. ^ עודד שורר, עלית הכסא היקר של פדרמן, מעריב, 9 במאי 1986
  24. ^ מונופול אחד הם כבר שברו, מעריב, 24 באוקטובר 1986
  25. ^ יעל פז מלמד, הקרב על השקית, מעריב, 24 באוקטובר 1986
  26. ^ אילנית חיות, ‏אחרי 23 שנה: מנכ"ל סוגת דיוויד פרנקלין פורש מתפקידו, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2011
  27. ^ תני גולדשטיין, סוגת מחדשת את זיקוק הסוכר בקרית גת, באתר ynet, 1 בנובמבר 2006
  28. ^ מאיה זיסר, בלעדי ל"כלכליסט": סוגת תייצא סוכר למרוקו, באתר כלכליסט, 17 בפברואר 2010
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0