סווינג
סווינג הוא תת-סגנון בתוך הג'אז שהתפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20 ומאופיין בקצביות שיש לה ביטוי חיצוני בתנועה בולטת לעין (של מתופף, של רגל, אצבע צרידה או תנועת גוף), או קלילות והתאמה לריקוד. שמו ניתן לו מהתכונה של קטע ג'אז או של ביצועו, הגורמת לו להישמע קליל, במקצב מיטלטל קלות ומעט קופצני. כדי ליצור את תחושת הסווינג משתמשים במקצב של ארבעה רבעים והדגשים הם על הרבע השני והרביעי (בשונה ממוזיקה קלאסית ורוק בו הדגשים הם ברבע הראשון ובשלישי). כמו כן המקצב מחולק לצמדים של שמיניות, שמיניות אלו נקראות שמיניות סווינג שלעיתים נשמעות כטריולה בה השמינית הראשונה אורכה רבע.
בין מובילי הביג בנדס המפורסמים בתחום הסווינג נמצאים בני גודמן, קאונט בייסי ודיוק אלינגטון.
יש גם סגנון ריקוד הנקרא סווינג.
בג'אז המודרני משתמשים לרוב במקצב סווינג.
הסווינג היה אסור בגרמניה הנאצית לפני מלחמת העולם השנייה כיוון שנכתב גם על ידי יהודים ושחורים. מועדוני סווינג היו בלתי-חוקיים ונסגרו על ידי הממשל הנאצי. הסרט נערי הסווינג מדבר על תקופה זו ועל התמודדות בני הנוער (שנקראו "נערי הסווינג") עם האיסור על שמיעת וריקוד לצלילי הסווינג.
ה"סווינג הצועני" נוצר על ידי הגיטריסט הצועני ג'אנגו ריינהארדט שנחשב אחד מנגני הג'אז האירופאיים הבודדים שהשפיעו גם על הג'אז האמריקאי.
במאה ה-21 זכה הסווינג לתחייה, כחלק מאופנת הרטרו והווינטג' המאפיינים זרם תרבותי זה.
קישורים חיצוניים
- Swing Music Net - אתר מקיף על מוזיקת הסווינג.
