סופי בלקאול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופי בלקאול
Sophie Blackall
לידה 2 ביולי 1970 (גיל: 54)
השכלה בית הספר האנגליקני לבנות וולפורד, אוניברסיטת סידני
פרסים והוקרה מדליית קולדקוט, מדליית קולדקוט

סופי ג'וקסטה בלקאול (באנגלית: Sophie Jocasta Blackall; נולדה ב-2 ביולי 1970) היא אמנית, סופרת ומאיירת ספרי ילדים אוסטרלית אשר חיה בברוקלין, ניו יורק[1].

זכתה במדליית קלדקוט פעמיים[2].

ביוגרפיה

בלקאול נולדה במלבורן, אוסטרליה בשנת 1970[3]. ב-1992, קיבלה תואר ראשון בעיצוב מאוניברסיטת סידני[4].

בתחילת דרכה עסקה בלקאול במגוון תחומים, כמו ציור דמויות רובוטיות עבור פארקי שעשועים, ויצירת מדריכים למטלות הבית[5]. היא גם הציגה את ציוריה בגלריות בסידני ובמלבורן[5]. ב באותה תקופה היא התחתנה וילדה שני ילדים[6].

בשנת 2000 זכתה בהגרלה על אשרת הגירה והיגרה עם משפחתה לברוקלין, ניו יורק[3]. היא עבדה בעבודות עריכה שונות ויצרה פרסומות מונפשות לשוק הבריטי[3].

בלקאול החלה לאייר ספרי ילדים בשיתוף פעולה עם סופרים שונים. ספרה המאויר הראשון, "משאלתו של רובי" מאת שירין ים ברידג'ס, זכה בפרס הספר של עזרא ג'ק קיטס לשנת 2003[6]. בסופו של דבר, היא החלה לכתוב ספרי ילדים בעצמה, בעוד היא ממשיכה בעבודתה כמאיירת.

ספרה הראשון למבוגרים, "טיסה מפוספסת: אהבה, אבידות ומציאות" שיצא בשנת 2011, התבסס על בלוג אשר פרסם הודעות אנונימיות על זרים שמחפשים את אהוביהם[5]. היא איירה סדרת ציורים עבור הספר, המבוססת על חלק מהמסרונים הללו, וכן הכינה כרזה שהוצגה בקרונות הרכבת התחתית של ניו יורק בשנה שלאחר מכן[5].

שיתוף הפעולה שלה, ב-2015, עם אמילי ג'נקינס, "קינוח משובח: ארבע מאות, ארבע משפחות, פינוק אחד טעים", זכה לשבחים על ידי המבקרים אך הפך לנושא שנוי במחלוקת בשל תיאורי העבדות המפורטים בספר[7][8][9].

היא זכתה במדליית קולדקוט לשנת 2016 עבור "מציאת וויני: הסיפור האמיתי של הדוב המפורסם ביותר בעולם"[10]. ובמדליית קולדקוט לשנת 2019 עבור ספרה: "שלום מגדלור"[11].

נכון לשנת 2016, היא איירה יותר מ-30 ספרים לילדים[3][5][12], כולל סדרת אייבי ובין. בסדרה היא שיתפה פעולה עם הסופרת אנני בארוז. רוב עבודתן נעשתה בעזרת הדואר האלקטרוני והן לא נפגשו באופן אישי עד מחצית העבודה שלהן על הסדרה[13].

בלקאול גם שיתפה פעולה עם מחברים כמו ג'קלין וודסון, ג'ון במלמנס מרציאנו, ג'יין יולן ומג רוסוף. עבודתה כוללת גם פרסומות מונפשות בטלוויזיה ואיורי מערכת לעיתונים ומגזינים[5].

היא מציירת איור נסתר של לוויתן בכל ספר, לכבוד הרומן מובי דיק, מאת הרמן מלוויל[14][13]. בלקאול מתארת שהיא נפגעת כאשר סופר מתייחס לספר מאויר כ"ספר שלו", שכן היא מרגישה שזה מפחית מהתפקיד המהותי של האיורים בספר[15].

בלקאול נפצעה קשה בידה בנפילה בזמן שעבדה בקייטנה[3], וטיפולי פיזיותרפיה שיקומית הצליחו רק באופן חלקי דבר שייתכן ויאלץ אותה לוותר על רישום מדויק, ולשנות את שיטות היצירה שלה[3]. היא עובדת על הסבת בית חווה בצפון מדינת ניו יורק למקום מפלט לסופרים ואמנים, וחושבת לכתוב יותר ספרים בעצמה[3].

בשנת 2022 בלקאול מונתה לחברה במסדר אוסטרליה ביום ההולדת של המלכה[16].

ספריה

כמאיירת

  • The Witches of Benevento series (ג'ון במלנמס מרציאנו)
    • Mischief Season (2016)
    • The All-Powerful Ring (2016)
    • Beware the Clopper! (2016)
    • Respect Your Ghosts (2017)
  • A Voyage in the Clouds: The (Mostly) True Story of the First International Flight by Balloon in 1785 (מת'יו אולשן, 2016)
  • Finding Winnie: The True Story of the World's Most Famous Bear (לינדזי מאת'יק, 2015)
  • A Fine Dessert: Four Centuries, Four Families, One Delicious Treat (אמילי ג'נקינס, 2015)
  • And Two Boys Booed (by Judith Viorst, 2014)
  • The Mighty Lalouche (מת'יו אולשן, 2013)
  • The 9 Lives of Alexander Baddenfield (ג'ון במלמנס מרציאנו, 2013)
  • סדרת אייבי ובין (אנני בארוז, 2006–2013)
  • Mr. and Mrs. Bunny—Detectives Extraordinaire! (by Polly Horvath, 2012)
  • Take Two! A Celebration of Twins (by J. Patrick Lewis and Jane Yolen, 2012)
  • The Crows of Pearblossom (by Aldous Huxley, 2011)
  • Spinster Goose (by Lisa Wheeler, 2011)
  • Edwin Speaks Up (by April Stevens, 2011)
  • Pecan Pie Baby (by Jacqueline Woodson, 2010) – זוכה פרס ספריית הורן של הבוסטון גלוב ומגזין הורן בוק
  • Big Red Lollipop (רוקסאנה ח'אן, 2010)
  • Wombat Walkabout (קרול דיגורי שילדס, 2009)
  • Jumpy Jack and Googily (מג רוסוף, 2008)
  • What's So Bad About Being an Only Child? (קארי בסט, 2007)
  • Wild Boars Cook (מג רוסוף, 2008)
  • Meet Wild Boars! (מג רוסוף, 2005) – זוכה פרס המייסדים של אגודת המאיירים
  • Red Butterfly: How a Princess Smuggled the Secret of Silk Out of China (דבורה נוייס, 2007)
  • Summer is Summer (פיליפ ודייוויד גרשרטור, 2006)
  • Ruby's Wish (שירין ים ברידג'רס, 2002) – winner of זוכה פרס עזרא ג'ק קיטס למאיירת הטובה ביותר

כסופרת ומאיירת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "This Valentine's Day, A Sweet Look At Almost Love". NPR. 12 בפברואר 2011. נבדק ב-19 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ↑ Brill |, Pamela. "Sophie Blackall Named 2024 Children's Book Week Poster Artist, Inaugural Spokesperson". PublishersWeekly.com (באנגלית). נבדק ב-2024-03-29.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 "Sophie Blackall: Drawing the World 'Round" (Transcript of video interview). Articulate. The Articulate Foundation. נבדק ב-2021-08-01.
  4. ↑ "Sophie Blackall". 200 Women (באנגלית). Blackwell and Ruth Ltd. נבדק ב-2021-08-01.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 "Sophie Blackall's Bio". Measles & Rubella Initiative (באנגלית). American Red Cross. נבדק ב-2021-08-01.
  6. ^ 6.0 6.1 "Sophie Blackall". Our White House | Looking In, Looking Out. The National Children's Book and Literacy Alliance. נבדק ב-2021-08-01.
  7. ↑ "The Kids' Book 'A Fine Dessert' Has Award Buzz — And Charges Of Whitewashing Slavery". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2018-03-29.
  8. ↑ Schuessler, Jennifer (2015-11-06). "'A Fine Dessert': Judging a Book by the Smile of a Slave". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-03-29.
  9. ↑ "A Fine Dessert". Texas Bluebonnet Award 2016-2017 (באנגלית אמריקאית). 2015-10-28. נבדק ב-2018-03-29.
  10. ↑ Gilmore, Natasha (12 בינואר 2016). "Celebrating with 'Champagne and Donuts': Sophie Blackall on Her 2016 Caldecott". Publishers Weekly. נבדק ב-19 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ↑ "2019 Youth Media Award Winners". American Libraries Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-01-29.
  12. ↑ Murphy, Kate (23 ביולי 2016). "Opinion | Sophie Blackall". The New York Times. נבדק ב-2021-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 "Sophie Blackall, illustrator at large". Brooklyn Paper. 26 בספטמבר 2013. נבדק ב-2021-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ↑ Martinez-Neal, Juana (3 בדצמבר 2013). "A Mini-Interview with Sophie Blackall". Juana Martinez-Neal. נבדק ב-2021-08-01. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ↑ Reinhardt, Jennifer Black (2018-06-12). "Sophie Blackall is in the (Light)house! An INTERVIEW!!!!! Yay!!!!". picturebookbuilders.com. נבדק ב-2019-01-29.
  16. ↑ "Ms Sophie Jocasta Blackall". It's an Honour. נבדק ב-2022-06-12.
  17. ↑ "We Love These New York Times' Best Children's Books of 2020". Brightly (באנגלית אמריקאית). 2020-12-02. נבדק ב-2020-12-07.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סופי בלקאול40165202Q50776874

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סופי_בלקאול&oldid=3015856"