סטיבן הורספורד
 | |||||||
| דיוקנו הרשמי של הורספורד בבית הנבחרים, 2018 | |||||||
| לידה |
29 באפריל 1973 (גיל: 50) לאס וגאס, נבדה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | סטיבן אלכזנדר הורספורד | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת נבדה ברינו | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| דת | בפטיזם[1] | ||||||
| |||||||
| |||||||
סטיבן אלכזנדר הורספורד (באנגלית: Steven Alexzander Horsford; נולד ב-29 באפריל 1973) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מדינת נבדה, ברציפות מאז 2019. הורספורד, חבר המפלגה הדמוקרטית, הוסיף לייצג מחוז זה גם בימי הקונגרס ה-113 של ארצות הברית, בשנים 2013–2015. בבחירות 2014 הפסיד בבחירות לתקופת כהונה שנייה, ופרש לזמן מה מהחיים הפוליטיים. בבחירות 2018 שב לפוליטיקה ונבחר מחדש אל הקונגרס של ארצות הברית. בראשית דרכו הציבורית היה חבר הסנאט של נבדה.
ביוגרפיה
הורספורד נולד וגדל בלאס וגאס שבנבדה. אמו, פמלה הורספורד, היגרה בנעוריה אל ארצות הברית מטרינידד וטובגו, וילדה אותו בגיל 17. בזמן שלמד בבית הספר התיכון אד ו. קלארק בלאס וגאס, עבד הורספורד בסניף מקומי של פיצה האט ובמשרד של וטרינר, שם ניקה כלביות אחרי שעות העבודה[2]. בגיל 19 נהרג אביו, גרי שֶׁלטון. מותו לוט בערפל, משום שדיווח עיתונאי אחד גרס כי שלטון "נורה למוות בעבודתו בידי שודד", ודיווח אחר טוען כי "נהרג בתקרית סמים"[3]. לאחר מות אביו עזב הורספורד לזמן מה את אוניברסיטת נבדה ברינו, שם למד מדע המדינה ותקשורת, ושב לקולג' כעבור שנה. בשנת 2014 השלים לימודי תואר ראשון.
טרם חייו הפוליטיים היה הורספורד מנכ"ל "האקדמיה להכשרה קולינרית", מיזם להכשרה בעבודה. הוא גם כיהן במועצת ההשקעות בכוח העבודה של דרום נבדה, וב-1996 החל לעבוד בחברה "R&R Partners" שבלאס וגאס. ב-2004 החליט ג'ו ניל, חבר הסנאט של נבדה, נציג מחוז הבחירה הרביעי ששוכן במחוז קלארק, לפרוש מבית המחוקקים כדי להתמודד על מושב במועצת מחוז קלארק. הורספורד ביקש להחליף את ניל, ואחרי שזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות מקדימות, גבר על מייבל פלורנס לוצ'יר מהמפלגה הרפובליקנית, ביחס של 28%–72%. בכך נהיה לאפרו-אמריקאי הרביעי שכיהן כחבר הסנאט המדינתי מאז התכנס בית המחוקקים של נבדה לראשונה ב-1864. בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שנייה עם 74% מקולות הבוחרים.
הורספורד היה חבר בית המחוקקים של נבדה בשישה מושבים מיוחדים ובארבעה מושבים רגילים. בפברואר 2009 נבחר למנהיג סיעת הרוב בסנאט. בנובמבר אותה שנה תועד הורספורד בידי תחנת טלוויזיה בלאס וגס מחנה את רכב ה-SUV שלו בחניית נכים, למשך שש שעות; הורספורד התנצל על המקרה, ותרם כספים למוסד ללא כוונת רווח בשווי של קנס אשר היה מקבל לו היה נענש בידי רשויות אכיפת החוק[4]. באוגוסט 2011 מינה הורספורד את הסנאטור מו דניס להוביל את מאמצי הבחירות של הסיעה הדמוקרטית בשנת הבחירות של 2012[5].
באוקטובר 2011 הכריז הורספורד על התמודדותו אל בית הנבחרים של ארצות הברית, אך באותה העת לא ידע באיזה מחוז יתמודד משום שבית המחוקקים בנבדה טרם סיים את החלוקה מחדש של מחוזות הקונגרס במדינה[6]. משגמרו המחוקקים את מלאכת החלוקה מחדש, הודיע הורספורד כי ברצונו לייצג את מחוז הקונגרס הרביעי שנוצר לראושנה במחזור בחירות זה, הכולל את צפון מחוז קלארק ואזורים כפריים נוספים[7]. הורספורד אמור היה להתמודד בבחירות המקדימות מול חבר בית הנבחרים המדינתי לשעבר, ג'ון ג'יי לי, אך לי פרש בנובמבר ולמעשה העניק להורספורד את מועמדות המפגלגה. ביום הבחירות הכלליות גבר הורספורד על איש העסקים ומועמד המפלגה הרפובליקנית, דני טרקניאן, עם 50% מקולות הבוחרים[8].
ב-2014 התמודד הורספורד לתקופת כהונה שנייה. יריבו הרפובליקני היה קרסנט הארדי (אנ'), שגבר עליו בפער בן 2.7% והדיח אותו לאחר כהונה אחת בלבד[9]. אחרי הפסדו בבחירות שב למגזר הפרטי; באפריל 2015 שב לעבודתו בתאגיד "R&R Partners"[10].
בינואר 2018 הכריז הורספורד כי על שיבתו לחיים הפוליטיים, והודיע כי יתמודד להחליף את רובן קיווין (אנ'), נציג מחוז הקונגרס הרביעי שפרש מתפקידו. קיווין בחר שלא להתמודד מחדש לאחר האשמות בהטרדה. הורספורד זכה בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בחודש יוני[11], ובמהלך הבחירות שב אל בית הנבחרים[12]. עם התכנסות הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, הורספורד הושבע לתפקידו ב-3 בינואר 2019.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סטיבן הורספורד בבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)- אתר האינטרנט האישי של הורספורד (באנגלית)
- סטיבן הורספורד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
סטיבן הורספורד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
- ^ איבון גונזלס, Gun violence, health scare shape Nevada native’s congressional bid, באתר לאס וגאס סאן, 3 ביוני 2018 (באנגלית)
- ^ For the record, Horsford has not graduated from UNR, באתר לאס וגאס סאן, 6 במרץ 2011 (באנגלית)
- ^ Sen. Steven Horsford parked in handicap spot for hours, באתר לאס וגאס סאן, 24 בנובמובר 2009 (באנגלית)
- ^ דייוויד מקגארת', Donors signaling they want GOP to take over the state Senate, באתר לאס וגאס סאן, 20 בינואר 2012 (באנגלית)
- ^ לורה מאיירס, Horsford pursues seat in Congress, vows to help Nevada families, באתר LAS VEGAS REVIEW-JOURNAL, 13 באוקטובר 2011 (באנגלית)
- ^ קייל טרייגסטאד, Democrats Look to Pick Up Two Seats in Nevada, באתר Roll Call, 19 באוקטובר 2011 (באנגלית)
- ^ דייוויד מקגארת', Horsford becomes Nevada’s first black congressman; Heck wins re-election, באתר לאס וגאס סאן, 6 בנובמבר 2012 (באנגלית)
- ^ סמנת'ה לצ'מן, Steven Horsford Loses Nevada House Race To Republican Cresent Hardy, באתר הפינגטון פוסט, 5 בונבמבר 2014 (באנגלית)
- ^ AP, MGM Resorts hires former Nevada congressman, באתר Reno Gazette Journal, 31 ביולי 2015 (באנגלית)
- ^ זאיד ג'ילאני, “MEDICARE FOR ALL” IS A POPULAR IDEA, BUT NEVADA PRIMARY SHOWS IT WON’T NECESSARILY WIN ELECTIONS, באתר The Intercept, 14 ביוני 2018 (באנגלית)
- ^ ג'ף דניאלס, Nevada’s Steven Horsford keeps House seat in Democrat hands: NBC News, באתר CNBC, 7 בנובמבר 2018 (באנגלית)
