סטניסלאו קניזרו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטאניסלאו קניזארו
Stanislao Cannizzaro
Stanislao Cannizzaro 01.jpg
לידה 13 ביולי 1826
פטירה 10 במאי 1910 (בגיל 83)
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים איטליה
הערות מגלה תגובת קניזרו
תרומות עיקריות
כימיה אורגנית

סטאניסלאו קניזרואיטלקית: Stanislao Cannizzaro,‏ 13 ביולי 1826 - 10 במאי 1910) היה כימאי איטלקי. גילה תגובת דיספרופרציונציה חשובה בכימיה אורגנית, תגובת קניזרו, הקרויה על שמו.

חייו

קניזרו נולד בפלרמו שבסיציליה בשנת 1826, לאב שהיה אחראי על המשטרה[1]. בשנת 1841 הוא נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטה המקומית בפלרמו, אולם בעקבות הכרתו עם הכימאי רפאל פיריא (Raffaele Piria) הוא פנה ללימודי כימיה[2]. בשנת 1845 הוא היה לעוזרו של פיריא בבית הספר הראשון ללימודי כימיה באיטליה שנפתח בפיזה[3]. בעת חופשת מולדת ביולי 1847 הוא התוודע למהפכה המתוכננת נגד פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות, והחליט להשאר בסיציליה ולהשתתף במהפכת 1848 בסיציליה[4]. במהפכה שפרצה בינואר 1848 הוא שירת כקצין ארטילריה במסינה, ובמרץ 1848 היה לחבר הפרלמנט הסיציליאני. לאחר נפילת מסינה עבר קניזרו לטאורמינה לאסוף כוחות למנוע את התקדמות הכוחות המלוכניים[4]. בעקבות דיכוי המהפכה, ברח קניזרו למרסיי שבצרפת ובשנת 1849 הגיע לפריז, בה פגש את אוגוסטה קהורס (Auguste André Thomas Cahours) שסידר לו עבודה במעבדה הכימית של מישל שוורוי, עם פרנסואה קלואז (François Stanislas Cloez). באותה תקופה האזין קניזרו להרצאותיו של הנרי רנו (Henri Victor Regnault), שהשפיעו עליו במידה רבה בכל מהלך חייו המקצועיים[2].

בשנת 1851, קניזרו קיבל מינוי כפרופסור לכימיה פיזיקלית בבית המכללה הארצית של אלסנדריה (צפון איטליה). בסתיו של 1855, החל לכהן כפרופסור לכימיה באוניברסיטת גנואה(איט').

בשנת 1858 התפרסם מאמרו "Sunto di un corso di filosofia chimica" ("תקציר של קורס בפילוסופיה כימית")[5] שבו יישב את הסתירה בין חוק אבוגדרו כפי שהוצג על ידי אמדאו אבוגדרו, שלקח את משקל מולקולת המימן כיחידה האטומית, לבין ממצאיהם של כימאים אחרים, בהם אלקסי פטי ופייר דולונג, שמצאו שתרכובות שונות שבדקו אינן כוללות מספר שלם של משקל מולקולת המימן. סתירה זאת הטרידה את הכימאים במשך עשרות שנים. במאמרו, קניזרו הראה שניתן ליישב את הסתירות אם לוקחים כמשקל האטומי של מימן את מחצית המשקל של מולקולת המימן. מאמרו הוצג בכנס של כימאים בקרלסרוהה בשנת 1860 והדהים את הקהילה הכימית. יוליוס מאייר אמר על מאמרו: "הוא הסיר את הערפל מעיני, הספקות דהו ושלווה באה על מקומה"[6]. גם דמיטרי מנדלייב השתמש בעבודתו של קניזרו לבניית הטבלה המחזורית שלו.

אחרי שג'וזפה גריבלדי כבש את סיציליה, שב קניזרו למולדתו והתמנה בשנת 1861 להיות פרופסור לכימיה אי-אורגנית ואורגנית באוניברסיטת פלרמו. בחלק מתקופתו בפלרמו הוא כיהן כרקטור האוניברסיטה. במקביל לעבודתו המדעית הוא כיהן במועצת העיר ובעת מגפת הכולירה בשנת 1867 היה לממונה על בריאות הציבור[4].

בשנת 1871 מונה לשמש כפרופסור לכימיה באוניברסיטת רומא, מהאוניברסיטאות הגדולות, העתיקות והחשובות באוניברסיטאות אירופה באותה תקופה. באותה שנה הוא גם מונה לסנאטור בסנאט האיטלקי[7]. בשנת 1872 הוא נבחר לשאת את ההרצאה לזכר מייקל פאראדיי בלונדון ובשנת 1873 נתמנה לחבר של כבוד בחברה הכימית הגרמנית[2].

על הישגיו בתחום של הכימיה האורגנית והכימיה התאורטית, הוענק לפרופ' קניזרו מדליית קופלי על ידי החברה המלכותית לכימיה של אנגליה בשנת 1891.

קניזארו נפטר בשנת 1910, והוא בן 83.

עבודתו המדעית

בשנת 1851, בעקבות מחקרים שעשה בפריס, פרסם קניזרו עם קלואז מאמר על סינטוז ציאנואמידים בתגובה של אמוניה על כלוריד ציאנוגן בתמיסה מחומצנת.

בשנת 1853 גילה קניזרו כי אלדהידים ארומטיים הנמצאים בסביבה בסיסית, מסוגלים להגיב ביניהם לקבלת כוהל וחומצה קרבוקסילית. תגלית זו, קרויה על שמו – תגובת קניזרו.

קניזרו התפרסם גם הודות למחקריו ועבודותיו בחקר הגזים והתכונות המשקליות שלהם. הוא הוכיח את צדקות השערותיו של אבוגדרו והראה כיצד המשקלים האטומיים של תרכובות שונות בעלי הרכב אטומים זהה, אינה משתנה גם כאשר תרכובת אחת הנה נדיפה והשנייה לא. בנוסף הראה כיצד המשקלים האטומיים של יסודות של תרכובות אשר צפיפות האדים שלהן אינה ידועה, ניתנת לקביעה על סמך בדיקת החום הסגולי של התרכובת.

בפלרמו חקר קניזרו במשך עשר שנים תרכובות ארומטיות, והמשיך לעבוד על מחקרים בנושא אמינים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטניסלאו קניזרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Stanislao Cannizzaro, Scinece history institute
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Harry C. Jones, Stanislao Cannizzaro in American Chemical Journal, XLIV, No. 4, October 1910, page 384
  3. ^ Cannizzaro, Stanislao, אתר Treccani, באיטלקית
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Cannizzaro, Stanislao, Unification (2011), אתר Treccani, באיטלקית
  5. ^ Sketch of a course of chemical philosophy, תרגום לאנגלית של המאמר, שהודפס בשנת 1911 בשיקגו
  6. ^ בגרמנית: "Es fiel Mir Wie Schuppen von den augen, die Zweifel schwanden, und das gefuhl ruhigster sicherheit trat an ihre stelle"
  7. ^ Cannizzaro, Stanislao, 1911 Encyclopædia Britannica
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0