סטפנו מגדינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סטפנו מגדינואנגלית: Stefano Magaddino ‏; 10 באוקטובר 1891 - 19 ביולי 1974) היה מאפיונר אמריקני ממוצא סיציליאני, ראש משפחת באפלו. נודע בכינוי "הקברן" (The Undertaker) או "דון סטפנו" (Don Stefano).

ביוגרפיה

תחילת דרכו

מגדינו נולד ב-10 באוקטובר 1891 בעיירה קסטלמר דה גולפו על החוף הצפון מערבי של סיציליה.[1] בעיירה זו נולדו עוד מאפיונרים בולטים רבים. מגדינו הפך לחבר במשפחת הפשע החזקה באזור, משפחת בוננו, אש עמה הוא היה קשור בקשרי משפחה. בשנת 1900 הסתכסכו האחים ג'וזפה וסטפנו בוננו עם משפחת בוצ'לאטו. פליס בוצ'לאטו הורה על רציחתם של האחים בוננו, ובעקבות כך השתלט על עסקי המשפחה אחיהם הצעיר סלבטורה.[2] סלבטורה חיסל לחלוטין את משפחת בוצ'לאטו. פליס בוצ'לאטו עצמו נמלט לניו יורק.

ב-1902 עזב מגדינו את סיציליה והיגר לניו יורק. הוא הצטרף למשפחת באפלו, אחת המשפחות החזקות ביותר באותה תקופה, במשפחה זו היו חברים גם אחיו אנטוניו "נינו" ואחיינו פייטרו. יחד עם מאפיונרים נוספים שהיגרו כמוהו מקסטלמר, הוא הקים את קבוצת המתנקשים שנודעה בכינוי "הרוצחים הטובים". במרץ 1917 מגדינו ארגן את רציחתו של פליס בוצ'לאטו בדטרויט עבור משפחת באפלו.

מעצר "הרוצחים הטובים". משמאל לימין בשורה הקדמית: מגדינו, פרנסיסקו פומה, ויטו בונבנטרה וברטולו פונטנה.

באוגוסט 1921, ספר בשם ברטולו פונטנה הסגיר את עצמו למשטרת ניו יורק, והודה ברצח קמילו קאיוזו שבועיים קודם לכן באבון, ניו ג'רזי. פונטנה טען שהוא רצח את קאיוזו בהוראת "הרוצחים הטובים" כנקמה על מעורבותו של קאיוזו ברצח אחיו של מגדינו, פייטרו, בסיציליה ב-1916. מחשש שהוא עלול להירצח, פונטנה הסכים לעזור למשטרה ללכוד את מגדינו. סטפנו מגדינו פגש את פונטנה בתחנת גרנד סנטרל כדי לתת לפונטנה 30 דולר שיעזרו לו לברוח מהעיר. לאחר חילופי דברים, מגדינו נעצר על ידי קבוצת שוטרים סמויים. ויטו בונבנטרה וארבעה גנגסטרים נוספים נעצרו לאחר מכן בגין מעורבותם ברצח קאיוזו.[3]

בסופו של דבר האישומים כנגד מגדינו בוטלו מחוסר ראיות, אך הוא נמלט לבאפלו. ב-1922 מת ג'וזפה דיקארלו מנהיג משפחת באפלו, ומגדינו ירש אותו כראש המשפחה. ב-1924 הוא קיבל אזרחות אמריקנית.

משפחת באפלו

מבנה הפיקוד של משפחת באפלו

מגדינו ניהל בית הלוויות בשם "קפלת הזיכרון של מגדינו" בניאגרה פולס.[4] בית ההלוויות שימש כמלבנה עבור העסק האמיתי שלו: הברחת משקאות חריפים מקנדה לניו יורק. לאחר סיום תקופת היובש הרוויחו מגדינו ואנשיו את כספם באמצעות הלוואות, הימורים לא חוקיים, סחיטה, גניבת מכוניות ודמי חסות. לצד זה, הוא הפעיל מספר גדול של עסקים חוקיים שסייעו לו להלבין את הכסף. בבעלותו נמצאה מכבסה לניקוי מצעים ששימשה את רוב המלונות באזור באפלו, וכן חברת מוניות. בשיא כוחו, מגדינו שלט בשטחי העולם התחתון של מערב מדינת ניו יורק עד הגבול עם קנדה. הוא אף עסק בהברחת סמים אל ערי הגבול הקנדיות שבתורן העבירו את הסמים אל אונטריו.[5]

במהלך 1944 החליט מגדינו להרחיב את שליטתו בעולם התחתון הקנדי, והוא נלחם בשליט הבלתי מעורער של האזור רוקו פרי. ב-23 באפריל 1944 נעלם פרי במפתיע במהלך טיול רגלי. מקובל להאמין שמגדינו "העלים" את פרי, שכן מיד לאחר מכן שלושת סגניו של פרי אשר נודעו בכינוי "שלושת הדונים" נשבעו אמונים למגדינו.

מגדינו העדיף להישאר מאחורי הקלעים ולשמור על מרחק מפעילות משפחתו כמו גם מהמלחמות בין המשפחות האחרות. הוא נמנע מלהכניס את אנשיו לניו יורק סיטי, אשר הייתה בירת הפשע האיטלקי באמריקה, וסבלה ללא הרף ממלחמות בין המשפחות. עובדה זו סייעה לו לשמור על מעמדו במשך תקופה ארוכה, והעניקה לו כבוד רב מצד ראשי המשפחות. הוא היה חבר בוועדת הדונים שכינס לאקי לוצ'יאנו ב-1931. כמו כן הוא השתתף בוועידת הוואנה ב-1946 ובועידת אפלאצ'ין ב-1957.[6]

מותו

מגדינו שרד כמה ניסיונות התנקשות. בשנת 1936, גנגסטרים יריבים ניסו להרוג את מגדינו באמצעות פצצה, ובמקום זאת הרגו את אחותו. בשנת 1958, זרק מתנקש רימון יד דרך חלון המטבח שלו, אולם הוא לא התפוצץ.[7] מגדינו מת מהתקף לב ב-19 ביולי 1974, בגיל 82, בבית החולים מאונט סיינט מרי בניו יורק.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0