סידור גלגלים
סידור גלגלים בקטר רכבת מתאר את גלגלי הקטר על פי סוגיהם, מיקומם והקשר ביניהם ומשמש ככלי לסיווג קטרים. בימי השימוש הנפוץ בקטרי קיטור היה במידע באשר לסידור הגלגלים בקטר כדי להעיד על אופיו של הקטר, זאת לאור ריבוי סידורי הגלגלים אשר התאימו את הקטרים למשימות ולתנאי שימוש שונים. קטרי הדיזל והחשמל המודרניים אחידים הרבה יותר באופן סידור גלגליהם, ברוב הקטרים היום כל הגלגלים בקטר משמשים להנעה ומחוברים למנועים המגלגלים אותם. קיימות מספר שיטות אחידות לתיאור סידור גלגלים בקטרים, חלק מן השיטות מוגבלות לאזורים מסוימים בעולם, אחרות מיוחדות לקטרי קיטור מחד, ולקטרי דיזל וקטרים חשמליים מאידך.
בארצות הברית ובבריטניה נהוג "סיווג ווייט" (אנגלית: Whyte notation) לקטרי קיטור. סיווג UIC לקטרי חשמל ודיזל הוא הנפוץ יותר בעולם ונהוג ברוב ארצות אירופה. בארצות הברית נהוג סיווג AAR (אנגלית: AAR wheel arrangement) לקטרי חשמל ודיזל.
שיטות סיווג עיקריות
סיווג UIC
שיטת UIC לסיווג קטרים נמצאת בשימוש לצורך סיווגם של קטרי חשמל ודיזל וכן לסיווג קרונועים ורכבות קלות. השיטה מקובלת בחלקים נרחבים של העולם. בשיטת UIC סופרים את צירי הגלגלים המניעים, בניגוד לסיווג קטרים בשיטת ווייט שבה סופרים גלגלים. מספר הצירים המניעים את הקטר מסומל באותיות לטיניות, החל מן האות A לציר מניע בודד. כך, האות C מסמלת שלושה צירים צמודים של גלגלים מניעים. מספר הצירים אשר אינם מניעים את הקטר מסומנים בספרות, החל מן הספרה 1 לציר בודד שאינו מניע. בקטרי דיזל-חשמל רבים, בהם כל ציר הנעה מונע באופן נפרד על ידי מנוע חשמלי, מתווספת האות הקטנה o לאחר אות המסמנת את מספר הצירים המניעים בחוגון. בקטרים שבהם חוגון הניתן להיגוי, מתווסף סימן גרש "'" לאחר האות המסמלת את מספר הצירים המניעים בחוגון. בקרונוע המורכב ממספר יחידות המחוברות בחיבור תמידי מתווסף סימן חיבור בין סימולי הצירים ביחידות המחוברות. לעיתים קיים שימוש בסימן סוגריים כדי לסמל את הצירים על אותו חוגון. לדוגמה (A1A) הוא חוגון עליו שלושה צירי גלגלים, שני הצירים החיצוניים מניעים ואילו הציר המרכזי אינו מניע. רוב הקטרים המודרניים בעולם הם קטרי Bo-Bo בהם שני חוגונים ובכל אחד מהם שני צירים מניעים. סוג קטרים נפוץ נוסף הוא קטרי Co-Co ובו שני חוגונים ועל כל אחד מהם שלושה צירים מניעים. קטר מסוג D הוא קטר בעל ארבעה צירים מניעים צמודים, המחוברים ביניהם במוט הנעה.
סיווג AAR
שיטת AAR לסיווג קטרים פותחה על ידי האגודה האמריקאית לרכבות. השיטה מפשטת את שיטת UIC ונמצאת בשימוש נרחב בצפון אמריקה לצורך תיאור קטרי חשמל ודיזל. על פי שיטה זו נספרים צירי הגלגלים של הקטר. אותיות לועזיות מסמלות את מספר הצירים המניעים, החל מן האות A לציר מניע בודד, B לשני צירים מניעים, וכו'. ספרות מסמלות את מספר הצירים שאינם מניעים, החל מן הספרה 1. מקף מפריד בין חוגונים. סימן חיבור מסמל קרונות המחוברים בחיבור קבוע. כך הסימול B-B בשיטת AAR מסמל קטר שלו שני חוגונים ועל כל חוגון שני צירים מניעים (סה"כ 4 גלגלים מניעים על כל חוגון) ואילו הסימול C-C יסמל קטר שלו שני חוגונים, עם שלושה צירים מניעים על כל חוגון.
סיווג Whyte
סיווג ווייט משמש לקטרי קיטור נוסחה על ידי פרדריק מת'וואן ווייט והוכנסה לשימוש בתחילת המאה ה-20. על פי שיטת ווייט נספרים תחילה מספר "הגלגלים המובילים" בקטר, אחריהם מספר "הגלגלים המניעים" ולבסוף מספר "הגלגלים האחוריים". מספר הגלגלים בכל קבוצה נכתב משמאל לימין, כאשר מקף מפריד בין קבוצה אחת למשנייה. על פי שיטה זו קטר שבו שני צירים מובילים (ארבעה גלגלים מובילים), שלושה צירים מניעים (שישה גלגלים מניעים) וציר אחד אחורי (שני גלגלים אחוריים), יסווג כקטר 4-6-2. לקטרי קיטור שעליהם מכל מים (אנגלית: Tank) תיכתב האות T בסיומת הסיווג. אחרת, ההנחה היא כי מאחורי הקטר נגרר קרון מכל מים ופחם (אנגלית: Tender).
ראו גם
קישורים חיצוניים
