סיליוס איטליקוס
טיבריוס קאטיוס אסקוניוס סיליוס איטליקוס (בלטינית: Tiberius Catius Asconius Silius Italicus; 23 לערך - 103 לערך) היה קונסול, נואם, ומשורר רומאי. יצירתו היחידה ששרדה לימינו היא ה-"פוניקה" (Punica), פואמה היסטורית ב-17 ספרים (פרקים), שנושאה הוא המלחמה הפונית השנייה וגיבוריה הם המצביאים חניבעל ברקה וסקיפיו אפריקנוס.
ביוגרפיה
רוב ידיעותינו על איטליקוס מקורן בכתביו של פליניוס הצעיר. ההשערה היא שנולד בין השנים 23 ו-35 לספירה. מקום לידתו אינו וודאי. הוא נודע כנואם מוכשר והיה מקורב לקיסר נירון. שימש כקונסול בשנה בה נירון מת, ומאוחר יותר היה מיודד עם הקיסר ויטליוס. הוא נודע כאדם ישר ודואג לזולת. איטליקוס פרש מהחיים הפוליטיים וחי חיים שקטים באחוזתו. את זמנו בילה בכתיבת שירים ואיסוף ספרים ופסלים. הוא הרעיב עצמו למוות לאחר שהתגלתה בגופו מחלה חשוכת מרפא.
מבין יצירותיו שרדה בשלמותה אחת בלבד ה-"פוניקה", פואמה אפית בת למעלה מ-12,000 שורות, הארוכה ביותר בשפה הלטינית שנשתמרה לנו מן העת העתיקה, ונושאה הוא המלחמה הפונית השנייה. ה'פוניקה' כתובה בסגנון המזכיר מאוד את סגנונו של ורגיליוס, דבר המסתדר עם דברי פליניוס לפיהם איטליקוס העריץ את ורגיליוס והתייחס אל קברו כאליל מקדש.
קישורים חיצוניים
