סינמה (קולומביה הבריטית)
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| פרובינציה |
 קולומביה הבריטית |
סִינֶמַה (באנגלית: Cinema) הוא יישוב בקולומביה הבריטית שבמערב קנדה.[1] סינמה היא דוגמה ליישוב שקיבל את שמו בזכות פתיחת בית הדואר המקומי, ושם זה מעיד על חלומו של המייסד להקים במקום תעשיית קולנוע קנדית.
הרקע להקמת היישוב
הקמתו והתפתחותו של היישוב סינמה הושפעו באופן הדוק מהתקדמות סלילת רשת מסילות הברזל במערב קנדה.
בשנת 1912 נוסדה במערב קנדה חברת רכבות חדשה בשם Pacific Great Eastern Railway (לימים BC Rail (אנ')) ששמה לה למטרה לסלול קו מסילת ברזל שיצא מוונקובר ויוביל אל צפון מערבה של קנדה, שם יתחבר אל קו המסילה הארצי של קנדה. בשנת 1915, לאחר שהשלימה סלילת מסילה באורך של 283 ק"מ, נקלעה החברה לקשיים כספיים ונאלצה להשהות את פעילותה.
שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שורה של מאבקים משפטיים ותביעות לפיצויים, נרכשה חברת הרכבת על ידי ממשלת קולומביה הבריטית. העבודה על סלילת המסילה התחדשה, אולם התקדמה בעצלתיים. קו המסילה עבר בחבל ארץ נידח, לא היו לאורכו מקומות יישוב משמעותיים, והממשל התקשה לתקצב את הפרויקט היקר שרבים הביעו ספק בכדאיות ההשקעה בו. השפל הכלכלי הגדול שהתרחש בשנות השלושים ומלחמת העולם השנייה שהתחוללה בשנות הארבעים תרמו לעיכוב העבודות, והמסילה הושלמה רק במחצית שנות ה-50 של המאה ה-20.
הקמת היישוב על ידי לויד צ'מפליין
בשנת 1912, עם תחילת העבודה על סלילת מסילת הברזל בקולומביה הבריטית, הצטרף אל פועלי הרכבת בחור אמריקאי צעיר כבן 27 בשם לויד צ'מפליין (Lloyd Champlain).[2] הוא הועסק כאחראי לטיפול במאות הסוסים של חברת הבנייה, ולמרות שלא היה בעל הכשרה כווטרינר, חלק מתפקידו היה לנתח את הסוסים שנפצעו.[3] צ'מפליין, שהיה הרפתקן מטבעו, השתלב היטב בצוות העובדים שפעל בתנאים הקשים של האזור הנידח, והתאהב בנופה של קולומביה הבריטית.[2]
בשנת 1915, כשנקלעה חברת הרכבת לקשיים כספיים והפסיקה את העבודה על סלילת המסילה, פוטר צ'מפליין מעבודתו.[2] הוא החליט שלא לעזוב את האזור, אלא לנסות ולהיאחז במקום. הוא רכש לעצמו שטח אדמה גדול בסמוך לנהר פרייזר (אנ'), והקים חווה חקלאית. הוא שכנע את קרובת משפחתו, אלה מוד פריטו (Ella Maude Freeto), להצטרף אליו ולסייע לו בניהול החווה, אותה תיאר באוזניה כגן עדן בצפון. הוא גידל ירקות, הקים רפת עם פרות חולבות, והתפרנס יפה ממכירת תוצרת חקלאית למחנות העבודה של פועלי הרכבת שחזרו לעבוד בסביבה כאשר התחדשה העבודה על קו המסילה בשנת 1918.
הקשר לקולנוע
בשנת 1921 הגיעה המסילה עד סמוך לחווה, וצ'מפליין, שכל ימיו היה חובב קולנוע, החליט כי זה הזמן לנצל את קו הרכבת החדש ולצאת לחופשה בעיר חלומותיו, הוליווד. הייתה זו שנה מוצלחת מאוד בחווה של צ'מפליין, הוא הרוויח למעלה משמונה מאות דולר, ויכול היה להרשות לעצמו לבלות את כל החורף בקליפורניה. המפגש עם הוליווד, שעשתה באותן שנים את צעדיה הראשונים לביסוס מעמדה כמרכז תעשיית הסרטים, עורר בצ'מפליין את המחשבה שגם הוא יכול להקים תעשיית סרטים בקנדה.[2]
בשובו לחווה עם חברתו לחיים, החל לתכנן את פיתוח האזור. הוא הקים חנות כלבו, והגיש בקשה לפתיחת סניף דואר שישרת את הפועלים בסביבה. כשנשאל על ידי הנהלת הדואר מה יהיה שמו של סניף הדואר (דרישת חובה מכל מי שביקש לפתוח משרד דואר), השיב ללא היסוס כי שם המקום הוא "סינמה". בקשתו התקבלה, ובית הדואר נפתח ב-2 בינואר 1924[4] בניהולה של אלה פריטו.[2]
כאשר נשאל לאחר שנים מדוע בחר בשם זה, ענה צ'מפליין:[4]
קולנוע (Cinema) משמעותו פעילות. קולנוע כולל תמונות בתנועה, וזה מה שאנחנו מבטאים, פעילות.
לפי גרסה אחרת, שפורסמה על ידי אגודת ההיסטוריה המקומית, צ'מפליין ומנהלת משק הבית שלו בחרו בשם "סינמה" כדי לשמר את זיכרון הטיול המוצלח שערכו לאולפני הקולנוע בהוליווד.[4]
ניסיונות לפיתוח תעשיית קולנוע
צ'מפליין הקים בחווה שלו "מושבת קולנוע" (Cinema Colony), ובמדריך היישובים של קולומביה הבריטית לשנת 1925 היישוב מתואר כבעל "בית דואר ותעשיית סרטי קולנוע".[5] הוא החל לכתוב סיפורים ותסריטים אודות החיים באזור הצפון, אותם הציע לאולפני הסרטים בהוליווד. הוא פרסם בעיתונים רבים ברחבי קנדה מודעה, בה הודיע כי הוא מחפש עובדים חרוצים, גברים, נשים וילדים, לעבודה בחווה. הוא הציע למעוניינים משרות של מגדלי ירקות, מגדלי עופות, חלבנים, חוטבי עצים, כובסים, אופים, בנאים, טבחים, כתבנים, מנהלי חשבונות, פקידים ומורים. בסוף המודעה צירף שורה המודיעה לקוראים כי אלו שיתקבלו לעבודה "עשויים להשתתף בסרטים". למתעניינים הודיע צ'מפליין כי בכוונתו לקיים מבחני בד בהם יבחר את אלו המתאימים להופיע בסרטים שיפיק.[2]
החווה של צ'מפליין צמחה במהירות. בשנת 1924 הוא התגורר בה לבד עם בת זוגו, שניהלה את סניף הדואר שפתח. שנה לאחר מכן כבר היו בחווה 20 איש, ובשנת 1928 גרו במקום כחמישים פועלים, מהם בעלי משפחות. במקום הוקם מלון דרכים, וגם מן החנות הפיק צ'מפליין רווחים נאים.[2]
כל אותה העת המשיך צ'מפליין לנסות להגשים את חלומו, ולהקים תעשיית קולנוע. הוא הרבה לראיין את הפועלים ואת המבקרים בחווה בניסיון לקבל רעיונות לסרטים המבוססים על חייהם, והקים חברת הפקות בשם "פרויקט מושבת הסרטים", אולם מכל זה לא יצא דבר, וצ'מפליין לא הצליח להפיק אפילו סרט אחד.[2]
ככל שחלף הזמן, ותעשיית הסרטים לא התממשה, החלו פועלי החווה להתייאש ולעזוב. מסיבה שאינה ידועה הפסיד צ'מפליין בשנת 1948 את הזיכיון על סניף הדואר שהועבר לידי בעל אדמות מקומי בשם הארווי בראיינט (Harvey Bryant).[2]
לויד צ'מפליין מכר את רכושו בסינמה ועבר להתגורר יחד עם אשתו[6] ביישוב סארי. הוא נפטר בשנת 1965 והוא כבן שמונים.[2]
סגירת בית הדואר של סינמה
קיימות ידיעות סותרות לגבי המועד בו הופסקה פעילות סניף הדואר ביישוב סינמה. על פי אחת הגרסאות, נסגר בית הדואר ב-12 בינואר 1964,[4] אולם ככל הנראה גרסה זו אינה מדויקת, מאחר שקיימת חותמת של סינמה ממועד מאוחר יותר. במענה לשאלה של אספן ישראלי[7] השיב נציג דואר קנדה ב-28 בינואר 1985 כי לפי מיטב ידיעתו נסגר בית הדואר של סינמה ב-30 בנובמבר 1964.[8]
חשיבות היישוב סינמה עבור אספני הבולים
אספן בולים הבונה אוסף בשיטת איסוף לפי נושא נדרש לצרף לאוסף גם חותמות ביטול של בתי דואר מיישובים ששמם קשור לנושא בו הוא בחר להתמקד. האספן נדרש לחקור את תולדות היישוב, לברר את הסיבה שהובילה את התושבים להעניק ליישוב את שמו, ולוודא שאכן מדובר בשם שהוענק בכוונה תחילה לבטא את הקשר שלו לנושא הרלוונטי.
עבור אספן בולים, שבחר להתמקד בבניית אוסף הקשור לנושא קולנוע, יישוב כגון סינמה מהווה דוגמה מושלמת לאתר אותו ניתן לקשור לנושא האוסף. לא רק שהיישוב קיבל את שמו מתוך כוונה לשקף את הקשר של המייסד לעולם הקולנוע, אלא הוא גם משקף ניסיון אמיתי, אם כי כושל, להקים תעשיית קולנוע במערב קנדה.
לקריאה נוספת
- זוהר נוי, "עיר הקולנוע", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון 71, מרץ 2008, עמ' 21.
- Branwen C. Patenaude, The Rise and Fall of Cinema, B.C, Journal of the British Columbia Historical Federation, Number 2 Volume 38, 2005
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Cinema, BC Geographical Names
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 Branwen C. Patenaude, The Rise and Fall of Cinema, B.C, Journal of the British Columbia Historical Federation, Number 2 Volume 38, 2005
- ^ בראיונות שהעניק שנים רבות לאחר מכן הכתיר צ'מפליין את עצמו בתואר ד"ר
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 G.P. (Philip) V. Akrigg, Helen Akrigg, British Columbia Place Names, 3rd Edition, UBC Press, עמ' 47
- ^ Wrigley Henderson Amalgamated British Columbia Directory, 1925, p. 74
- ^ לויד צ'מפליין נשא לאשה את אלה פריטו בשנת 1945
- ^ שלמה שמגר
- ^ עיר הקולנוע, ע' 21
