סינמטקים בישראל
בישראל קיימים מספר סינמטקים המקרינים לקהל הרחב, באופן סדיר, סרטים שאינם מוצגים בבתי קולנוע. בסינמטק ירושלים קיים ארכיון סרטים עצמאי, ולצד סינמטק תל אביב נמצאת הספרייה לקולנוע המשמרת סרטים, תוך שימת דגש על שימור היצירה הקולנועית הישראלית.
היסטוריה
ב-1955 ייסדה ליה ון ליר בחיפה את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים והציע הקרנת סרטי איכות. ב-1956 ייסדה מועדוני סרטים נוספים בתל אביב ובירושלים. ב-1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי"[1] שהוכר בשנת 1963 כחבר ב"פיאפ" - הפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים[2][3][4][5][6].
בשנות ה-60 התקיימו הקרנות סרטים ישנים במסגרות של מועדונים של חובבי קולנוע או באולמות קולנוע ישנים[7]. חובב הקולנוע ישעיהו קולר ניהל אוסף של סרטים וניסה, ללא הצלחה, לקיים הקרנות מסחריות של סרטים ישנים[8]. יוזמה מוקדמת להקרנת סרטים תוך שימוש במושג "סינמטק" התקיימה בשנת 1970 בתיאטרון חיפה בו הוקרנו סרטים קצרים בנושאי תיאטרון לפני הצגות של התיאטרון[9][10].
בשנת 1973 פתחה עיריית תל אביב-יפו את סינמטק תל אביב בבית עובדי העירייה ברחוב פומבדיתא[11]. ב-1973 הקימה ון ליר את סינמטק חיפה, ומאוחר יותר באותה שנה הקימה את הסינמטק בבית אגרון בירושלים.
סינמטקים בישראל
הסינמטקים הגדולים בישראל הם:
- סינמטק הרצליה
- סינמטק חולון
- סינמטק חיפה
- סינמטק ירושלים
- סינמטק ראש פינה
- סינמטק שדרות
- סינמטק תל אביב
- סינימה קלאס - סינמטק ראשון לציון
סינמטקים אלה מקיימים הקרנות סדירות ומארחים פסטיבלי קולנוע שנתיים. מספר סינמטקים קטנים יותר פועלים בנצרת, בדימונה ובמקומות אחרים בישראל. הסינמטקים הקטנים יותר פועלים לעיתים כאולמות הקרנה בלבד.
הערות שוליים
- ^ הסרט הישראלי - לארכיון, חרות, 10 במרץ 1963
- ^ הסרט הישראלי - לארכיון, חרות, 10 במרץ 1963
- ^ אריאלה הראובני, ארכיון הסרטים הישראלי, דבר, 28 בנובמבר 1963
- ^ ש. שחורי, מרכז צעירים ראשון בארץ, דבר, 18 בנובמבר 1963
- ^ יוענק פרס עידוד לסרט הישראלי הקצר, מעריב, 21 בנובמבר 1963
- ^ שרגא הר-גיל, ארכיון הסרטים שנולד במקרה, מעריב, 29 ביולי 1974
- ^ רם עברון, הדרן, דבר, 24 בדצמבר 1971
- ^ חוה נובק, פיל ברחובות ונציה, דבר, 24 בספטמבר 1970
- ^ התיאטרון החיפאי לקראת שנת העשור שלו, דבר, 5 במאי 1970
- ^ ראובן בן צבי, להגביר את מעורבות הקהל בתיאטרון, מעריב, 16 באוגוסט 1970
- ^ כמה שאלות בעניין סינמאתק, דבר, 19 באפריל 1973
