סכסוך סיאצ'ן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | ||||||||||||||||||
| מפה של חבל קשמיר ואזור קרחון סיאצ'ן | ||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך על חבל קשמיר | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 13 באפריל 1984 – 25 בנובמבר 2003 (19 שנים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | קרחון סיאצ'ן, חבל קשמיר | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון הודי | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | הודו תפסה שטח של 2,500 קמ"ר | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
סכסוך סיאצ'ן (Siachen conflict, מכונה לעיתים מלחמת סיאצ'ן) הוא סכסוך צבאי אשר התרחש הודו לפקיסטן על אזור קרחון סיאצ'ן שבחבל קשמיר.
הסכסוך החל ב-13 באפריל 1984 כאשר הודו יצאה למבצע מגדוט, ובמסגרתו כבשה את קרחון סיאצ'ן ואת המעברים בו. לאורך השנים אירעו מספר תקריות וקרבות נוספים בין הצדדים.
הסכסוך הסתיים כעבור 19 שנה, בהסכם הפסקת אש שנכנס לתוקף בשנת 2003. שני הצדדים ממשיכים להחזיק כוחות באזור, בגבהים של מעל 6,000 מטרים, והאזור נחשב לשדה המערכה הגבוה בעולם. התנאים הקשים בשל ההרים הגבוהים ומזג האוויר הקשה באזור גרמו לאורך השנים למותם של חיילים רבים משני הצדדים. מרבית החיילים שנהרגו בקרחון סיאצ'ן (לפי חלק ההערכות עד 97% מהחיילים שנהרגו) נפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר.
רקע
קו הגבול בין הודו לפקיסטן באזור קרחון סיאצ'ן מעולם לא הוגדר באופן ברור. בהסכם קראצ'י ב-1949 (לאחר מלחמת הודו-פקיסטן) ובהסכם סימלה בשנת 1972 (לאחר מלחמת הודו-פקיסטן השלישית) נקבע קו הפסקת האש עד נקודה NJ9842. אנשי האו"ם הניחו הצדדים אינם מעוניינים בקרחון, בשל היותו אזור מרוחק ובעל תנאי מזג אוויר קשים.
