רבי סלימאן צאלח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סלימאן צאלח)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הראב"ד
הרב סלימאן צאלח
לידה 1822
ה'תקפ"ב
תימן, צנעא
פטירה 1902 (בגיל 80 בערך)
ה'תרס"ב
תימן, צנעא
רבותיו הרב יוסף קארה
בני דורו הרב אברהם צאלח, הרב יוסף מנזלי
חתימה
חתימה מפוענחת של הרב סלימאן צאלח

הרב סלימאן (שלמה) בן סאלם (שלום) צאלח (ה'תקפ"בה'תרס"ב, 18221902) היה מגדולי רבני תימן, חבר הישיבה הכללית, והראב"ד הקבוע העשירי והאחרון בבית דין צנעא.

ביוגרפיה

הרב סלימאן נולד לסאלם צאלח ברובע היהודי בעיר צנעא בירת תימן.[1]

היה תלמידו של הרב יוסף קארה, הראב"ד הקבוע השמיני של בית דין צנעא. היה חבר הישיבה הכללית שהתקיימה בבית הכנסת בית צאלח בצנעא, וחתימתו על פסקי הדין של הישיבה היא הראשונה מבין חתימות חברי הישיבה. התפלל ולימד בבתי הכנסת בית כחלאני בעיר, בהם התפלל בנוסח השאמי יחד עם רבו ומשפחתו.[1]

בשנת ה'תרמ"ט (1889) נתמנה כראב"ד קבוע של הרכב בית הדין הקבוע העשירי, לאחר פטירת הראב"ד הקודם הרב סלימאן קארה. חבריו בבית הדין היו הרב אברהם צאלח והרב יוסף מנזלי.[1]

היה צנוע ועניו, התפרנס מצורפות, ולא רצה ליהנות מחלקו בשחיטה מתוקף תפקידו כראב"ד. בפסקיו היה נתחשב בחברי בית דינו, ולא כפה עליהם את דעתו. הוא לא הושפע ממשיח השקר שוכר כחיל, שהופיע בדורו בתימן.[1]

נפטר בצנעא בשנת ה'תרס"ב (1902), ובפטירתו פסקה קביעות בתי הדין בצנעא.[1]

הרב עמרם קורח כתב עליו:[2]

היה מבחר אנשי דורו בענווה ויראת חטא, מתלמידיו של הר"ר יוסף קארה. כל ימיו עסוק במלאכתו צורף כסף. נהנה מיגיע כפיו, ולפיכך לא הושיט ידו למלאכת השחיטה. בית דינו קבע עם [...] באהבת שלום ודרך אמונה הלכו שלושתם, וכל עבודתם היתה להנהיג את הקהילה בדרכי התורה, כמנהג בתי דינים שלפניהם, לא להתגדל ולא להתייהר. הראב"ד היה מיראי הוראה [...] חמלה וחנינה רבה בליבו על העניים ותמיד מפקח עליהם [...] כל המידות הטובות כלולים בו.

הרב עמרם קורח, סערת תימן, עמ' מט-נ

נכדו הוא הרב יוסף צאלח (אלג'יילי), ראש בית הכנסת בית כחלאני.[3] ואביה של הרבנית ברכה קאפח.

ראו גם

לקריאה נוספת

תקופת חייו של סלימאן צאלח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 549–551
  2. ^ הרב עמרם קורח, סערת תימן, ירושלים, ה'תשי"ד (1954), פרק שני: התקופה התיכונה - משוב הגולים ממוזע עד חתימת בתי הדין בצנעא, עמ' יד-סב
  3. ^ יחיאל חבשוש, שני המאורות, ב, עמ' 281-282
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0