סלסו גולמאיו

סלסו גולמאיו
Celso Golmayo y Zúpide
לידה	24 באפריל 1820
פטירה	1 באפריל 1898 (בגיל 77)
הישג בולט	היה מס' 12 בעולם בשנת 1895
מד כושר מרבי	2612 (יולי 1894)
מדינה	ספרד, קובה

סלסו גולמאיו (בספרדית: Celso Golmayo y Zúpide;‏ 24 באפריל 1820, לוגרוניו שבספרד - 1 באפריל 1898, הוואנה שבקובה) היה שחמטאי ספרדי-קובני^[1]. בשיאו היה במקום ה-12 בעולם, עם מד כושר של 2612.

גולמאיו נחשב לאלוף קובה החל משנת 1862 עת ניצח את פליקס סיקרה בדו-קרב. הוא השתתף בתחרות שהתקיימה בפריז בשנת 1867 וחלק מקום 7-8 (ניצח: איגנץ קוליש). ראו את התחבולה היפה בה נוצח על ידי סם לויד.

בשנת 1864 גולמאיו ניצח את פול מורפי בדו-קרב 3-2 אם כי מורפי נתן לו יתרון של פרש, הפסיד לגוסטב נוימן 3-0 בפריז בשנת 1867, הפסיד פעמיים לוילהלם שטייניץ 2-9 בשנת 1883 ו-5-0 בשנת 1888, ניצח פעמיים את אנדראס ולקז 7-0 בשנת 1887 ו-7-4 בשנת 1890, הפסיד שלוש פעמים לג'ורג' הנרי מקנזי 6-3 ו-5.5-0.5 בשנת 1887 ו-4.5-7.5 בשנת 1888, הפסיד לג'וזף הנרי בלקבורן 4-6 בשנת 1891 והפסיד לעמנואל לסקר 2.5-0.5. כל הדו-קרבות התקיימו בהוואנה.

גולמאיו היה אביהם של סלסו גולמאיו טוריאנטה ומנואל גולמאיו טוריאנטה.