סנטרליה
 | |
| סנטרליה, יולי 2010 | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 פנסילבניה |
| ראש העיר | קרל וומר |
| תאריך ייסוד | 1841 |
| שטח | 0.60 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 7 (2013) |
| ‑ צפיפות | 0.6 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 40°48′12″N 76°20′30″W / 40.80333°N 76.34167°W |
| אזור זמן | UTC -5 |
סנטרליה (באנגלית: Centralia) היא עיירת רפאים במחוז קולומביה, מדינת פנסילבניה, בצפון-מזרח ארצות הברית. העיירה קיבלה את שמה בשנת 1865 אף על פי שבפועל החלה להתפתח כ-20 שנה לפני כן סביב פונדק שהוקם באתר מכרות פחם.
השריפה התת-קרקעית
בשנת 1962, ביום הזיכרון הלאומי, לאחר ששריפה יזומה של זבל לא כבתה לאחר ימים רבים, התברר שמצבור ענק של פחם טבעי הוצת. הפחם לא חדל מלבעור ולחמם את האדמה. לאחר תלונות התושבים על כאבי ראש והתעלפויות, התברר שבעירת הפחם מתחת לאדמה משחררת כמויות גדולות של פחמן חד-חמצני, שהוא גז רעיל, שקוף וחסר ריח. הגז הצטבר במיוחד במקומות סגורים ולא מאווררים, ומקור הכמות הגדולה שלו הוא בבעירה עם כמות דלה מדי של חמצן, מאחר שהפחם נמצא מתחת לאדמה.
מאמצים גדולים שהושקעו בכיבוי הבעירה, כולל חפירת תעלות עמוקות, לא צלחו, והפחם המשיך לבעור במשך עשרות שנים. האדמה החלה להתבקע, כולל כבישים, ולפלוט עשן. בשנת 1981 ילד כבן 12 ניצל בקושי מנפילה לתוך בולען לוהט, שהוא אחד התוצרים של שריפת פחם תת-קרקעית (הפחם הופך לאפר ואינו יכול לתמוך בסלע שמעליו). לאחר מקרה זה, השריפה עלתה לכותרות וקומץ מהתושבים החל לתמוך במכירת השטח ובמעבר. בהצבעה שנערכה בעירייה בשנת 1983, 200 תושבים הביעו את רצונם להישאר בעוד ש-345 תושבים ביקשו למכור את השטח וכך נפל הפור על מכירת הקרקע ומעבר כולל של התושבים.
במשך אחת עשרה השנים שלאחר מכן ניסו הרשויות המקומיות לפנות את העיירה ולפצות את המפונים. בשנת 1992 מדינת פנסילבניה הודיעה שהיא מחרימה את העיירה, הורסת את הבתים וחוסמת את הגישה למקום. מתוך 3000 התושבים שהתגוררו בעיירה, רק כ-11 תושבים עקשים נותרו במקום, וכיום (נכון לשנת 2013) חיים שם 7 אנשים.
מצב העיירה הוא שהאדמה חרוכה ומתבקעת, עם חורים המעלים עשן, הכבישים סדוקים, העצים מתים או גוססים. בעומק כ-3 מטרים טמפרטורת הקרקע שנמדדה עולה על 85 מעלות צלזיוס.
אין הערכה מתי הפחם יפסיק לבעור. ידוע על מרבצי פחם דומים הבוערים מאות ואף אלפי שנים. להערכת המומחים נדרשים לפחות כחצי מיליארד דולר בחפירות תעלות בנות מאות קילומטרים ובעומק עשרות מטרים כדי להתמודד עם הבעירה.
קישורים חיצוניים
רן לוי, גיהנום עלי אדמות, באתר "עושים היסטוריה", 17 במאי 2008 (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- נטשה מוזגוביה, 47 שנה העיירה בוערת - ועשרת תושביה נהנים, באתר הארץ