ססאר ואייחו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ססאר ואייחו

סֶסַאר וָאייֶחוֹ (César Vallejo; ‏16 במרץ 1892 - 15 באפריל 1938) היה משורר, מחזאי ועיתונאי פרואני חשוב בראשית המאה ה-20. למרות שפרסם רק שלושה ספרי שירה בימי חייו הוא נחשב אחד המחדשים הגדולים בשירת המאה ה-20 וכמי שתמיד הקדים את זמנו מבחינה ספרותית.

חייו

ססאר אברהם ואייחו נולד בסנטיאגו דה צ'וקו (Santiago de chuco) כפר בהרי האנדים של פרו, כצעיר מבין אחד-עשר ילדים. הוא למד ספרות באוניברסיטה הלאומית של טרוחיו אך מחסור בכסף גרם לו לפרוש מהלימודים לזמן מה ולעבוד במטע סוכר שם נחשף לניצולם של הפועלים הפשוטים, מה שהשפיע על תפיסותיו. ב-1915 קיבל תואר ראשון בספרות ספרדית לאחר שחזר ללימודים. בהמשך עבר ואייחו ללימה שם למד באוניברסיטה הלאומית סן-מרקוס, עבד כמורה וחבר לחוגי אוונגרד פוליטיים ואמנותיים. ב-1918 פרסם את ספר שיריו הראשון 'השליחים השחורים' - Los Heraldos Negros. לאחר מספר שנים קשות בהן סירב להתחתן עם אישה שהכיר, אמו מתה והוא נשלח לכלא באשמת הצתת מהומות בכפרו, הוא פרסם ב־1922 את ספרו השני 'טרילצה' - Trilce - שעד היום נחשב לאחת מיצירות הרדיקליות והאוונגרדיות ביותר בשפה הספרדית. ואייחו פרסם שני ספרים של סיפורים קצרים לפני שעזב לאירופה מחשש למאסר מחודש. הוא נשאר באירופה עד למותו ב־1938 בפריז.

בשנותיו באירופה התגורר ואייחו בעוני מר בפריז פרט לשלושה מסעות שערך לברית המועצות וכמה שנים בראשית שנות ה-30 אותן בילה בגלות בספרד שם קיבל מלגה מממשלת ספרד. ב-1934 נשא לאישה את ג'ורג'ט פיליפרט. מסעותיו לברית המועצות הובילו אותו לכתיבת שני ספרים בנושא. בנוסף כתב לאורך השנים מאמרים תאורטיים, מאמרי עיתונות ואף ספר ילדים.

ואייחו מת ממחלה, ככל הנראה מלריה. הוא נקבר תחילה בבית קברות של הפרולטריון במונטרו (Montrouge) אך לאחר מכן הועברה גופתו לבית הקברות מונפרנאס.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0