ספורט ימי בישראל
הספורט הימי בישראל מצומצם יחסית, זאת בשל הזמינות הנמוכה של חופים ביחס לדרישות. למרות הזמינות הנמוכה של החופים, מזג האוויר מאפשר פעילות במשך רובה של השנה. בנוסף על כך, הספורט הימי הניב כ-4 מתוך 13 המדליות של ישראל במשחקים האולימפיים:
- קאנו/קיאק – מדליית ארד אחת (מיכאל קולגנוב באולימפיאדת סידני).
- שיט תחרותי – גל פרידמן (מדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה ומדליית זהב באולימפיאדת אתונה) ומדליית ארד אחת שקיבל שחר צוברי באולימפיאדת בייג'ינג.
ענפים
שיט
מבחינה ארגונית, הארגון הבולט והיציג בתחום הוא איגוד השייט בישראל שהוקם ב-1960. האיגוד מאגד כ-1,350 ספורטאים מהם כ-726 ספורטאים פעילים (מהם 34% נשים) ב-13 מועדונים. האיגוד עורך כ-70 תחרויות בשנה.
גלישה
העיסוק בתחום בארץ החל בשנות ה-20 של המאה ה-20 ופתחה משמעותית על ידי ד"ר דוריאן פסקוביץ בשנות ה-50. מספר הגולשים בישראל מוערך בכ-40 אלף גולשים ובכל שנה גדל מספר זה. ארגון הגלישה הישראלי הוא ISA – Israel Surfing Association. תחרויות נערכות בחופים השונים בזמן גלים לאורך השנה כולה, ובחסות חברות הגלישה המובילות בארץ. התחרויות נערכות בקטגוריות: ילדים, נוער ובוגרים.
חתירה
מועדוני החתירה הבולטים הם מועדון השייטים תל אביב, מועדון החתירה חיפה ומועדון השיט טבריה.
תחרויות בולטות
צליחת הכנרת
ערך מורחב – צליחת הכנרת
צליחת הכנרת היא אירוע השחייה במים פתוחים העממי הגדול והמתמיד ביותר בארץ (מאז 1954) המתקיים מדי שנה בספטמבר או באוקטובר. אורך המסלולים נע בין קילומטר וחצי ל-5 קילומטרים.
שיוט הערים
- ערך מורחב – שיוט הערים
שיוט הערים הוא תחרות שיוט עממי לאורך חופי המדינה המתקיים מאז שנת 1939.
ראו גם
- ספורט בישראל
- איגוד השייט בישראל
