סרג'יו שפירא
סרג'יו שפירא (נולד ב-25 ביולי 1931) הוא מלחין, מחנך ומוזיקולוג ישראלי. עבודותיו כוללות יצירות תזמורתיות, קאמריות, כליות וקוליות.
יצירותיו בוצעו במדינות שונות, בהן ישראל, רומניה, ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, בלגיה, גאורגיה, טאיוון, יפן, דרום אפריקה ועוד. יצירותיו זכו במספר פרסים בולטים, ביניהם הפרס הראשון בתחרות מטעם התאחדות הקלרינט העולמית (אנ'). יצירותיו נוגנו בסגרת פסטיבלים שונים, בחלקם כמייצגים את מדינת ישראל. בין המקומות בהן בוצעו יצירותיו ניתן לכלול את הקרנגי הול ומרכז לינקולן.
חייו
שפירא נולד ברומניה ב-25 ביולי 1931. אביו היה עורך דין ונגן חובב בכינור ופסנתר. שפירא החל בלימודי פסנתר בגיל קטן, ולהלחין מגיל 15. אחרי סיום התיכון השלים שפירא תואר ראשון בנגינה (ביצוע) בפסנתר ובהלחנה באוניברסיטה הלאומית למוזיקה בבוקרשט (אנ'), המנחים בלימודי ההלחנה היו לאון קלפר (אנ'), תלמידם של יוזף מרקס ופול דיקא, ומרטיאן נגראה (איט') תלמידו של ג'ורג'ה אנסקו.
לאחר שסיים בשנת 1956 תואר מוסמך אוניברסיטה בקומפוזיציה, שפירא נישא לפסנתרנית שולמית פלנר (Shulamith Fellner), תלמידתה של פלוריסה מויסקסאו (אנ'). לאחר מכן הם עלו לישראל והצטרפו לצוות האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
לאחר הולדת ילדיו בשנים 1965 ו-1967, שפירא החל להתעמק בנושא החינוך המוזיקלי. בנוסף לקריירה שלו כמלחין יצירות רציניות, הוא החל לכתוב מספר יצירות דידקטיות המותאמות להנאתם של ילדים צעירים.
עבודת התזה בדוקטורט של שפירא נקראה "חינוך מוזיקלי בישראל - שימור אלמנטים מוזיקליים בתוך מסגרת של אילוצים פדגוגיים".
סגנון ההלחנה של שפירא
למרות מספר שילובים של אלמנטים מודרניים, המוזיקה של שפירא לא מזוהה עם אף זרם מוזיקלי מובהק של המאה ה-20 (על אף שישנה השפעה חזקה של מוזיקה עממית עליו). המוזיקה שלו חופשית ואינה כוללת הגבלות טכניות או סגנוניות. הוא משלב מודאליות, טונליות מורבת וא-טונליות.
הערות שוליים
