ע'ריאן
 | |
| העיר העתיקה בשנות ה-40 | |
| מדינה |
 לוב |
|---|---|
| מחוז | מחוז ג'בל אל גרבי |
ע'ריאן היא עיר הממוקמת בחלק הצפון־מערבי של לוב, במחוז ג'בל אל גרבי. ע'ריאן היא עיר הררית בראש הרי נפוסה, בגובה 986 מטר מעל פני הים. העיר ממוקמת למרגלות הר ע'ריאן ויש בה נוסף לטבע הררי יפיפה. העיר ממוקמת 75 ק"מ דרומית לעיר הבירה טריפולי.[1]
שטחה של העיר ללא הפרברים הוא 4,660 קמ"ר. עד 2007 הייתה המרכז האדמיניסטרטיבי של ההר המערבי כולו והייתה העיר הגדולה ביותר של ההר. היא גובלת בצפון בעיר אל-עזיזיה, במזרח בערים תרחונה ומסלטה, ובדרום בערים בני וליד ומזדה והמערב, העיר איפראן .
ע'ריאן היא המטה של בנק ג'ומהוריה, אחד מהבנקים הלובים הגדולים, והמטה של החברה הערבית הלובית להשקעות זרות, חברת ההשקעות הגדולה ביותר בלוב .
בשנת 2005, אוכלוסיית ע'ריאן נאמדה ב-170,000.[2]
מקור השם
ישנם מספר דיווחים על מקור שמה של העיר ע'ריאן, אך המפורסמים שבהם הם הבאים:
- יש אומרים שמקור השם היה מהמילים (ע'אר) ו-(יאן), כאשר ע'אר פירושו המערה, והוא מקום מגוריהם של האנשים הראשונים שאכלסו את האזור, שכן האזור נקרא ע'אר יאן כלומר המערה שבבעלות יאן הרומאי, ואז המילה התפתחת לאחר מכן לע'אריאן. חהשערה זו אין ראיות והיסטוריונים שללו אותה.
- האפשרות השנייה היא שהשם ע'ריאן נובע משמו של שבט ברברי שחי שם. תומך בטענה הזו העובדה ששישנם כמה אזורים בתוך ע'ריאן עם שמות ברבריים כמו אטבדות..אמסופין..ועוד
- לגבי האפשרות השלישית, שהכי קרובה לאימות, נאמר שמקור השם הוא (Gharial), כלומר ארץ בוץ באחת מהשפות העתיקות של הברברים, ומאז הוא השתנה
בתים אופייניים לעיר
העיר מאופיינת בבתים חפורים, או מה שמכונה בפי אנשיה (חאוש אל-חקף), המייצג שלב בהתפתחות המגורים באזור, שהחל במערה. לבתים הללו יש צורות וגדלים רבים, אך באופן כללי מדובר על מערה הנבנית על ידי חפירת בור אנכי בעומק של עד עשרה מטרים, לעיתים באורכים משתנים, רובם 10X10 מטרים. השטח בו כל הבתים נפתחים נקרא החצר המרכזית, וניתן לצאת מהבית הזה דרך סככה, שהיא תעלה בגובה כ-4 מטר שנחפרת בצורה משופעת ובזווית של 45 מעלות עד שהיא מגיעה לפני האדמה. לבית יש דלת ראשית מעץ זית, ועליה מנעול ברזל ומפתח ארוך ומיוחד, החצר המרכזית מוגנת מפני זרימת נחלים באמצעות לבנה קטנה המסתובבת סביב קצה החצר. באשר למים הנאספים באמצע החצר, הם מצויים בחור הנקרא אלחפיר. בחצר ובאמצע החומה ישנה בליטה היוצאת מהחפירה, הנקראת חגורה והיא נועד על מנת למנוע מהמים לזרום לתוך הבית. מול הכניסה לבית ישנה מכלאה והיא עשויה לרוב מאבן מעורבת באדמה ומוקפת בענפים של עצי סידר. בנוסף, על מנת לאחסן את התבואה לאורך זמן, נחפר בור בעומק 5 מטר ובו שם מניחים את גרגירי השעורה הסגורים היטב.
תושבי האזור השתמשו בדירות אלו במשך תקופות זמן ארוכות, והם אינם זקוקים לא לחימום בחורף ולא לאמצעי קירור או מיזוג בקיץ, ניתן להשתמש בהם בקיץ למרות הטמפרטורות החיצוניות המגיעות מעל 40 מעלות, וכן ניתן לישון בהם ללא שמיכות בחורף כאשר הטמפרטורה בחוץ מגיעה מתחת לאפס.
בתי בד עתיקים, מפעלי חרס מסורתיים ואסדות קידוח הם כיום נקודת ציון חשובה של העיר ע'אריאן. בעיר ובערים אחרות בלוב פזורים מונומנטים רומיים עתיקים, שהחשובים שבהם הם סכרי מים וארמונות שנבנו על ההר ובתי קברות רומיים.
היסטוריה
ע'ריאן ישבה על נתיבי הסחר הן דרומה לפאזאן והן מעל הרי נפוסה. עד 1884 הקימו העות'מאנים עיר והושיבו בראשה ראש עיר ומועצת עיר.[3]
המאה ה-19
הנוסע ג'ון פרנסיס תיאר בספרו (מטריפולי לפזן), את זיכרונותיו מע'ריאן. הוא הגיע לטירת ע'ריאן או לארמון טורק ביום רביעי 29 באוקטובר 1819 וכתב על ע'ריאן" היא מפורסמת באיכות ייצור השמן, הזעפרן, הדגנים והשפע שלה, וגברים ע'ריאנים בעלי קומה זקופה, המתנשאים בגאווה וגאווה על פניהם.
המאה ה-20
העיר נחשבה למרכז ההתנגדות הלובית נגד הפלישה האיטלקית בתחילת המאה ה-20. מיקומה האסטרטגי של ע'ריאן שיחק תפקיד מרכזי בהתנגדות.
בשנת 1915, ע'ריאן היה עדה למהפכה עממית נגד האיטלקים לאחר קרב אל-קרדביה בסרטה, בו ניצחו המוג'אהדין, שהובילה למהפכות עממיות במיסראטה, טרחונה, ורפאלה, מסלאטה, ארבעת המחוזות ובעזיזיה, אז. היא הגיעה לע'ריאן ולשאר הערים המערביות של לוב, מה שהוביל לפינוי של 4,400 חיילים איטלקים מע'ריאן.
בשנות ה-20, האיטלקים בנו 90 קילומטרים (56 מיל) מסילת רכבת ארוכה בין טריפולי לכפר ליד ע'ריאן שנהרסה על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה.[4]
המאה ה-21
בתחילת 2011, העיר הייתה מעורבת במרד נגד מועמר קדאפי. המרד הצליח בתחילה, אך ב-2 במרץ, כוחות הממשלה השתלטו על העיר מחדש. [5]
באפריל הצליחו המורדים לכבוש כמה ערים סמוכות ולהקים טריטוריה נוספת בעיירה המרכזית והעיר הראשונה מפגינים את רצונם נגד המשטר ב-16 בפברואר. [6] ב-13 באוגוסט 2011, כוחות המורדים בלוב יזמו קרב חדש על השליטה בעיר והיו בשליטה תוך יומיים. [7]
ב-4 באפריל 2019, העיר נפלה לידי כוחות הנאמנים לגנרל ח'ליפה חפטר, שבסיסו בטוברוק, במסגרת מתקפה רחבה יותר של הצבא הלאומי הלובי (LNA) במערב לוב. [8] בסוף יוני, העיר נכבשה מחדש מה-LNA במתקפת נגד על ידי כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית שבסיסה בטריפולי, בסיוע במאמציהם על ידי שיתופי פעולה של אזרחי העיר שהתגייסו נגד כוחות ה-LNA. [9] ה-LNA החל מחדש את המתקפה ביוני 2020.
העלמה מע'אריאן
ממש ממערב לע'ריאן, יש דרך פרימיטיבית ימינה, המובילה בנסיעה משובשת אל צריף איטלקי נטוש לשעבר, שריד ממלחמת העולם השנייה.
יש בניין מתפורר במחנה. מצויר על הלבנים של אחד הקירות בתוך הבניין ייצוג (כ-4 מ' על 10 מ') של אישה, שוכבת על צידה, פלג גופה העליון של האישה מעוצב כייצוג לא מדויק של חוף צפון אפריקה, והנקודות הבולטות של האנטומיה שלה מסומנות בשמות של ערים בצפון אפריקה.
ה"עלמה מע'אריאן" צוירה על ידי קליפורד סאבר, נהג אמבולנס אמריקאי מתנדב בצבא ה-8 הבריטי. סאבר יצר את ציור הקיר כדי להגביר את המורל של חבריו לשירות, וסיים אותו ב-2 במרץ 1943, בזמן שהיחידה שלו שוכנת לכמה ימים בצריפים בע'ריאן.
הציור היווה מוקד משיכה לתיירים במשך שנים רבות.
אַקלִים
ע'ריאן חווה אקלים צחיח למחצה (לפי שיטת קפן), עם קיץ לוהט וחורפים קרירים; החורף שלה הוא אחד הקרים בלוב. בגלל שחודשי החורף בעיר קרים יחסית ב-5 מעלות מטריפולי, היישוב נחשב לקריר יחסית, בנוסף הגובה הגבוה יותר גרם לכך שהעיירה מקבלת כמות משקעים של תריסר מילימטרים יותר מאשר עיר הבירה של לוב.
כלכלה
חקלאות
הודות לאקלים ההררי שלה (מתון במידה ניכרת בהשוואה לשאר לוב), נהוגה במקום חקלאות הכוללת גידול תאנים לצריכה מקומית, זיתים וזעפרן לשימוש מקומי וגם לייצוא.[10]
תושבי גריאן חיים בעיקר מחקלאות, בעיקר גידול זיתים, שם פרושים עצי זית בכל ארץ לא מיושבת בגריאן, שם העיר מפורסמת בשמן זית באיכות גבוהה עוד מימי קדם, והראיה לכך היא התפוצה הרחבה. השפעות של בתי בד בשפע בעיר, ויש גם פתגם פופולרי בלוב שאומר (ראג'י או עלי, ארוחת הערב שלך היא עד שהשמן יגיע מע'גאריאן). שקדים ותאנים הם ענף גידול נוסף בעיר.
חברות שמן זית לוביות מע'ריאן זכו בפרסי כסף וארד ב-2020 EVO IOOC Italy International Oil Oil Contest בפאלמי, בתחרות שמן הזית הבינלאומית Athena 2020 בלסבוס, [11] וב-2021 בברלין. [12]
מסחר
העיר ע'ריאן נחשבת לאחת מערי המסחר הפעילות בלוב, שכן היא משרתת את רוב אזורי ההר המערבי, כשהיא מהווה קשר בין הצפון לדרום. באזור ע'ריאן יש קבוצה של שווקים פופולריים, שווקים מודרניים, חנויות, בתי קפה ואחרים המשרתים את האזור והאזורים הסמוכים. יש גם רחוב גדול, שהוא רחוב אל-ג'ומהוריה, שנקרא רחוב אל-זוז וחצי, בו ישנה קבוצה גדולה של חנויות בגדים, נעליים ועוד.
ע'ריאן ידועה גם בזכות תעשיית הקרמיקה שלה.
אוכלוסייה
כל השבטים בע'ריאן כיום הם שבטי אמזיג'ים ערבים, ככל הנראה ממוצא ברברי. ידוע ששבטים ברברים רבים אכלסו את האזורים הללו מאז ימי קדם.
יהודים בע'ריאן
ערך מורחב – קהילת יהודי ע'ריאן
ככל הנראה באזור ע'ריאן שכנו עד קום המדינה מעל ל-500 יהודים. תושבי המערות היהודים של לוב היו ידועים לפחות משנת 70 לספירה, כאשר ההיסטוריון הרומנו-יהודי יוספוס פלביוס תיאר את ה"טרוגלודיטיס".
המידע ההיסטורי מצביע על הימצאותם שם, לפחות משנת 1510, כאשר יהודים רבים נמלטו לתוך פנים הארץ עם כיבוש טריפולי על ידי הספרדים.
רוב יהודי ע'ריאן שכנו, עם מקניהם תוצרתם ורכושם, במערות שמתחת לאדמה, שהיוו מקום מסתור והגנה, וכן מקום קריר בימי הקיץ החמים ומקום חמים בימי החורף הקרים.
היהודים במקום עסקו בחקלאות, במסחר, ברוכלות, במלאכה זעירה ובאומנויות (נפחות, פחחות, נגרות, סנדלרות, חייטות וצורפות), וכן השתלבו באדמיניסטרציה של השליטים השונים במקום, כמו גביית מיסים בתקופות הקרמאנלית והעות'מאנית.
לאחר שלוב קיבלה עצמאות, רוב היהודים, כולל אלה של ע'ריאן, היגרו לסוריה מתוך מטרה לעלות לארץ ישראל עקב פוגרומים מהם סבלו. כל יהודי ע'ריאן, הן אלו שנותרו ביישוביהם, הן אלו שעברו לטריפולי אחרי פרעות נובמבר 1945, והן אלו שבמהלך השנים התפזרו ברחבי לוב (בעיקר לזוארה), עלו כאיש אחד לארץ ישראל, כאשר רובם התיישבו במושבים ועסקו בחקלאות.
נכון ל-2023, רבות מהמערות הללו מאוכלסות על ידי לובים, אשר ביצעו מודרניזציה של המקום, כולל הוספת חשמל, מים זורמים ופינוי שפכים. ישנם מספר יתרונות לסוג זה של דירות. חלק מבתי המערות הללו מושכרים גם לתיירים.
קישורים חיצוניים
- ע'ריאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Gharyān | Libya". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2020-03-08.
- ^ Gharyan - LookLex Encyclopaedia, web.archive.org, 2019-08-13
- ^ Anderson, Lisa (1984). "Nineteenth-Century Reform in Ottoman Libya". International Journal of Middle East Studies (16(3)): 325–348, 331.
- ^ Le ferrovie nell'Africa italiana: aspetti economici, sociali e strategici (in Italian) (אורכב 22.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "Battle rages over Libyan oil port". Al Jazeera. 3 במרץ 2011. נבדק ב-16 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kirkpatrick, David D. (25 ביוני 2011). "Western Libya Earns a Taste of Freedom as Rebels Loosen Qaddafi's Grip". The New York Times. Rogeban, Libya. נבדק ב-16 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
"Libya rebels take Garyan, south of Tripoli-witness". Reuters Africa. Reuters. 18 באוגוסט 2011. אורכב מ-המקור ב-26 בספטמבר 2012. נבדק ב-16 באוקטובר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Libyan strongman orders troops to march on Tripoli
- ^ "'Big loss': Libya's UN-recognised government retakes key town". Al Jazeera. 21 ביוני 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Anderson, Lisa (1984). "Nineteenth-Century Reform in Ottoman Libya". International Journal of Middle East Studies (16(3)): 325–348, 331.
- ^ "Libyan national wins olive oil prize in Italy". Libya Observer. 25 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Libyan olive oils win prizes at Berlin awards – plans to increase production". Libya Herald. 6 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
