עוצמה (יחסים בין-לאומיים)
עׇצְמָה היא מונח יסוד ביחסים בין-לאומיים המעיד על מידת חוזקו והשפעתו של שחקן ביחס לשחקנים אחרים במערכת הבינלאומית. עוצמה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות, ובכלל זה בפן החומרי באמצעות כוח צבאי וכלכלה חזקה, או על ידי יכולת להשפיע על יחסים דיפלומטיים בין שחקנים שונים במערכת הבינלאומית.
במהלך המאה ה-20 נתפסה המערכת הבינלאומית כדו-קוטבית בה עיקר הכוח מרוכז בשתי מעצמות: ברית המועצות וארצות הברית. עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, נטען כי המערכת הבינלאומית עברה שינוי משמעותי במאזן הכוחות, וכי ארצות הברית הפכה להגמון. יש הטוענים כי בשנים האחרונות המערכת הבינלאומית היא רב-קוטבית, וכוללת גם את רוסיה וסין כמוקדי כוח מרכזיים לצד ארצות הברית.[1]
הגדרות עוצמה
עוצמה נתפסת לעיתים במספר אופנים:
- כלי למדידת השפעה – היכולת של שחקן מסוים במערכת הבינ"ל לגרום לשחקנים אחרים לבצע פעולה או צעד אשר לא היו מבצעים אילולא ההשפעה החיצונית שהופעלה עליהם.
- שליטה ביכולות ומשאבים.
- בראי מדינות מדינאים עשויה להוות יעד להשגה עבור מדינתם במטרה להיות חזקים יותר משחקנים אחרים.
סוגי עוצמה
כאמור, עוצמה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר סוגים:
- עוצמה קשה – כפיית מצב רצוי על שחקנים אחרים, וזאת על ידי שימוש בכלים המביאים לשינוי המציאות דוגמת כלים אלימים וסנקציות, או איום בשימוש בכלים אלה.
- עוצמה רכה – מאמץ להשפיע על ידי שימוש בתרבות וערכים, וזאת לדוגמה על ידי דיפלומטיה והשפעה תרבותית.
- עוצמה חכמה – שילוב של עוצמה קשה ורכה.
הערות שוליים
- ↑ המערכת הבינלאומית: בתחרות רב-קוטבית ובקשיי תפקוד, הערכה אסטרטגית לישראל 2019–2020, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2020
עוצמה (יחסים בין-לאומיים)41433776Q1345203