עזרה:משבר הקורונה/פנימי

• משבר הקורונה
• מפת החשיפה
• הנחיות משרד הבריאות
• מידע
• זכויות עובדים
• הקורונה בהלכה

ברוכים הבאים! בדף זה תמצאו מידע רחב ועדכני שיסייע לכם לעבור את הימים האלו, להכיר את הנחיות הבריאות ולממש את הזכויות הרלוונטיות לכם בתקופה זו.

אז מה היא מגפת הקורונה?

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית מתמשכת של מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19). הנגיף, מזן SARS-CoV-2 עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם וגרם להדבקה של מאות אלפי בני אדם ולמותם של מעל עשרת אלפים. בתחילה, נצפתה רוב התחלואה בסין, אך מאז אמצע פברואר 2020 התפשטה המגפה במהירות לכל רחבי העולם ועוררה בהלה, מלווה בנפילה חדה של הבורסות. ב-11 במרץ הכריז ארגון הבריאות העולמי על ההתפרצות כפנדמיה.

תגובות מערכות הבריאות ברחבי העולם כללו מגבלות על טיסות, הסגר, עוצר, ביטול אירועים וסגירת בתי ספר. איטליה כולה ומחוז חוביי בסין הושמו בהסגר, בסין ובקוריאה הדרומית הופעלו אמצעי עוצר, בדיקות בשדות תעופה ותחנות רכבת ואזהרות מסע למקומות שחוו התפרצות קשה.

בישראל

בפברואר 2020 התגלו לראשונה חולים בישראל. משרד הבריאות קבע הנחיות למניעת הדבקה בנגיף ולהאטת התפשטותו, החל מבידוד ביתי לשבים ממדינות שבהן התפשט הנגיף ולכל מי ששהו די זמן בקרבת נדבקים. משרד הביטחון נערך להתמודדות בצה"ל.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה והמגיעים אליה צומצם בהדרגה. עם התגברות המגפה נדרשו משרדי ממשלה נוספים להתמודד אתה, ובהם משרד האוצר, שהתייחס לבעיות הכלכליות שיצרה המגפה, ומשרד הביטחון, שנערך לשילוב צה"ל בטיפול באוכלוסייה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע תכופות באופן אישי על צעדי הממשלה ועל כללי ההתנהגות הנדרשים.

רקע

בעקבות שפעת העופות נעשתה היערכות מוקדמת לתרחיש מגפה, כשבאביב 2007 הוכנה תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית, אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה.

מערכת הבריאות הישראלית

בעקבות התמודדות מערכת הבריאות בישראל עם מקרי החצבת והשפעת בישראל, מבקר המדינה יוסף שפירא החל באפריל 2019 בעריכת ביקורת העוסקת במוכנות משרד הבריאות להתפרצות מגפה נוספת.

ב-23 במרץ 2020, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות נגיף הקורונה, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח כי משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעידכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.

נגיף הקורונה

לאורך התפרצות הנגיף בעולם, התברר כי אחד האתגרים הגדולים בהתמודדות איתו הוא שתסמיני הנגיף וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, בעוד נשאי הנגף ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים לאחר מספר ימים כאשר לרוב התסמינים מופיעים עד 14 יום, אם כי ישנן טענות על הופעת תסמינים מאוחרת יותר. במהלך תקופת הדגירה, פרק הזמן של 14 ימים, בדיקות רפואיות של נשאים עשויות בתחילה לתת תשובה שלילית.

מצב חירום

בעת מלחמת לבנון השנייה, נוצר מצב של השבתה רחבה של פעילות המשק וגופים אזרחיים. בעקבות המלחמה ובשל טענות להפקרת העורף, הוקמה רשות החירום הלאומית.

התפשטות הנגיף

מקרי COVID-19 בישראל        מקרי מוות        הבריאו        חולים
תאריך			כל המקרים המאובחנים
2020-02-21		​ ​ ​ ​ ​	1(n.a.)
2020-02-22		​ ​ ​ ​ ​	1
2020-02-23		​ ​ ​ ​ ​	2(+100%)
2020-02-24		​ ​ ​ ​ ​	2
2020-02-25		​ ​ ​ ​ ​	2
2020-02-26		​ ​ ​ ​ ​	2
2020-02-27		​ ​ ​ ​ ​	3(+50%)
2020-02-28		​ ​ ​ ​ ​	7(+133%)
2020-02-29		​ ​ ​ ​ ​	7
2020-03-01		​ ​ ​ ​ ​	10(+43%)
2020-03-02		​ ​ ​ ​ ​	12(+20%)
2020-03-03		​ ​ ​ ​ ​	12
2020-03-04		​ ​ ​ ​ ​	15(+25%)
2020-03-05		​ ​ ​ ​ ​	17(+13%)
2020-03-06		​ ​ ​ ​ ​	21(+24%)
2020-03-07		​ ​ ​ ​ ​	25(+19%)
2020-03-08		​ ​ ​ ​ ​	39(+56%)
2020-03-09		​ ​ ​ ​ ​	50(+28%)
2020-03-10		​ ​ ​ ​ ​	70(+40%)
2020-03-11		​ ​ ​ ​ ​	82(+17%)
2020-03-12		​ ​ ​ ​ ​	109(+33%)
2020-03-13		​ ​ ​ ​ ​	143(+31%)
2020-03-14		​ ​ ​ ​ ​	193(+34%)
2020-03-15		​ ​ ​ ​ ​	213(+10%)
2020-03-16		​ ​ ​ ​ ​	298(+40%)
2020-03-17		​ ​ ​ ​ ​	337(+13%)
2020-03-18		​ ​ ​ ​ ​	433(+27%)
2020-03-19		​ ​ ​ ​ ​	677(+56%)
2020-03-20		​ ​ ​ ​ ​	705(+4%)
2020-03-21		​ ​ ​ ​ ​	883(+25%)
2020-03-22		​ ​ ​ ​ ​	1,071(+21%)
2020-03-23		​ ​ ​ ​ ​	1,442(+35%)
2020-03-24		​ ​ ​ ​ ​	1,930(+34%)
2020-03-25		​ ​ ​ ​ ​	2,369(+23%)
מקור: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות

ישראלים בחו"ל

בסוף חודש ינואר 2020 נדרשו מספר ישראלים וסינים לשהות בבידוד לאחר שחזרו מסין, מחשש שנדבקו בנגיף.

ב-18 בפברואר 2020 אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לגלי צה"ל שכניסת נגיף הקורונה לישראל נמנעה: "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ."

ב-20 בפברואר נחתו בישראל 11 נוסעי אוניית התענוגות "דיימונד פרינסס" שעוכבה ביפן לאחר שנתגלה בה הנגיף. מיד בנחיתתם הועברו למתחם הבידוד במרכז הרפואי שיבא ל-14 יום.

ב-22 בפברואר נודע כי חברי קבוצת צליינים דרום קוריאנית שביקרה בישראל בין 8 ל-15 בפברואר שבו לקוריאה ואובחנו כמי שנדבקו בנגיף. משרד הבריאות פרסם את רשימת האתרים שבהם שהו חברי הקבוצה, והודיע שכל מי שהיה בהם בזמן שהתיירים שהו בהם נדרש להיכנס לבידוד בית. ב-26 בפברואר נטען כי ייתכן והם נדבקו לאחר יציאתם מישראל, כיוון שלא נמצאו מקרי הדבקות באלה שבאו במגע ישיר עימם.

ב-23 בפברואר התגלה שאחד מהישראלים שחזרו מיפן לבידוד נושא את הנגיף, ב-28 בפברואר התגלה עוד מקרה בין החוזרים מיפן.

ב-3 במרץ 2020 שוחררו לביתם הישראלים ששהו בבידוד 14 יום לאחר שנסעו בספינת הנופש דיימונד פרינסס שהתפשט בה הנגיף.

הדבקות בישראל

ב-27 בפברואר 2020 התגלה מקרה ראשון של חולה קורונה בישראל. אדם אשר חזר מאיטליה 4 ימים קודם לכן, יום לאחר מכן נתגלתה ההדבקה הראשונה בישראל כשאשתו של אותו אדם נדבקה ממנו. האדם, מנהל סניף תחפושות וצעצועים "הפיראט האדום" באור יהודה, הדביק שני עובדים בחנות וקונה שהייתה מורה בבית ספר. באותו היום הודיע שר הפנים אריה דרעי על איסור כניסה לישראל לתיירים איטלקים.

ב-28 בפברואר אובחנו ארבעה חולי קורונה נוספים בישראל. בסוף פברואר הגיע מספר הישראלים שנשלחו לבידוד בית ל-5,630.

ב-5 במרץ 2020 נודע כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בארץ כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד-27 בפברואר, בעקבות כך כל מי ששהה במקומות שבהם היו הונחה להיכנס לבידוד. נהג האוטובוס ששימש את התיירים בטיולם בישראל חלה בנגיף ונזקק להנשמה מלאכותית. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הוטל סגר על העיר.

ב-8 במרץ 2020 חלה עלייה משמעותית במספר החולים המאומתים, כשמשרד הבריאות הוסיף עוד 14 אנשים לרשימת החולים בנגיף.

ב-13 במרץ סך החולים המאומתים הוא 143. כן דווח על כ-2,500 מבודדים מבין עובדי מערכת הבריאות, בתוכם מאות רופאים, אחיות ופרמדיקים. צעיר החולים המדווחים הוא תינוק בן חצי שנה.

ב-20 במרץ דווח כי המל"ל דורש הטלת הסגר מלא על שכונות במזרח ירושלים. מחלוקת התעוררה בין המל"ל לעיריית ירושלים לגבי החרגת צוותים רפואיים.

ב-20 במרץ 2020 דווח על נפטר ראשון מהנגיף בישראל.

ב-24 במרץ דווח על מקרה מוות שני מהנגיף. מאוחר יותר באותו היום דווח על מקרה מוות שלישי.

ב-25 במרץ נפטרו 2 אנשים כתוצאה מהנגיף.

נכון ל-25 במרץ 2020 סך החולים המאומתים הוא 2,369 מתוכם 39 במצב קשה, חמישה נפטרו. כמו כן דווח על 64 מחלימים.

הרשות הפלסטינית

ב-5 במרץ התגלו כמה מקרים במלון בבית לחם שבו שהתה קבוצת צליינים מיוון שהיו נשאי הנגיף, בעקבות כך הורה שר הביטחון נפתלי בנט להטיל סגר על העיר.

בהמשך התגלו מקרים נוספים בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכון ל-9 במרץ אומתו 20 חולים ודווחו 2,000 מבודדים. ישראל העבירה כ-250 ערכות בדיקה לרשות הפלסטינית ותיאמה הדרכות לצוותים הרפואיים.

עובדים פלסטיניים העובדים בשטח ישראל צפויים להידרש לשהות בישראל לאורך מספר שבועות או להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית.

טיפול הגופים הממשלתיים

הנחיות לפני גילוי הנגיף

לפני שנתגלה נגיף הקורונה בישראל, נקטו הרשויות בישראל בפעולות מנע למניעת התפשטותו. ב-23 בינואר 2020 הוציא משרד הבריאות הנחיות כיצד יש לנהוג באדם שמפתח את תסמיני המחלה, ויש חשד לגביו כי נדבק בנגיף, וכיצד למגן את הצוותים הרפואיים.

על פי הוראת משרד הבריאות, כל אדם ששהה בשבועיים האחרונים בעיר ווהאן שבסין, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ומפתח תסמינים של המחלה - חום, שיעול, דלקת ריאות - נדרש להגיע לבית חולים.

ב-30 בינואר הודיע משרד הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל. לאחר מכן נאסרו גם כניסת תיירים מהונג קונג, מקאו, יפן, תאילנד, סינגפור וקוריאה הדרומית.

ב-17 בפברואר הורחבה הוראת הבידוד לא רק לחוזרים מסין, אלא גם לשבים מסינגפור, מקאו, תאילנד והונג קונג.

ב-24 בפברואר הודיע משרד הבריאות כי יש להימנע מנסיעות לא הכרחיות לעיר ווהאן שבסין, בעקבות התפרצות הנגיף, ומומלץ לא להגיע למחוז חוביי כולו.

הנחיות לאחר גילוי הנגיף

ב-27 בפברואר נדרשו גם החוזרים מאיטליה לשהות בבידוד בית במשך 14 יום, וזאת בנוסף לחוזרים מסין, סינגפור, מקאו, תאילנד, הונג קונג, התפרצות נגיף הקורונה בקוריאה הדרומית ויפן.

ב-27 בפברואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף הקורונה החדש לרשימת מחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית. הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ". בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.

• עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
• מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו ולא יאפשר לו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד, אף אם העובד ביקש זאת.
• מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.

במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוקם מתחם בידוד לאשפוזם של חולי קורונה. בסוף חודש פברואר החלו בבית החולים רמב"ם שבחיפה בהקמת מחלקת אשפוז חדשה לטיפול בחולי קורונה, ובהמשך נערכו לכך בתי חולים נוספים.

הבחירות שנערכו ב-2 במרץ חייבו היערכות מיוחדת למתן אפשרות הצבעה למי שנשלחו לבידוד בית, בשל כך הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים שאוישו על ידי אנשי מגן דוד אדום.

ב-4 במרץ 2020 הודיע משרד הבריאות על החמרת המדיניות ופרסם הנחיות חדשות להתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל: הרחבת הבידוד הביתי לכל החוזרים בשבועיים האחרונים ממדינות צרפת, אוסטריה, התפרצות נגיף הקורונה בגרמניה , שווייץ וספרד, ואיסור על זרים ממדינות אלה להיכנס לישראל, איסור גורף לקיום כנסים בינלאומיים בישראל, בידוד בית לכל החוזרים מכינוסים בינלאומיים בחו"ל, איסור על השתתפות בהתכנסויות מעל 100 איש לאנשים שחזרו מכל יעד בחו"ל, איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בעקבות הנהלים החדשים נכנסו לבידוד-בית עשרות אלפי אנשים שחזרו מארצות ברחבי העולם. באותו היום הודיעה משטרת ישראל על פתיחת שמונה חקירות פליליות נגד אזרחים החשודים בהפרת הנחיות משרד הבריאות לשהייה בבידוד.

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ הורה לכל משרדי הממשלה לאסור על כל עובדי הממשלה לטוס מחוץ לישראל בנסיעות עבודה, והמליץ לעובדים להימנע גם מנסיעות פרטיות.

ב-6 במרץ 2020 נכנסה לתוקף פקודה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שאוסרת על כלל חיילי צה"ל בשירות חובה ובקבע ועובדי צה"ל לצאת לחו"ל בתפקיד או באופן פרטי. כלל הטקסים הצבאיים צומצמו למינימום, ואין הכנסה של אזרחים מחוץ לצה"ל למתקנים צבאיים לרבות לטקסי סיום קורסים.

בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2002, הטיפול במגפה שבה יש תחלואה נרחבת עובר למשרד הביטחון. אף שמצב התחלואה בהתפרצות הנוכחית אינו מצריך העברת הטיפול בה למשרד הביטחון, בתחילת מרץ קיים המשרד דיון היערכות, בראשות שר הביטחון נפתלי בנט, לקראת מעבר כזה.

ב-9 במרץ הורחבה חובת הבידוד הביתי לכל מי שיגיע לישראל מחוץ לארץ.

ב-10 במרץ הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, ולהימנע מביקורים בבתי חולים ובמוסדות לקשישים. כשיש צורך במלווה, יש להסתפק במלווה אחד. אנשים עם סימפטומים של המחלה אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.

ב-11 במרץ הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים מלבד בתי ספר, בסיסי צה"ל ומקומות תעסוקה. כמו כן נאסר לבקר בבתי אבות בכדי למנוע הידבקות של קשישים. הומלץ לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך. וכן הומלץ למעסיקים לשקול אפשרות של העסקת עובדים מהבית.

קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

ב-12 במרץ הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון, וב-14 במרץ הורחבה ההחלטה ללא הגבלות. כמו כן הורחבה ההגבלה על התקהלות של מאה איש גם במקומות פתוחים. כן נאסרו קיום אירועים פרטיים בהשתתפות של יותר ממאה אנשים בו זמנית. ב-14 מרץ הוחלט על איסור על התקהלות של מעל 10 אנשים, וסגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. ניתן להמשיך לעבוד תוך איסור על התקהלות במקומות העבודה והקפדה על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. כמו כן הומלץ על להימנע מנסיעה של יותר מ-2 ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

בלילה שבין 14 ל-15 במרץ החליט המשרד לשירותי דת לסגור את המקוואות – הציבוריים והפרטיים – עד להודעה חדשה. יום לאחר מכן הותרה כניסת טובלים למקוואות, תוך הגבלות על מספר השוהים והטובלים במתחם וחיטוי המים בכמות מסוימת של כלור.

ב-16 במרץ הוחלט להפעיל סגר מקומי על מקומות שהנגיף מתפשט בהם, וכן להעביר את המגזר הציבורי למתכונת חירום ואת המגזר הפרטי למתכונת מצומצמת של 70%, שירותים חיוניים יישארו במתכונת מלאה.

ב-17 במרץ, כאשר מספר החולים המאומתים בישראל היה 337, העריך מנכ"ל משרד הבריאות: "קצב אבחון נדבקי הקורונה יעלה ממחר למאה חולים חדשים ביום (כשאכן ביום למחרת חלו עוד 90 אנשים) - והוא עלול לעלות למאות ביום ולאלפי ישראלים שעלולים למות מהנגיף". פרופ' יורם לס, פרופ' מייקל לויט וד"ר צבי מרום שללו תחזית זו וראו בה הפחדת יתר.

ב-19 במרץ משרד הבריאות הורה על הימנעות מיציאה מהבית למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, וספורט). וכן הימנעות מיציאה לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד.

הגבלות תנועה ותחבורה

מושבים חסומים בקרבת הנהג באוטובוס של חברת אגד, על מנת למנוע הדבקה של הנהגים.

ב-8 במרץ הודיע שר הפנים, אריה דרעי, על סגירת הגבול היבשתי עם מצרים, בנוסף לכך אזרחים זרים ששהו במצרים בשבועיים האחרונים לא יורשו להיכנס לישראל, ואזרחים ישראלים יחויבו בבידוד ביתי. ב-8 במרץ הודיעה אל-על על ביטול טיסה ראשונה מניו יורק, כחלק מהצעדים הננקטים למניעת הבאת הנגיף מארצות הברית. באותו יום נסגר טרמינל 1 בנמל התעופה בן-גוריון לטיסות חוץ.

ב-9 במרץ יצא משרד התחבורה בהנחיות חדשות למפעילי התחבורה הציבורית, לפיהן תיחסם לישיבה שורת המושבים בקרבת הנהג, מחשש לשהייה ממושכת לידו בהקשרי הידבקות בנגיף, ותיאסר עמידת נוסעים באוטובוסים בינעירוניים.

ב-11 במרץ נסגרה תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון לבאים מחו"ל.

ב-16 במרץ הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נמל התעופה רמון לפעילות לילית.

במשרד התחבורה הודיעו ב-17 במרץ שיערכו שינויים בקווי התחבורה הציבורית בהתאם להנחיות החדשות שניתנו: קווי התחבורה אל מקומות הבילוי יבוטלו, וכן יבוטלו קווי הסטודנטים והתלמידים, ותופסק פעילות התחבורה הציבורית בסופי השבוע, בימות השבוע התחבורה הציבורית תפסיק לפעול בשעות הערב החל מהשעה 20:00 עד לפנות בוקר, ובמהלך היום תופעל רק למרכזים חיוניים ומרכזי תעסוקה. בנוסף לא יתאפשר תשלום במזומן בתחבורה הציבורית.

ב-19 במרץ נאסר על נסיעה ברכב פרטי של יותר מ-2 נוסעים למעט אנשים הגרים באותו מקום. הכלל לא חל על נסיעת עובד המועסק במקום עבודה חיוני למקום העבודה וחזרה ממנו.

ב-19 במרץ, הממשלה אישרה תקנות חירום על איסור יציאה מהבתים שמעגנות את המלצות משרד הבריאות מ-17 במרץ, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות הקבועות שיפורטו להלן ובהתאם לתקנות שיפורסמו בנפרד, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים, שירותים חיוניים אחרים, טקסי דת, ספורט, הפגנה, ותרומת דם). התקנות נקבעו לתקופה של שבעה ימים. אדם אשר יפר את הבידוד ייקנס ב-5,000 שקלים ומי שיפר את התקנה נגד התקהלות ייקנס ב-3,000 שקלים.

החל מ-23 במרץ תנועת הרכבות תצומצם בכמחצית עד להודעה חדשה, לאחר ירידה של 80% בביקושים ועקב הנחיות משרד הבריאות להימנע מנסיעה בתחבורה ציבורית. ברוב קווי השירות תפעל רכבת אחת בלבד בשעה לכל כיוון. כמו כן הרכבת תפעל בין השעות 6:00 בבוקר עד 21:00 בערב בלבד, ולא תפעל בימי שישי ובמוצ"ש.

ב־25 במרץ הורה שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' על הפסקת פעילות רכבת ישראל לחלוטין.

עקב שיעור הדבקה גבוה נשקלה הטלת סגר מלא על קריית יערים.

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה

ב-13 במרץ, הופסקו הלימודים בבתי הספר בעקבות התפשטות המחלה. עם זאת לא הושבתו גני הילדים והחינוך המיוחד. ביום ראשון שלאחר מכן הושבתו גם גני הילדים והחינוך המיוחד.

ב-14 במרץ, הוחלט שמערכת החינוך תושבת עד הודעה חדשה, למעט מעונות, גני ילדים, חינוך מיוחד ונוער בסיכון. בפועל, גני ילדים רבים הושבתו עקב היעדרות גננות וסייעות רבות. ב-14 מרץ הורחבה ההחלטה, והמערכת תושבתה עד הודעה חדשה ללא החרגות. בחינות הבגרות שהיו אמורות להתקיים באנגלית בעל פה ובאומנות מעשית בוטלו. כל פעילות תנועות הנוער בוטלה.

לאחר שמוסדות חינוך חרדיים לא צייתו להחלטה לסגור את מערכת החינוך, ב-18 במרץ הודיע משרד הבריאות שמנהלי מוסדות חרדים שלא ייסגרו, מאוימים במאסר או קנס, הצו חל על כל המוסדות ללא תלות בגודל המוסד או במספר התלמידים.

לאחר פרק זמן קצר של הפעלת למידה מרחוק, הלימוד מרחוק הופסק ונתגלעה מחלוקת על העסקת המורים בתקופה זו.

ב-18 במרץ 2020 משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב הסכימו על המשך פעילות המוסדות להשכלה גבוהה בלמידה מרחוק והארכה של סמסטר ב'.

מערכת הבריאות

בעקבות מגע עם חולי קורונה או הידבקות של הצוות הרפואי במחלה, הוכנסו בכמה מחלקות כל צוות הרופאים לבידוד מה שהביא לסגירת מחלקות או לצמצום פעילות בבתי החולים שיבא, איכילוב, קפלן, הדסה, וולפסון, פוריה ובתי חולים נוספים. נכון ל-21 במרץ 2020, שהו 3030 אנשי צוות מערכת הבריאות בבידוד, מהם 814 רופאים, 893 אחיות וכן 42 אנשי צוות חולים.

עקב אירועי הדבקה כדוגמת אלו במחלקות רפואיות, הצוותים הרפואיים בישראל צפויים להחליף מודל עבודה למשמרות נפרדות במקום כוננויות ותורניות ארוכות. הנושא נדון בהיבט תנאי תעסוקה ושכר, עקב כך ששכר הרופאים מבוסס בעיקרו על תורנויות.

נכון ל-20 במרץ כ-200 עובדי צוות רפואי מבין הצוות באיכילוב נמצאים בבידוד. כמענה לתגבור הצוותים הרופאים גויסו סטודנטים לרפואה.

בדיקות

הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

נציגי המעבדות הרפואיות התריעו בפברואר כי לא יוכלו לעמוד בביקוש הגובר לבדיקות קורונה ובמרץ הודיעו כי המעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום. בעקבות העומס הגובר על המעבדות אושר להן לפעול גם בסופי שבוע וכן נחנכו מעבדות נוספות כך שקצב הבדיקות ביום גדל ל-2,400. בנוסף לבדיקות בעקבות דיווחים, מרפאות יקיימו בדיקות מדגמיות.

ב-15 במרץ למעבדות הקיימות נוספו 3 מעבדות כדי להגדיל את מספר הבדיקות. משרד הבריאות שינה את הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא קבלת אישור מראש.

ב-16 במרץ נודע כי עובדים במעבדה הרפואית של משרד הבריאות בתל השומר, אחת משתי מעבדות במתחם זה, נדבקו בנגיף והוכנסו לבידוד ולכן מעבדה זו תושבת, בעוד מעבדת המרכז הרפואי תמשיך לפעול.

כחלק מהמאמצים להגביר את קצב הבדיקות הרפואיות, מד"א יזם פיילוט של מתחם בדיקות "דרייב אין" שיאפשרו למבודדים לגשת לבדיקות באמצעות רכבם הפרטי. היוזמה מתעכבת עקב מחסור במטושים (מקלות בדיקה).

לפי ד"ר רחל אדטו, לפיקוד העורף וצה"ל יכולת לבצע 30 אלף בדיקות.

ב-20 במרץ דווח כי מאחר שמשרד האוצר לא אישר תוספת שכר לעובדים, מעבדות שונות בארץ לא פעלו בסוף השבוע.

ב-22 במרץ דווח על ביצוע 3,230 בדיקות.

ב-23 במרץ נחנך מתחם בדיקות לנוסעים ברכב פרטי בחיפה.

ב-24 במרץ צה"ל הסב מעבדה של הרבנות הצבאית בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חולי קורונה המשרתים בצה"ל.

ב-25 במרץ נמסר מטעם מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב כי נערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

ביקורת על קריטריונים נוקשים לביצוע בדיקות

בעקבות הדבקת הדיירים במגדל נופים, בה 12 חולים ו-2 נפטרים (נכון ל-25 במרץ) התעורר כעס על אי ביצוע בדיקות במועד לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין שלא הייתה מודעת למצבה.

יש לציין כי בדיקות לא בהכרח מסוגלות לאתר נשאים בזמן שממשיכים להדביק, מאחר ובשל מאפייני הנגיף, סימפטומים מופיעים בשלב מאוחר יחסית וכך גם אבחון המחלה לא תמיד מתאפשר. כן יצויין שלפרקי זמן מסוימים היה מחסור בערכות בדיקה, מטושים ופערים ביכולת ביצוע הבדיקות במעבדות וחקירות אפידמיולוגיות, עקב קצב ההדבקה הגובר.

לאחר שגברה הביקורת על הקריטריונים הנוקשים

ציוד ורכש

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, מקל ייעודי לבדיקות רפואיות, צפוי ייצור מטושים בישראל החל מ-22 במרץ. ייצור מסכות צפוי להתחיל באפריל. חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחו"ל.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות.

המוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.

עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן מצויים בסין ולספקים אין יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות.

חברת מלאנוקס תרמה 8 מכונות הנשמה וחברת אינוויטק תספק עוד אלף, הצפויות להיות זמינות במאי.

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.

הכשרת מתקנים רפואיים

בית החולים השרון הוסב כבית חולים ייעודי לחולי קורונה.

בשיבא הוכשר חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ ל-40 חולים קשים.

מודעה שהופצה בבני ברק בעיצומה של ההתפרצות

בידוד

בעקבות עלייה בקצב גילוי החולים באמצע מרץ, משרד הביטחון נערך להקמת מתקני בידוד חוץ-ביתיים, על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונת משרד הבריאות לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.

אכיפה ואיכון סלולרי

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד, והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.

ב-16 במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020, המאפשרות איכון סלולרי של חולה במחלת נגיף קורונה 2019 ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות.

בנוסף אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, שיהיו בתוקף במשך 14 ימים. התקנות מסמיכות את השב"כ לקבל, לאסוף ולעבד, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה, מידע טכנולוגי לשם ביצוע בדיקה, בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עמו. המעקב יתבצע על פי פנייה מטעם נציג משרד הבריאות לראש אגף בשירות; הפנייה תכלול את שם החולה, תעודת הזהות שלו, מספר הטלפון שלו או חלק ממידע זה. המידע שיספק השב"כ נועד לאפשר זיהוי של האנשים שבאו במגע קרוב עם חולה. המידע יאפשר פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, אך השב"כ עצמו לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה זו.

המידע שנאסף לפי תקנות שעת חירום הנ"ל יימחק 60 יום לאחר גמר תוקפן של התקנות, וניתן להשתמש בו אך ורק לשם מאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל.

נכון ל-20 במרץ נערכו על ידי המשטרה כ-12 אלף ביקורות בבתים פרטיים, עסקים ובתי כנסת.

צמצום הפעילות במגזר הפרטי והציבורי

ב-20 במרץ המשטרה הוציאה צו סגירה ל-30 יום למכון כושר בטמרה לאחר שהפר את צו משרד הבריאות.

ב-22 במרץ פורסמו תקנות שעת חירום לצמצום שהיית עובדים במקום העבודה:

• תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, התקנות מגבילות את מספר העובדים במקום עבודה אחד לעשרה עובדים או 30% ממצבת העובדים, הגבוה מבין השניים. מקומות עבודה רבים, החיוניים להמשך הפעילות גם בתקופה זו, הוחרגו מהגבלה זו (מהם שהחורגו לחלוטין ומהם שהוחרגו חלקית).
• תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

פיתוח חיסון

ב-2 בפברואר הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו: "הנחיתי את המכון הביולוגי ומשרד הבריאות לפעול ליצירת חיסון ולהקים מפעל חיסונים בישראל." לשם כך הובאו למכון משלוחים של נגיף הקורונה מיפן, מאיטליה וממדינות נוספות. משרד הביטחון הודיע שעל מחקר ופיתוח המענה הרפואי לנגיף עמלים במכון למעלה מ-50 מדענים מנוסים.

טיפול רפואי

הטיפול במסגרת בתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית.

בבית החולים פוריה הוחל טיפול ראשון בחולה הקורונה המאושפז שם, באמצעות תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת כבר יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה. החולה טופל בתרופה נוספת בשם קלטרה שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיוויר

חברה אזרחית

בשל הנחיות להגבלת ההתקהלות, היות האוכלוסייה המבוגרת קבוצת סיכון (ובהתאם הנחיות משרד הבריאות להימנע מביקורים שלא לצורך) והטלת מגבלות על תחבורה ציבורית, הוחמרה תופעת הבדידות. מצב זה החמיר עוד יותר בשל סגירת מרכזי היום לקשישים. לפי דורון רז מאיגוד נותני שירותי סיעוד בישראל, 30% מהקשישים עריריים. לפי חברת הכנסת מירב כהן ממפלגת כחול לבן, דווחו מספר מקרים של קשישים שלא אכלו מספר ימים.

פעילות ארגוני המגזר השלישי ויוזמות פרטיות

מתחילת המשבר התפרסמו יוזמות שונות שנועדו לתת מענה לקשיים שהתעוררו במהלך משבר הקורונה, שחיברו בין אנשים שהיו צריכים עזרה (לדוגמה משפחות בבידוד או קשישים ערירים), לאנשים וארגונים שהיו מעוניינים להעניק סיוע (לדוגמה, תרומת מזון או קניית מצרכים).

ב-18 במרץ נפגשו נציגי הממשלה ונציגי ארגוני החברה האזרחית, סיכמו על פתרונות לסוגיות קריטיות, מנגנון תיאום למענה על סוגיות פרטניות והעלו נקודות נוספות לטיפול.

משבר פוליטי

משבר הקורונה בישראל החל בעת הקיפאון הפוליטי אשר נמשך למעלה משנה, במהלכו הצדדים הפוליטיים לא הגיעו לכדי הכרעה והקמת ממשלה.

בשל חוסר ההסכמה ומתוקף הצורך בנקיטת צעדים מהירים לטיפול במגפה, פעילות ממשלת המעבר כנגד התפשטות הנגיף החלה ללא פיקוח של הכנסת וללא כינוס ועדות. בתוך כך, כלפי חלק מההחלטות כגון הקפאת פעילות בתי המשפט, הייתה ביקורת מצד האופוזיציה כי המניע לכך הוא פוליטי, בשל פרסומן בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת גליונות העיתונים ואי הצגתן בהודעה היומית לציבור של ראש הממשלה. ההוראה עליה חתם שר המשפטים אמיר אוחנה הייתה בת תוקף של 24 שעות וניתנה יומיים לפני פתיחת המשפט בעניינו של נתניהו. ההוראה התקבלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. החלטה קבועה בשיתוף הנהלת בתי המשפט צפויה להתקבל גם כן. ב-21 במרץ הוציאה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודעה כי בתי המשפט פועלים במתכונת חירום והצעדים התקבלו גם על דעתה.

טענות דומות הושמעו גם כלפי קבלת ההחלטה להיעזר ביכולות השב"כ לאיכון מפרי בידוד, כאשר לוועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בהחלטה הוקצבה שעה בלבד. בעקבות עתירה לבג"ץ, צעדי הממשלה עשויים להתבטל ביום שלישי, 24 במרץ, במידה ולא יוסדרו מנגנוני הפיקוח של הכנסת. ב-22 במרץ ארגון העיתונאים בישראל עתר לבג"ץ כנגד השימוש ביכולות האיכון, במטרה להגן על עבודת העיתונאים וחיסיון המקורות.

המפלגות לא הגיעו להסכמה על כינוס ועדה מסדרת וכן למרות דרישת רוב חברי הכנסת לא התקיימה הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת, צעדים שעוררו מחאה. שיירת כלי רכב שנסעה לירושלים ב-20 במרץ כחלק ממחאה עוכבה על ידי המשטרה בהוראת מפקד המחוז. במוצאי שבת, 21 במרץ, מספר ארגונים בתוכם דרכנו והתנועה לאיכות השלטון ארגנו מחאת רשת בה נספרו בכלל האמצעים השונים כ-500 אלף צפיות. ב-22 במרץ התקיים דיון בנושא בבג"ץ. ביום שני, 23 במרץ, נערך דיון בכנסת בו הוחלט על הקמת שש ועדות כנסת זמניות, ביניהן הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה, שבראשותה עומד ח״כ עפר שלח.

ב-20 במרץ הממשלה אישרה פה אחד את התקנות לשעת חירום המגבילות התקהלות אזרחים. לצד המגבלות שהוטלו על תנועת אזרחים שלא לצורך, אחת ההחרגות להגבלות הייתה הפגנה.

השפעות

כלכלה

בעקבות התפשטות הנגיף בישראל חברות רבות נפגעו כלכלית. חברת אל-על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%. חברות תעופה נוספות ביטלו את טיסותיהן לישראל.

ב-8 במרץ 2020 הודיעה רשות שדות התעופה כי היא מוציאה כ-70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום. ככל שנמשך המשבר נהגו כך מעסיקים נוספים.

בדומה לחברות בעולם, גם חברות בישראל אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.

ב-9 במרץ 2020 הודיעו חברות התעופה ארקיע וישראייר על הפסקת טיסותיהן לחו"ל.

ב-16 במרץ 2020 הודיעה ארקיע על השעיית הטיסות הפנימיות לאילת. ארקיע הודיעה על ביטול קו התעופה חיפה-רמון והגבלת קו התעופה נתב"ג-אילת.

בערב ה-16 במרץ הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה ב-70%, בכפוף ליכולת לשמור על מרווח של שני מטרים בין עובד לעובד. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום.

הקלות וסיוע

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה.

ב-8 במרץ הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד שקל ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. ב-11 במרץ 2020 הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים.

ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל מתחילת 2020 בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע שלושת סבבי הבחירות ב-2019-2020).

בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר לשישה חודשים במקום שנה, זאת בכדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה. כמו כן הודיע שר האוצר כחלון כי הממשלה מגבשת תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר.

ביטול אירועים

בעקבות התפשטות הנגיף, הביאו הנחיות משרד הבריאות לביטול ודחייה של אירועים רבים.

התפשטות המחלה וגילוי חולים נוספים צברו תאוצה בתחילת חודש מרץ, סמוך לחג פורים. לאור זאת, אירועים שונים הקשורים לחג בוטלו, ביניהם אירוע עירוני שהיה אמור להתקיים בפורים בחולון, המסיבות השנתיות הנערכות בתל אביב, אירועי תרבות בערים שונות וכן מסיבות שנערכות מטעם אוניברסיטאות ומכללות. גם מסיבות הפורים המסורתיות בנחלאות, בשוק מחנה יהודה ובכיכר ספרא שבירושלים בוטלו, וכן הטישים והתפילות בחסידות גור.

התרגיל הצבאי ג'וניפר קוברה של מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של ארצות הברית, שמראש צומצמו הכוחות האמריקאים שמשתתפים בו, הופסק באמצעו.

מצעד החיים, שתוכנן להיערך בפולין ב-21 באפריל, בוטל אף הוא.

פוליטיקה ועבודת השלטון

עקב הנחיות המגבילות את ההתקהלות ל-10 אנשים בחלל סגור אחד, השבעת הכנסת ה-23 התנהלה במתכונת שונה.

מספר חברי כנסת, ביניהם יועז הנדל, צחי הנגבי ובצלאל סמוטריץ', נחשדו כנושאים את הנגיף. חרף הוראות משרד הבריאות, ח"כ הנגבי הגיע למשכן הכנסת במקום להימצא בבידוד. כמה מחברי הכנסת, כמו רם בן ברק נכנסו לבידוד בתוך הכנסת והשתתפו בהצבעות מרחוק.

דיוני הוועדה המסדרת למינוי חברים לשתי ועדות זמניות (ענייני כספים וחוץ וביטחון) התנהלו בשני חדרים נפרדים תחת מגבלת ההתקהלות, באמצעות ועידת וידאו. ישיבת הממשלה התקיימה טלפונית.

עלייה בדיווחי אלימות

עקב הנחיות ההתקהלות והפחתת הפעילות במגזר הציבורי, ובתוך זה שירותי הרווחה והמקלטים לנשים מוכות, עלו הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה בנוגע לאלימות.

ב-25 במרץ דווח כי השר לביטחון פנים גלעד ארדן הורה לחברות האבטחה לאסוף ממאבטחים שהוצאו לחל"ת את כלי הנשק.

עליית צריכת האינטרנט מהבית

עקב המשבר ושהיית אנשים בביתם גברה צריכת האינטרנט הביתי, ובכלל זאת שימוש באמצעי עבודה מהבית ואפליקציות לשיחות ועידה כגון זום. כלי תקשורת הצביעו על הצורך להסיט משאבים מהמגזר העסקי אל המגזר הביתי ועל פערי התשתית

בשל הגידול בצריכת האינטרנט, פנה משרד התקשורת לנטפליקס להוריד את איכות השידור.

סיכוני סייבר, הונאות ופגיעה בפרטיות

בשל שינוי אופן צריכת האינטרנט, המשטרה, הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר התריעו על גידול במספר איומי הסייבר והפרטיות.

מערך הסייבר התריע כי אזרחים מקבלים שיחות טלפוניות והודעות דואר אלקטרוני המתחזות לאמצעי הקשר של מקום העבודה ובהם מבקשים את שם המשתמש והסיסמה כדי לסייע. כן התריעו על ניסיונות להונאות כופר כנגד מוסדות רפואיים.

אזרחית הגישה תלונה למשטרה לאחר שקיבלה הודעה כוזבת לפיה נדבקה בנגיף והשב"כ בדרך לביתה.

ד"ר תהילה שוורצמן אלטשולר התריעה כי אפליקציית שיחות הוועידה זום שהשימוש בה גבר בעקבות המשבר, יכולה לאסוף מידע פאסיבי כגון כתובת מגורים בעזרת קבצי עוגיה.

פתרונות טכנולוגיים

חוקרים ממכון ויצמן הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים.

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.

יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושקה אפליקציית "מגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתה זהה. האפליקציה התפרסמה בקוד פתוח ומסייעת לאתר האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת ובכך עליו להיכנס לבידוד.

הערכת הטיפול במגפה

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שאיפשרה המשך חיי שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוך ישראל.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים וכן לא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, באמצעות משטרה ובאמצעות דיווח אזרחים ב"מלשינון". עם הגידול במספר הנדבקים הורגש עומס בבדיקות הרפואיות והתמעטו הבדיקות הזמינות. בשל ריבוי המקרים התמעט ציוד המיגון וגדל מספר המבודדים מקרב הצוות הרפואי.

גני יהושע בתל אביב

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוע בדיקות. מסיבה זו ישנם מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. על כן ההערכה היא שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים. כך למשל חולה 269 אשר הגיעה לבית חולים סורוקה לאחר ששהתה בבולגריה ונמנעה ממנה בדיקה. בימים שלאחר מכן בילתה בשתי מסיבות פורים גדולות, מה שהוביל לבידוד של מאות עד אלפי אנשים. ב-13 במרץ דווח על ביקורת שמתח צוות רפואי באיכילוב על אי אישור בדיקה במועד לחולה חשוד עימו באו במגע, עובד רשות שדות התעופה, בנימוק כי לא שהה במדינה זרה. לאחר שהתברר כי החולה אכן נדבק בנגיף, הצוות נדרש להיכנס לבידוד.

בהירות ההנחיות והציות להן

ב-17 במרץ, נעצר אדם שארגן חתונה בה השתתפו משתתפים רבים. באותו יום פורסמו בחדשות 12 צילומים של חתונה רבת משתתפים על אף ההנחיות האוסרות זאת. משטרת ישראל פתחה בחקירה.

== מפת החשיפה לנגיף קורונה==

עדכון אחרון: 23/03/2020, 19:41 מאתר משרד הבריאות

שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב חותמים על צו בריאות העם

איסור יציאה מהבית

• אין לצאת מהבית, למעט במצבים המחייבים זאת (עבודה בהתאם למגבלות ולתקנות, הצטיידות במזון, תרופות, שירותים רפואיים ושירותים חיוניים אחרים).
• אין לצאת מהבית לפארקים, לגינות משחקים, לחוף הים, לבריכה, לספריות, למוזאונים, לשמורות טבע וגנים או למרחבים ציבוריים אחרים, למעט יציאה של ילדים במסגרת המשפחה בלבד או עם בעל חיים (באופן בודד).
• אין לקיים חוגים כלל, גם לא במספר מינימאלי של משתתפים, ובכלל זה חוגי ספורט וחדרי כושר. כלל זה חל גם על חוגים המתקיימים במסגרת ציבורית וגם במסגרות פרטיות.
• יש לשמור על קשרים חברתיים באמצעי תקשורת מרחוק ולהימנע מאירוח של חברים ובני משפחה שאינם מתגוררים בבית

אמצעים לצמצום היציאה מהבית

יש להשתמש בכלים הבאים כדי לצמצם יציאות מהבית:

• עבודה מרחוק, שיחות וידיאו ושיחת ועידה.
• שירותי משלוחים – רק בהגשה על סף הדלת.

אוכלוסיות בסיכון

צריכים להקפיד ולהימנע ככל הניתן לצאת מהבית, מאירוח אנשים בבית, למעט שירותים חיוניים:

• קשישים
• חולים במחלות כרוניות קשות בכל גיל
• חולים במחלות ממושכות של דרכי הנשימה כולל אסטמה
• חולים במחלות אוטואימוניות
• חולים במחלות לב וכלי דם
• חולים בסכרת
• חולים במחלות ומצבים הפוגעים במערכת החיסון
• חולים במחלות ממאירות
• יש להיעזר בחברים ובני משפחה בהבאת אספקה לבית.
• חל איסור ביקורים במסגרות רווחה, סיעוד או בריאות, המשמשים כבתים לחיים עבור תושביהם למעט מלווה אחד לכל היותר, רצוי מלווה קבוע.
• אנשים עם סימפטומים אינם רשאים ללוות חולים או לבקר במוסדות לאוכלוסייה הקשישה.

מתי מותר לצאת מהבית

• צורך בטיפול רפואי דחוף - חל איסור על חולים עם חום ותסמינים נשימתיים לצאת מהבית, למעט במצבי חירום רפואי.
• עובדים – בהתאם להנחיות הממשלה והתקנות שפורסמו.
• יציאה לצורך קניית מצרכים חיוניים אם אין אפשרות לאספקה במשלוח, או על ידי בן משפחה במקרה של קשישים או חולים במחלות כרוניות.
• לוויות – לצמצם ככל האפשר למינימום הנדרש ולבני משפחה קרובים בלבד ולשמור על מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם. להימנע משהייה בחללים סגורים.
• ניתן לצאת לפעילות ספורט לא מאורגנת בקבוצה של עד 5 אנשים תוך הקפדה על מרחק 2 מטרים.
• הליכה יחידנית - ניתן לצאת ל-10 דקות הליכה לבד במקומות מבודדים או לצאת לחצר.
• שמירה על ילדים - שתי משפחות יחד באופן קבוע יוכלו לשמור על פעוטות.

התנהגות בזמן יציאה מהבית

• נסיעה ברכב פרטי – יש לנסוע אדם אחד ברכב בלבד או בני משפחה מאותו משק בית, למעט בעת צורך בליווי חיוני כגון פינוי לטיפול רפואי שאינו דחוף.
• שימוש בתחבורה ציבורית - יש להימנע ככל הניתן מנסיעה בתחבורה ציבורית.
• שמירת מרחק – יש לצמצם מגע בין אנשים ולשמור על מרחק של 2 מטרים מכל אדם, בעת הגעה למקום ציבורי שיש בו אנשים.
• היגיינה – חשוב להקפיד על היגיינת ידיים והיגיינה נשימתית.

שירותי בריאות

• במידה ויש בעיה בריאותית מומלץ לצרוך שרותי רפואה מרחוק ולא להגיע פיזית למרפאה, ככל שהדבר מתאפשר ובהתאם להנחיות קופת החולים באינטרנט ובתקשורת.
• יש לבסס את אפיקי התקשורת עם קופת החולים בה אתם חברים. יש לבדוק באינטרנט או באמצעות בני משפחה מהן הנחיות הקופה במידה ותזדקקו לשרות רפואי (עליכם לוודא שאתם יודעים איך ליצור קשר עם הקופה ולעקוב אחרי הנחיות קופת החולים).
• אם אתם מרגישים שאתם מפתחים מחלה, חום, עם או בלי תסמינים נשימתיים, עליכם להיכנס לבידוד בית ומניעת מגע עם בני המשפחה. יש למדוד חום פעמיים ביום. במידה ואתם מודאגים – צרו קשר עם הרופאים שלכם או עם מרכז הפניות של קופת החולים בה אתם חברים.
• במקרה של מחלת חום, על החולים להימצא בבידוד עד יומיים לאחר סיום החום. שאר בני המשפחה יהיו בבידוד רק במקרה של אבחנה של נגיף קורונה.
• גם טיפולי שיניים מומלץ לדחות ולבצע רק במצבים הכרחיים ובמצבי חירום.
• לצוותי בריאות המטפלים בחולים ניתן להתכנס רק למטרות עבודה ובקבוצות שלא יעלו על 10 אנשים.
• החל מיום ראשון, 22.3.2020, תופסק הפעילות האלקטיבית בבתי החולים הציבוריים.

מקומות עבודה

• יש למדוד חום טרם היציאה לעבודה. במידה ויש חום או סימני תחלואה נשימתית אין להגיע לעבודה ויש להקפיד על כללי הבידוד בבית. מומלץ לקיים טבלת רישום של חום (מדידה בבוקר ובערב).
• יש להקפיד על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות בהם העובדים נמצאים.
• יש לרחוץ ידיים בכניסה וביציאה לעבודה, וכן אחת ל-3 שעות לכל היותר.
• יש להשתדל ככל הניתן שלא לגעת באף ובפה, ולרחוץ ידיים לאחר מגע מסוג זה.
• יש לפזר טישו או נייר טואלט בזמינות קרובה לכל העובדים.

כללי התנהגות נוספים

• יש להימנע ממגע פיזי כולל חיבוקים ולחיצות ידיים.
• יש לפתוח דלתות לא באמצעות כף היד.
• יש להמעיט ככל האפשר בנגיעה בפנים.
• יש לרחוץ ידיים לעיתים קרובות.
• חשוב לבצע אוורור מקסימלי של הבית.
• יש לחטא ידיות ודלתות.
• יש להימנע מלנשק מזוזות ותשימי קדושה אחרים.
• יש להימנע מאכילה משותפת בכלי אחד או להעביר אוכל מפה לפה.
• יש להימנע מלעשן סיגריות, סיגריות אלקטרוניות או נרגילות – זו הזדמנות טובה להפסיק לעשן!
• יש להקפיד על תזונה בריאה ופעילות גופנית בעת השהיה בבית.
• יש לרדת לבד במעלית או ללא קרבה לאנשים אחרים.

התקהלויות ואירועים

• חל איסור על התכנסויות מעל 10 אנשים.
• תפילות וטקסים דתיים ייערכו בקבוצות של עד 10 אנשים כל אחת, תוך שמירת מרחק של 2 מטרים בן אדם לאדם ולא יותר מ-2 קבוצות בו זמנית.
• חל איסור גורף על קיום כנסים בינלאומיים בישראל.

בתי מסחר, בילוי ומקומות שנסגרו

• קניונים (למעט מרכולים ובתי מרקחת, מקומות שמוכרים מזון שלא לצריכה במקום).
• דיסקוטקים, ברים, פאבים ובתי אוכל ובכלל זה בתי אוכל בבתי מלון (למעט הפעלת בתי אוכל שיספקו מזון שלא לצריכה במקום).
• אולמות אירועים.
• חדרי כושר ובריכות שחיה, פארקי מים, גן חיות, ספארי, פינות חי.
• מקוואות (גברים), בית מרחץ.
• בתי קולנוע, תיאטרון ומוסדות תרבות אחרים.
• מתקני שעשועים ולונה פארק.
• עסקים לטיפול לא רפואי בגוף האדם.
• מקומות לעריכת מופעים וירידים.
• כלי שיט ציבוריים ורכבלים.
• אתרי מורשת.

מוסדות חינוך

כל מוסדות החינוך הפסיקו לפעול, ללא קשר למספר הילדים במסגרת. בכלל זה נסגרו גם מסגרות החינוך המיוחד, הפנימיות, מעונות היום, המשפחתונים, מחנות הנוער, הקייטנות והצהרונים.

המועצה להשכלה גבוהה פתחת את הסמסטר באמצעות למידה מרחוק ולא בלמידה פרונטלית.

מידע

דרושים

• תנובה מגייסת כ־150 עובדים בתפקידים הבאים: מחלקי תוצרת בעלי רישיון נהיגה מעל 15 טון, עובדי מחסנים לליקוט סחורה, עובדי ייצור, מפעילי מכונה, אנשי אחזקה, מהנדסים בתחום האחזקה וסדרני סחורה בסופרים. ניתן לפנות במייל: [email protected].

• שטראוס מגייסת סדרנים לסידור מוצרי החברה במדפי רשתות השיוק בפריסה ארצית. עוד מגייסת שטראוס מלקטים לטובת הכנת משטחים להפצה בשוהם וכן עובדי ייצור בכרמיאל ובנצרת במפעל הממתקים והסלטים. להגשת מועמדות: [email protected].

• אסם־נסטלה מגייסת עובדים למגוון משרות, בהן: סדרני סחורה ברשתות השיווק ופועלי ייצור במפעלים בכל הארץ. ליצירת קשר עם מחלקת הגיוס של אסם: 054-6765904; [email protected]

• יוניליוור ישראל מתגברת את מערך הסדרנות בחנויות. החברה מגייסת כ־60 עובדים זמניים. ליצירת קשר ניתן לפנות לכתובת המייל: [email protected]

• זוגלובק מגייסת בימים אלה: עובדי ייצור ומבקר איכות מחלקתי לשלומי, מנהלי מכירות לאזור המרכז, ומלקטים, מלגזני היגש ומפעיל מערכת ליקוט ממוחשבת לפתח תקווה. לשליחת קורות חיים: [email protected]

• מיה תעשיות מזון מחפשת בימים אלה עובדים לעשרות משרות חדשות לתפקידים שונים, בהם פועלי ייצור ותפקידי לוגיסטיקה. לפרטים: [email protected]

• שופרסל מגייסת כ־250 עובדים חיצוניים למוקד השירות של שופרסל. ניתן ליצור קשר באתר שופרסל או בטלפון: 054-5667090.

• רשת רמי לוי מגייסת עובדים במגוון התפקידים הקיימים. ניתן לפנות לכל סניף ישירות או לשלוח ווטסאפ לטלפון ראשי של מחלקת משאבי אנוש של החברה: 055-6675178.

• קבוצת יינות ביתן הכוללת את יינות ביתן, מגה בעיר ושוק מהדרין, מציעה כ־300 משרות, בהן: מלגזנים היגש, קופאים, סדרנים ומלקטים לאינטרנט. ניתן לשלוח קורות חיים: [email protected], או בטלפון 1700-550-550 שלוחה 1636.

• לרשת ויקטורי דרושים ל־60 סניפים בפריסה ארצית עובדים למחלקות הליקוט, השירות, הקופה והסדרנים. ניתן להגיש מועמדות במייל: [email protected].

• רשת חצי חינם מגייסת כ־700 עובדים לעבודה בסניפי הרשת ובמרכזי האונליין. הגיוס הוא לכל המחלקות וכולל מלקטים, סדרנים וקופאים.

• שירות סופר אונליין Quik מגייס מלקטים ושליחים. למועמדות ניתן לפנות במספר 079-5599496, או באימייל [email protected].

• Gett delivery מגייסת אלפי שליחים בעלי רכב או קטנוע.

• רשת הפיצריות "פיצה האט" יוצאת בקול קורא ומגייסת מאות עובדים ברחבי הארץ.

• עזריאלי.קום מגייס נציגי שירות, עובדי מרלו"ג ואנשי פיתוח. לפרטים: [email protected].

• ד"ר פישר ממשיכה לגייס עשרות עובדים לכל התפקידים במפעלים בצפון. מדובר בעובדים ובעובדות מכל הגילים לפסי הייצור, למילוי ואריזה, כמו גם עבודות תחזוקה וניקיון. העבודה היא במשמרות גם בשעות היום והלילה. למידע נוסף ושליחת קורות חיים: [email protected].

• ורביט היא חברת תמלול טכנולוגית, יש עלייה דרמטית בצורך בתמלול. לכן, בימים אלו מגייסת ורביט אלפי מתמללים. התפקיד דורש מבחן אינטרנטי ולאחר מכן ניתן להתחיל בעבודה באופן מיידי. המתמללים שיעברו את מבחן הקבלה יועסקו כפרילנסרים ויתוגמלו לפי דקת תמלול.

• Xtras היא חברת סטארט־אפ הפועלת בתחום העבודות הזמניות, שיצרה פלטפורמה המקשרת בין עסקים ובין עובדים זמניים ומחפשי עבודה. החברה זיהתה את הפוטנציאל בענף שקורס ודורש הצלה, ענף החקלאות. מדובר במציאת פרנסה מיידית בעבודה זמנית. מדי יום מחברים בחברה כ־40 עובדים לקטיף של כשש שעות עבודה ביום.

• "אלאור" - ארגון הפועל למען שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בחברה, מגייס מדריכים טיפוליים למעון בני ציון בראש העין. העבודה במשרה מלאה או חלקית, במשמרות. מייל למשלוח קו"ח: [email protected].

• חברת התרופות והפארמה "כצט" מחפשת עובדים למפעלים בקריית מלאכי, למשרות קבועות של כימאים, פורמולטורים, מהנדסים, ראשי צוותים, מבקרי איכות ועובדי ייצור. לפרטים ניתן להיכנס לאתר האינטרנט של החברה.

• חברת הבנייה Over־Make מחפשת עובדים מקצועיים בענף השיפוצים לעבודות בנייה במיידי. החברה תשמח לקלוט גם עובדים ללא ניסיון ולהכשירם מתוך רצון לערבות הדדית. המשרה לתקופה לא מוגבלת ולמינימום של חודש ימים. לפרטים: [email protected].

• בחברת קרוז תור המתמחה בטיולי שיט מאורגנים ברחבי העולם מחפשים איש אופרציה מומחה בטיולים גיאוגרפיים וניסיון בעבר מהתחום המדובר. כמו כן, מחפשים בחברה דוברי רוסית שעבדו בחברות תיירות ומגיעים עם ניסיון מוכח בתחום הטיולים המאורגנים לדוברי השפה הרוסית. קורות חיים ניתן לשלוח לכתובת המייל: [email protected].

• קופל גרופ מגייסת לשירות חדש בתחום הבריאות מזכירים רפואיים, רפרנטים לשירות, מפתחים ומתכנתים. ניתן לפנות לאלי - 0508811926.

• מרכז המחקר והפיתוח של eBay ישראל מתרחב. בימים אלו מגייסת החברה 20 עובדים. בין המקצועות הנדרשים: מפתחי Backend java, וכן מפתחי Full Stack ו־Frontend.

• לייטריקס מגיייסת: מפתחי אנדרואיד ומפתחי Web. לייטריקס תשמח לקלוט מפתחים ומפתחות מוכשרים. כאדפטציה למצב החדש, לייטריקס עורכת כעת ראיונות טלפוניים וראיונות בזום.

• מאנדיי ( Monday.com) מגייסת מאות עובדים למגוון תפקידים. הראיונות מתקיימים באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים את התאמת התהליכים לימים אלו.

• פורטר Forter העוסקת בתחום הונאות הסחר המקוון מגבירה את הגיוס עם עשרות משרות פתוחות, דוגמת אנליסטים ומפתחים.

• פייבר Fyber מגייסת למחלקות הפיתוח והמכירות. ניתן להגיש מועמדות לתפקידים השונים באתר החברה ולקבל שכר והטבות המוענקים לעובדי Fyber מסביב לעולם.

דף זה מרכז סוגיות עיקריות בנושא זכויות עובדים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, המידע בדף מתעדכן באופן רציף. מומלץ להיכנס אליו מדי יום.

יומן עדכונים

• 22.03.2020: עדכון תקנות החירום החדשות המגבילות את מספר העובדים המותר
• 22.03.2020: עדכון תקנות שעת חירום המגבילות הפעלת מקומות עבודה ויציאה מהבית
• 17.03.2020: עדכון הנחיות משרד העבודה לגבי מקומות עבודה
• 16.03.2020: הארכת תוקף אישורי תיאום מס משנת 2019
• 15.03.2020: הנחיות משרד הבריאות להתנהלות במקומות העבודה
• 15.03.2020: הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר

איסור התקהלות, הפעלת מקומות עבודה ויציאה מהבית

• לפי תקנות שעת חירום, החל מ-22.03.2020 בשעה 08:00 ועד 29.03.2020, חל איסור לצאת מהבית אלא לצורך הגעה למקום העבודה, שירות רפואי, תרומת דם, הפגנה, הליך משפטי, הגעה לכנסת, טיפול רווחה, פעילות ספורט (עד 2 אנשים יחד - רצוי קבועים או שגרים יחד), טקס דתי, סיוע לאדם אחר, שהייה קצרה בקרבת הבית לאנשים הגרים יחד או לכל צורך חיוני אחר.
• נסיעה ברכב מותרת לכל היותר ל-2 אנשים יחד מלבד במקרה של נסיעה ל"מקום עבודה חיוני" (מקומות עבודה שאשרו מראש על ידי שר הביטחון או שר העבודה) ובכל מקרה אחר שיש צורך חיוני במספר נוסעים גדול יותר באותו רכב.

לדוגמה:בהסעת חולה לטיפול רפואי, מותר שיהיה ברכב אדם מלווה נוסף מלבד הנהג.

• בשירותי משלוחים צריכים להניח את המשלוח בפתח הבית ולא להיכנס פנימה.
• אסור להפעיל:
  • דוכנים בשוק
  • מקומות בילוי כמו:אולם אירועים, פארק שעשועים, לונה פארק, מקום תרבות, גן חיות, ספארי, פינת חי, בריכה, חדר כושר, ספריה, מוזיאון.
  • אתרי תיירות כמו: שמורת טבע, גן לאומי, אתר מורשת, רכב וכלי שיט ציבורי.
  • כל עסק לטיפול שאינו רפואי.
• אסור לפתוח חנויות בקניונים מלבד מקום למכירת מזון (כולל בתי אוכל שמוכרים מזון לצריכה מחוץ לחנות) בתי מרקחת וחנויות לממכר מוצרי היגיינה.
• מותר להפעיל בתי מרקחת, חנויות למכירת מזון (כולל בתי אוכל שמוכרים מזון לצריכה מחוץ לחנות) או מוצרי היגיינה וכן חנויות ועסקים שאינם נכללים ברשימת מקומות הבילוי שלמעלה, בתנאי שמקומות אלה מקפידים על הכללים הבאים:
  • מרחק של 2 מטרים בין האנשים (מלבד אנשים שגרים יחד). יש לסמן מקומות לעמידה באזורי התור, למשל: ליד הקופה.
  • ויסות של הנכנסים והשוהים בו זמנית, כדי למנוע צפיפות בתוך החנות או העסק.
  • מספר הלקוחות המקסימלי בכל רגע נתון יהיה 4 לקוחות לכל קופה רושמת (הגבלה זו לא חלה על בתי מרקחת, חנויות לממכר מוצרי היגיינה ועל בתי אוכל או חנויות לממכר מזון).

• מקומות עבודה אחרים (שאינם במרחב הציבורי), למשל מקומות עבודה משרדיים, רשאים לפעול תחת ההגבלות הבאות:

מספר העובדים המקסימלי שרשאים לשהות במקום העבודה

• החל מ-22.03.2020, המספר המקסימלי של עובדים שרשאים לשהות במקום עבודה (שאותו מותר להפעיל) הוא 10 עובדים או 30% ממספר העובדים המועסקים במקום העבודה - לפי הגבוה מביניהם.
• חובתו של המעסיק למנוע כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו זמנית.

• עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות הללו, לא יגיע למקום העבודה.
• אם מקום העבודה כולל מספר מבנים, חובת המעסיק לפעול, ככל האפשר, לפריסת העובדים (ששהייתם בעבודה מותרת) בין המבנים השונים, באופן שיצמצם ככל האפשר את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו.
• התקנות מפרטות רשימה של גופים (ברובם ציבוריים) שבהם מותר למספר רב יותר של עובדים לשהות בו זמנית במקום עבודה, בכפוף לכך שהמעסיק צמצמם ככל האפשר מספר זה ובמקרים מסוימים בכפוך לאישור מוקדם גורף של נציב שירות המדינה או מנכ"ל המשרד הממשלתי שהוגדר בחוק, ובכפוף לכך שהמנכ"ל של אותו גוף, אישר באופן ספציפי לגבי כל עובד שעבודת העובד חיונית לפעילות השוטפת של אותו גוף.
• ההגבלות החדשות (על מספר העובדים המקסימלי) לא חלות על מקומות העבודה הבאים:
  • מפעל למתן שירותים קיומיים שאינו חברה ממשלתית או תאגיד - (מפעל לשירותים קיומיים הוא מפעל שאושר ע"י שר העבודה בצו מיוחד, ואשר עוסק באספקת מים, מזון או חשמל, שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר, שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח מסוים, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת, שירות שלדעת השר הוא חיוני, לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסיה, או שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה, בנסיבות העניין, לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו).
  • מקומות עבודה העוסקים בתחומי פעילות המפורטים בתוספת לתקנות, ובלבד שאותם מקומות צמצמו ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית.

הנחיות משרד הבריאות

• משרד הבריאות מנחה את מקומות העבודה, שרשאים לפעול, להיערך להמשך העברת עבודה מהבית, ניהול ישיבות מרחוק באמצעות שיחות ועידה.
• במקומות שבהם יש קבלת קהל - יש להנחות את הפונים ליצור קשר באמצעות הטלפון או אמצעים מקוונים אחרים ולא להגיע מבלי שנערך בירור האם אכן יש צורך בהגעתם. קבלת קהל תהיה רק במקרים חיוניים תוך הקפדה על שאר הכללים המפורטים בפסקה זו.
• יש להקפיד על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות והמתארים בהם העובדים נמצאים.
• יש למדוד חום טרם היציאה לעבודה. במידה שיש חום או סימני תחלואה נשימתית אין להגיע לעבודה ויש להקפיד על חובת בידוד ביתי בשל חשש להידבקות בנגיף קורונה

כללי הבידוד בבית.

• יש להימנע ככל הניתן מנסיעה בתחבורה ציבורית. בנסיעה ברכב פרטי יש לנסוע אדם אחד ברכב בלבד או בני משפחה מאותו משק בית, למעט בעת צורך בליווי חיוני כגון פינוי לטיפול רפואי שאינו דחוף.
• יש לרחוץ ידיים בכניסה וביציאה לעבודה, וכן אחת ל-3 שעות לכל היותר.
• יש להשתדל ככל הניתן שלא לגעת באף ובפה, ולרחוץ ידיים לאחר מגע מסוג זה.
• יש לפזר טישו / נייר טואלט בזמינות קרובה לכל העובדים.
• יש להעמיד עמדות לחיטוי ידיים זמינות לקהל ולעובדים.
• יש לנקות את המשטחים לעתים תכופות. ההמלצה היא לנקות ולחטא משטחים באמצעות חומרי חיטוי על בסיס אלכוהול 70% או על בסיס תמיסת כלור (אקונומיקה ביתית).
• בינתיים מותר למקומות עבודה לפעול כל עוד אין התקהלות של יותר מ-10 אנשים וקיימת הקפדה על קיום מרחק של 2 מטרים לפחות בין העובדים בכל המקומות והמתארים בהם העובדים נמצאים. למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות.

שימו לב: משרד הבריאות מעדכן את הנחיותיו בנוגע ליציאה מהבית, ומבקש מהציבור לצאת מהבית רק לצרכים חיוניים, כמו חתונה, טיפול רפואי עזרה לקשישים, הפגנות, הליך משפטי וכיו"ב. בכל מקרה יש להקפיד על שאר ההנחיות, כולל הקפדה על מרחק של 2 מטרים מאנשים אחרים ומניעת הימצאות של יותר מ-10 אנשים בחדר אחד.

• לרשימת הנחיות בשגרה החדשה ראו באתר משרד הבריאות.

הארכת תוקף של תיאומי מס משנת 2019

• רשות המסים הודיעה כי תוקף אישורי תיאום מס של שנת 2019 יהיו תקפים עד משכורת חודש מאי 2020.

עובדים שהם או ילדיהם נמצאים בבידוד

• עובד שנאלץ להימצא בבידוד עקב חשש שנדבק בנגיף הקורונה נחשב כמי שנעדר מעבודתו עקב מחלה, ועל המעסיק לשלם לו דמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה הצבורים לזכותו.
• עובד שנדרש להישאר עם ילדו בשל חובת בידוד של ילדו, יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם למכסת ימי המחלה עקב מחלת ילד, שהוא זכאי להם על פי הדין.
• אם אין ברשות העובד מספיק ימי מחלה צבורים, ניתן לנכות את ימי ההיעדרות משכרו (כלומר, הוא לא יקבל שכר עבור ימי ההיעדרות שמעבר לימי המחלה שברשותו).
• העובד לא צריך להציג אישור מחלה. במקום זאת על העובד להציג למעסיק את תעודת המחלה הגורפת שהוציא משרד הבריאות ולחתום על ההצהרה על היעדרותו. אם הסיבה לבידוד היא שהעובד שהה במדינות מסוימות, עליו לצרף גם אישור על מועד עזיבתו את אותן מדינות.
• איסורים
  • אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה בגלל הבידוד (גם אם אין לו מספיק ימי מחלה).
  • אסור לדרוש מעובד הנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה.
  • אסור לאפשר לעובד שנמצא בבידוד להגיע למקום העבודה גם אם הוא מעוניין בכך.

שימו לב: עובד אינו זכאי לנצל את ימי המחלה שלו לצורך השגחה/טיפול בבן משפחה שנמצא בבידוד (אלא אם כן זה ילדו של העובד), שכן לא מדובר במחלה של אותו אדם. הזכאות לימי מחלה עקב מחלת הורה או ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג מותנית בכך שהם הפכו תלויים לחלוטין בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות עקב מחלתם.

חופשה כפויה על חשבון ימי החופשה השנתית

• מעסיק רשאי להחליט מתי העובד יצא לחופשה וינצל את ימי החופש שלו.
• כמו כן רשאי המעסיק לקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה מרוכזת (כפויה).
• לפיכך מותר למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה בתקופה זו, וזאת בתנאי שיש לעובד מספיק ימי חופשה צבורה.
• אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר.
• על המעסיק לתת התראה מראש על היציאה המתוכננת לחופשה, ואם מדובר בחופשה של שבוע או יותר, יש להודיע עליה לעובד שבועיים מראש.

שימו לב: חופשה כפויה בשירות המדינה ובמגזר הציבורי, לפי תקנות שעת חירום, עובדים מסוימים במגזר הציבורי יוצאו לחופשה החל מ-19.03.2020 ועד 16.04.2020 על חשבון מספר ימי החופשה השנתית שצבר או על חשבון ימי חופשה עתידיים.

הקטנת היקף משרה או הפחתת שכר של עובדים

• מעסיק רשאי בהסכמת העובד להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, על-מנת לחסוך בעלויות ההעסקה.
• עם זאת, הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש, עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, שבגינה מותר לעובד להתפטר ולהיות זכאי לאותן זכויות של עובד מפוטר, כגון: פיצויי פיטורים (למרות שלא פוטר), המשך העסקה בשכר מלא במשך תקופת ההודעה המוקדמת ושאר התשלומים המשולמים בסיום העבודה, כמו: פדיון דמי הבראה ופדיון ימי החופשה שהעובד לא ניצל.
• להפחתת השכר עשויות להיות השלכות על הזכויות הפנסיוניות של העובד וזכויותיו במוסד לביטוח לאומי.

שימו לב:

• מקבלי הבטחת הכנסה שעובדים בשכר נמוך ונאלצו לצמצם או להפסיק את עבודתם בשל משבר הקורונה, ימשיכו לקבל קצבה עבור החודשים מרץ ואפריל 2020.
• למידע ועדכונים נוספים ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת)

• מותר למעסיק להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
• אם מדובר בעובדת בהריון, הורה בחופשת לידה ולאחריה, עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, הורה מיועד, עובד המקבל ילד לאומנה או עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות, המעסיק צריך לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים (קיים טופס מיוחד לבקשות היתר לפי חוק עבודת נשים להיתר פגיעה בהיקף משרה ושכר (חופשה ללא תשלום- חל"ת) המוגשות בעקבות הנחיות/השלכות התפשטות נגיף הקורונה).
• עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום של 30 יום או יותר החל מה-01.03.2020 בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה, למרות שלא פוטרו.
• עובדים אלה יוכלו לבצע רישום ראשוני ללשכת התעסוקה באופן מקוון (באינטרנט).
  • בשל העומס באתר, ייתכן שיהיה צורך במספר ניסיונות.
  • מי שיירשם עד 26.03.2020 ייחשב כאילו נרשם ב-15.03.2020.
  • יש לעקוב אחרי ההנחיות המעודכנות בנושא הרישום וחובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה באתר שירות התעסוקה.

שימו לב: העובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיעמדו בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מתחת ל-67 (עובדים מבוגרים יותר יכולים לבדוק את זכאותם לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק).

• למי שעובד אצל 2 מעסיקים והגיש תביעה לדמי אבטלה אחרי שמעסיק אחד הוציא אותו לחל"ת, ינוכו מדמי האבטלה שהוא זכאי להם ההכנסות מהעבודה שהוא ממשיך לעבוד בה.
• במהלך החל"ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם.
• תשלומי ביטוח לאומי לעובדים בחל"ת:
  • על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה (אם העובד מקבל דמי אבטלה במהלך חודשים אלה, ינוכו דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה, והמעסיק לא צריך לשלמם בעצמו).
  • המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בסך 6.57% משכר המינימום, (נכון להיום).
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובדים שהו בחופשה. אם הם עבדו בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרם.

לדוגמה:

• מעסיק הוציא את העובדים לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי (שכן בחודש מרץ הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, ממשכורת חודש מרץ הוא ינכה את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
• אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה, מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.
• ביטוח פנסיוני וקרנות השתלמות
  • המעסיק אינו צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרנות השתלמות של העובדים עבור הימים שבהם שהו בחל"ת.
  • חשוב להבהיר לעובדים כי הפסקת ההפרשות השוטפות קרן הפנסיה או לביטוח מנהלים עלולה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של המבוטח, ובמיוחד בכיסוי הביטוחי, דבר שיכול להשאיר את העובד ללא כיסוי ביטוחי ואף להקשות או למנוע ממנו לרכוש ביטוח כזה בעתיד.

שימו לב: עובד יכול לשמור על הזכויות שצבר, גם אם הופסקה עבודתו והופסקו ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני, וזאת באמצעות הסדר ריסק בביטוח פנסיוני או באמצעות הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.

• חופשה ללא תשלום וחופשת מחלה
  • עובד שנעדר מעבודתו עקב ימי מחלה מחלה טרם היציאה לחל"ת-
    • כשהחל"ת נעשה בהסכמה, נפסקת חופשת המחלה והמעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום.
    • כשמדובר בחופשה כפויה שאיננה מוגבלת בזמן, לא ניתן להוציא עובד שנמצא בחופשת מחלה לחל"ת, כל עוד עומדים לזכות העובד ימי מחלה צבורים ועל המעסיק להמשיך ולשלם לעובד דמי מחלה. הוצאת עובד לחופשה כפויה שאינה מוגבלת בזמן נחשבת כפיטורים, ועל פי סעיף 4 לחוק דמי מחלה למעסיק אסור לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה כל עוד יש ברשותו ימי מחלה צבורים .
  • עובד שחלה במהלך החל"ת-
    • עובד שנמצא בחופשה ללא תשלום ובמהלך החופשה חלה, אינו זכאי לתשלום דמי מחלה עבור תקופת מחלתו שכן בתקופת החל"ת יחסי העבודה מושהים.
• למידע נוסף ראו:
  • מידע לעובד שיצא לחופשה ללא תשלום בשל התפשטות נגיף קורונה
  • דמי אבטלה לעובדים הנאלצים לצאת לחופשה ללא תשלום בשל צמצומים עקב נגיף קורונה
  • חופשה ללא תשלום

אי שיבוץ עובד למשמרת

• מקומות עבודה מסוימים שבהם משובצים העובדים למשמרות ולפי זה נקבע שכרם, מעדיפים שלא לפטר את העובדים ולא להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, אלא פשוט לא משבצים את העובדים למשמרות בלי לנקוב בתאריך שבו ישובצו לעבודה.

לדוגמה:מלצרים שמועסקים בימים שאינם קבועים.

• מעסיק שמחליט לא לשבץ עובד למשמרות לתקופה ארוכה או לתקופה בלתי מוגבלת יכול להיחשב כמי שמפר את חוזה העבודה או כמי שגרם להרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד, ולפיכך העובד יכול להתפטר מהעבודה ולהיחשב כמי שפוטר.
• המשמעות היא שהעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים למרות שלא פוטר, ויוכל להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה ללא צורך בתקופת המתנה של 3 חודשים, וזאת בתנאי שיוכיח ללשכת התעסוקה את נסיבות התפטרותו, ויעמוד בשאר תנאי הזכאות לדמי אבטלה.
• על העובד להתריע בפני המעסיק ולאפשר לו לשנות את התנהלותו, ואם הדבר לא צולח, הוא רשאי להתפטר על ידי מתן הודעה מראש (אלא אם ברור שהמעסיק לא מתכוון לשבץ אותו למשמרת ואז ניתן להתפטר ללא הודעה מראש), ולקבל את כל הזכויות של עובד מפוטר: פדיון ימי החופשה שלא ניצל, פדיון דמי הבראה (אם צבר ותק של שנה לפחות), משכורת נוספת עבור תקופת ההודעה המוקדמת ועוד.

פיטורים

• מעסיק שבוחר לפטר עובדים חייב לערוך להם שימוע לפני הפיטורים ורק לאחר מכן לקבל החלטה סופית.
• אם החליט לאחר השימוע לפטר את העובדים:
  • עליו לתת להם הודעה מראש לפני כניסת הפיטורים לתוקף, ועד אז להמשיך ולהעסיק אותם. אורך תקופה זו משתנה בהתאם לוותק של העובד.
  • המעסיק יכול לפטר אותם לאלתר אך לשלם להם פיצוי בגובה השכר שהיו מקבלים אילו המשיכו לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

שימו לב: ניתן להיעזר בסיוע שניתן מטעם שירות התעסוקה למעסיקים בליווי עובדיהם בתהליך הפיטורין.

• עם סיום עבודתו יש לשלם לעובד את התשלומים הבאים:
  • משכורתו האחרונה של העובד.
  • שווי ימי החופשה שהעובד צבר ולא ניצל.
  • דמי הבראה לעובד עם ותק מעל שנה, לתקופה שטרם שולמו לו עבורה דמי הבראה.
  • תשלום פיצויי פיטורים או השלמת פיצויי פיטורים.
• איסורים:
  • אסור לפטר עובד בתקופה שבה הוא מקבל דמי מחלה, כולל עובד השוהה בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה.
  • אסור לפטר כלל עובדת או עובד בחופשת לידה, ולא ניתן לקבל אישור לפיטורים ממשרד העבודה.
  • אסור לפטר עובד הנמצא בשירות מילואים ובמקרים מסוימים גם לאחר חזרתו מהשירות.
• במקרים של הריון, טיפולי הפריה או אימוץ:
  • אסור לפטר אישה בהריון אם היא מועסקת לפחות 6 חודשים אצל מעסיק, ואסור לפגוע בתנאי העסקתה בתקופת ההריון ובמהלך 60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה אלא אם ניתן לכך היתר.
  • באופן דומה אסור לפטר עובדים במהלך טיפולי פוריות או בהליכי אימוץ.
  • יש אפשרות לבקש היתר ממשרד העבודה לפיטורים חריגים אלה.

הורים לילדים עם מוגבלויות ועובדים עם מוגבלויות

• הורה לילד עם מוגבלויות, שאינו שוהה בעת הזו במסגרת חינוכית וזקוק להשגחה, טיפול וסיוע מחמת מוגבלותו, יהיה זכאי ל-18 ימי היעדרות מעבודתו (אם לא הוצא לחופשה ללא תשלום) לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים שברשותו, ובנוסף יהיה זכאי להיעדר מהעבודה 52 שעות בשנה ללא ניכוי מהשכר.
  • זכות זו ניתנה להורה לילד עם מוגבלויות העובד שנה לפחות באותו מקום עבודה.
  • במקרים מסוימים העובד רשאי להיעדר 36 ימים בשנה על חשבון ימי המחלה או ימי החופשה הצבורים, ובנוסף 104 שעות ללא ניכוי מהשכר .
  • הורה לילד עם מוגבלות הנעדר מעבודתו לצורך סיוע אישי לילדו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו, זכאי לתשלום דמי מחלה בשיעור 100% משכרו החל מהיום הראשון להיעדרותו.
• אסור לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום אנשים עם מוגבלויות או הורים לילדים עם מוגבלויות, אם הסיבה לכך היא היות העובד אדם עם מוגבלויות או היותו הורה לילד עם מוגבלויות.

</gallery>

tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;