עין גדי (שיר)
"עין גדי" הוא שיר עברי שנכתב בשנת 1959 על ידי איתן פרץ והולחן בידי דב (דובי) אהרוני (בשם העט ש. דיבון). השיר מתאר את קיבוץ עין גדי ואת ים המלח.
היישוב עין גדי, בו נכתב השיר, נוסד בשנת 1953 כהיאחזות נח"ל צבאית, והפך לקיבוץ בשנת 1956. היה זה אז היישוב היהודי היחיד באזור ים המלח ומדבר יהודה – מנותק ומבודד (עד מלחמת ששת הימים, והגישה אליו רק מאזור ערד) – הוא היווה פינה ירוקה בלב המדבר.
בעשור הראשון לקיומו של הקיבוץ הגיעו קבוצות צעירים לתמוך בו. השיר נכתב על ידי איתן פרץ בן ה-16.5, שהגיע עם בני כיתתו למשך שבועיים לקיבוץ עין גדי כדי לסייע בקטיפת ירקות. לדבריו, ההיכרות הראשונה שלו עם יופיו של המקום "הוציאה אותו מדעתו". כאשר ישב בחיק הטבע, ליד המעיין, כתב את מילות השיר על פיסת נייר שהייתה ברשותו, מתוך התפעמות והתרגשות. השיר הולחן על ידי חברו לכיתה, דב (דובי) אהרוני (1942-2015), שבחר בשם העט "ש. דיבון". הלחן של בתי השיר (אך לא של הפזמון החוזר) מתאפיין בשימוש בסולם פנטטוני (בן חמישה צלילים באוקטבה), המאפיין בין היתר לחנים עממיים שמקורם ממזרח אסיה (בזמר העברי ידוע בסולם זה ללחנה של רבקה גווילי לשיר "פזמון ליקינתון"). השיר הושמע לראשונה במסיבת הסיום של קבוצת הנערים בקיבוץ.
אביו של דובי, המלחין הירושלמי נפתלי אהרוני, שנודע גם כנגן קונטרבס בתזמורת רשות השידור, שמע את השיר ולקח אותו לרדיו. הוא הוקלט לראשונה על ידי טובה בן-צבי ושמואל בר-זכאי. השיר נחשב לנכס צאן ברזל בזמר העברי ובוצע מאז על ידי יותר מ-70 זמרים שונים.