עלי שלכת (חברה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלי שלכת
עלי שלכת (חברה).gif
לוגו ישן

עלי שלכת היא חברה ישראלית, העוסקת בעריכת טקסי הלוויה וקבורה אזרחיים, על פי רצונו של הנפטר או בני משפחתו. החברה הוקמה בשנת 2004.

פעילות

בין היתר, מציעה החברה שירותי שריפת גופות, כאמצעי טיפול בגופה שתורם לחיסכון בניצול הקרקע. פעילות זו מעוררת התנגדות עזה בציבור הדתי, וגם בציבור החילוני יש השוללים אותה. בקשתה של החברה לקבלת השתתפות במימון מהמוסד לביטוח לאומי, כנהוג לגבי קבורה, נדחתה על ידי המוסד. בית הדין לעבודה דחה בקשות להחזר דמי קבורה ששילמו לקוחות לחברת עלי שלכת, מפני שהחברה אינה רשומה בביטוח הלאומי כחברה מורשה לעסוק בקבורת נפטרים ולא הוצגה בפני בית הדין תשתית ראייתית שהחברה הגישה בקשה בעניין[1]. כן נקבע ש"שריפת הגופה משמעה טיפול בגופה, ואין משמעה קבורה כאמור בחוק". עם זאת, ציין בית הדין הארצי שקבורת אפר של גופה זכאית לתשלום דמי קבורה[2].

בשנת 2014, שכרה אשה את החברה כדי לשרוף את גופתה לאחר מותה ולפזר את מרבית האפר בים, זאת בשל שיקולים אידאולוגיים. לאחר מותה ערערה אמה של האשה על ההחלטה. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של האם וקבע כי רצון המת גובר על הרצון של בני המשפחה ושאין בדין הישראלי מניעה חוקית לשריפת גופה, אף על פי שיש איסור כזה במשפט העברי. בית המשפט ציין גם שדיונים קודמים בנושאים דומים מצאו כי אין אינטרס ציבורי מכריע האוסר על שריפת גופות[3].

מיקומו של כבשן החברה לא פורסם, לדברי החברה כדי לא לעורר מדון, ומחשש להתנכלות. ב-23 באוגוסט 2007, ימים אחדים לאחר שפורסם בעיתונות החרדית כי מתקני החברה, ובהם הכבשן, נמצאים במושב חיבת ציון הוצת המתקן על ידי אלמונים, ונשרף[4][5]. עובר אורח שעבר באזור הבחין בשריפה וניתק את מכלי הגז של המשרפה, ובכך מנע אסון. אף על פי שאיש לא לקח אחריות למעשה בירכו עליו ראשי ארגון זק"א, ובראשם יהודה משי זהב שסייר במקום ערב שריפתו, וכן תושבי חיבת ציון, שהתנגדו להקמתו המחודשת של הכבשן בתוך ישובם[6]. בנובמבר 2007 חנכה החברה את מתקנה החדש[7] אשר מיקומו נשמר בסודיות[8].

לקוחות החברה המעוניינים בשריפת הגופה, בוחרים היכן לפזר או לקבור את האפר. הם יכולים לבחור גם לשמר אותו בכד או בתכשיט[9]. החברה תכננה את קבורתם של ענת גוב ומנחם גולן[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ב"ל (תל אביב יפו) 7354/05
  2. ^ עב"ל 765/08 רגינה פירונוב נ' המוסד לביטוח לאומי
  3. ^ יש לכבד את רצון המת המבקש לשרוף את גופתו לאחר מותו, באתר כל זכות
  4. ^ רוני זינגר,אנשיל פפר,-חרותי, משרפת גופות הוצתה לאחר שמיקומה נחשף בעיתון חרדי, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
  5. ^ רענן בן צור ונטע סלע, חשד: הוצת המתקן הראשון בארץ לשריפת גופות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2007
  6. ^ שחר אילן, רוני זינגר-חרותי ואנשיל פפר, תושבים: לא נאפשר את הקמתה מחדש של משרפת הגופות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2007
  7. ^ מתקן שריפת הגופות נפתח מחדש, באתר וואלה!‏, 11 בדצמבר 2007
  8. ^ עלי שלכת השיקה מתקן חדש לשריפת גופות, באתר הידען, ‏2007-12-11
  9. ^ אדוני ירצה להפוך ליהלום או לטוס לחלל? ביקור בסצינת שריפת הגופות, באתר כאן 11, ‏8 בספטמבר, 2020
  10. ^ קרן אמר שחף, יריב שרם קם בבוקר, יוצא מהבית, הולך למשרד ומתחיל לעבוד במוות, באתר Xnet‏, 12 בספטמבר 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0