עמוד מרקוס אורליוס
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | מרקוס אורליוס ופאוסטינה |
העמוד של מרקוס אורליוס ופאוסטינה (בלטינית: Columna Centenaria Divorum Marci et Faustinae, באיטלקית: Colonna di Marco Aurelio) הוא עמוד ניצחון רומי העומד בפיאצה קולונה אשר ברובע קולונה שברומא, איטליה. זהו עמוד דורי עם תבליט ספירלי. העמוד הוקם על ידי הקיסר קומודוס לכבודם של הוריו, הקיסר הרומי מרקוס אורליוס ופאוסטינה. בניית העמוד הושלמה בשנת 193 לספירה. הוא נבנה בדומה לעמוד טראיאנוס, שהוקם באותה עיר, בשנת 113 לספירה. העמוד נושא תצוגות מגולפות בתבליט גבוה של המערכות הצבאיות המוצלחות של הקיסר נגד שבטים גרמאנים מעבר לדנובה בין השנים 172-175 לספירה.
המבנה
כתובת ההקדשה המקורית נהרסה ולכן לא ידוע אם בניית העמוד נעשתה בתקופת שלטונו של הקיסר (לרגל ניצחונו על הקוואדים(אנ'), המרקומנים והסרמטים בשנת 176 לספירה) או לאחר מותו בשנת 180[1]. אולם, כתובת שנמצאה בקרבתו מעידה כי העמוד הושלם בשנת 193[2].
בתקופת רומא העתיקה, עמד העמוד בחלק הצפוני של שדה מרס במרכז כיכר. כיכר זו הייתה ממוקמת או בין המקדש של אדריאנוס והמקדש של מרקוס אורליוס (אנ') שנחנך על ידי בנו קומודוס, (מקדש ממנו לא נותר בימינו דבר) ועמד במקום בו עומד ארמון ודקינד (אנ'), או בתוך המתחם המקודש של המקדש.
עבור הרומאים, העמוד מילא שתי פונקציות. האחת, אנדרטת כבוד בגודל חסר תקדים, והשנייה, כפלא הנדסי אשר ניתן להיכנס לתוכו ולטפס מעלה. היו אשר כינו את העמוד columna cochlis בשל המבנה הספירלי דמויי חילזון, כפי שרואים באיור משמאל, והשם "Centenaria" (בן מאה) הנקוט בידי המקומיים מתייחס לגובה של העמוד, כולל הבסיס והכותרת, אשר מסתכם ב-100 רגליים רומיות (29.62 מטר). עובדות אלו מצוינות בכיתוב שעל בסיס העמוד, אותן כתב אדראסטוס, Adrastus, עבד משוחרר, שהיה מנהל האחזקה של האנדרטה. הוא ביקש בשנת 193 להקים מבנה בסמוך לעמוד על-מנת שיוכל לפקח על העבודה והשמירה[2].
גובהו של עמוד מרקוס אורליוס הוא 29.62 מטרים. העמוד ניצב על כן בגובה של 10.1 מטר. במקור עמד הכן על פלטפורמה בגובה 3 מטר. העמוד מתנשא לגובה כולל של 39.72 מטרים[3], כי 3 מטרים מהבסיס נמצאים מתחת לאדמה מאז השיקום בשנת 1589. החלק הנמוך ביותר מעולם לא נחפר ונחקר. במקור, על ראש העמוד היה ניצב גם פסל - ככל הנראה של הקיסר. בכך הגדיל את הגובה הכולל של המבנה עוד יותר. זה יכול להסביר את הגובה של 51.95 מטרים (או 175 רגליים רומיות) כפי שצוין בקטלוגים המחוזיים של רומא מהמאה ה-4 לספירה.
העמוד חלול ובתוכו נבנו 200-190 מדרגות לולייניות שנתנו גישה לתצפית שבראשו, כמו בעמוד טראיאנוס. העמוד מורכב מ-27 או 28 גלילי שיש קרארה כל אחד בקוטר 3.7 מטרים. מספר הגלילים אינו מוחלט בשל פעולות השיקום ומצב השימור. החלל הפנימי עבור המדרגות נעשה במחצבה. גרם מדרגות זה מואר דרך חרכים צרים בתבליטים שעל העמוד. בעבר, הכניסה למדרגות הייתה דרך פתח בבסיס בצד של ויה דל קורסו, שנסגר לציבור.
התבליטים
העמוד הדורי בעל קוטר אחיד למדי לכל גובהו (רק 14 סנטימטר רחב יותר בבסיס), והוא מכוסה בתבליטים המגולפים ב-21 ספירלות - כל אחת מהן בגובה של כ-130 סנטימטרים. התמונה הספירלית שבתבליטים מספרת את הסיפור של מלחמות הדנובה או המלחמות המרקומאניות שניהל מרקוס אורליוס משנת 166 עד מותו. הכרונולוגיה המדויקת של האירועים שנויה במחלוקת. תאוריה מקובלת קובעת[4] כי המערכה ראשונה נגד המרקומנים והקוואדים (אנ') הייתה בשנים 173-172 לספירה ולאחר מכן נגד הסרמטים בשנים 175-174 לספירה.
סיפורי המעשה של שתי המערכות מופרדים על ידי דמות של ניצחון המופיעה על מגן. סיפור המערכה הראשונה מתחיל מבסיס העמוד ופותח בחציית הצבא את נהר הדנובה, כנראה בקרנונטום (אנ') הרוב המכריע של התבליטים הוא אודות שדה הקרב, אבל יש כמה סצנות רקע שונות כגון סצנה בה הקיסר פונה אל חייליו ואפילו רמזים על הישגי הלוגיסטיקה ויכולת ההנדסה של הרומאים בניהול מערכה צבאית בתיאור של חיילים החוצים את הנהר על גשר צף. לאירוע אחד מסוים בתבליט, יש עדות היסטורית לתעמולה הרומית - מה שנקרא "נס הגשם בטריטוריה של הקוואדים", שבו אלוהים נענה לתפילת הקיסר והציל את החיילים הרומיים בסערה איומה, נס שמאוחר הנוצרים ייחסו אותו לאל הנוצרי.
בסצנות בודדות מתוארים כפרים שנשרפו, נשים וילדים שנתפסו ונעקרו ממקומם וגברים שנהרגו. ההתרגשות, הייאוש וסבלם של "הברברים" במלחמה מיוצגים בחריפות במחוות ובהבעות פנים של הדמויות. מולם הקיסר מיוצג כגיבור, השולט על סביבותיו. עם זאת, פליקס פירסון[5] מנתח את המוטיבים השונים בסצינות ומדגיש שסגנון התבליטים מפגין את העליונות הרומאית וכי ניתן לחשוב שהניצחון הרומאי הוא טבעי ולא כתוצאה ממלחמה קשה ואכזרית. מתוך 116 סצינות, יש חלוקה ל-36 המתארות את הקרבות ו-11 המתייחסות לאלימות הקשורה במלחמה. ישנם פחות תיאורי מצעדים מאשר על עמוד טראיאנוס, וישנם תיאורים המציגים היבטים טכניים ואזרחיים של הלחימה. קיימת גם סצנה ששם אורליוס מגלה חמלה וסלחנות כלפי הברברים. יש בכך הסטת דגש המראה שינוי אצל הרומאים בתפיסת מלחמה וניצחון בין תחילת המאה הראשונה לסופה.
למרות דמיון רב לעמוד טראיאנוס, הסגנון הוא שונה לגמרי. הוא מבשרו של הסגנון הדרמטי של המאה ה-3 ונקשר לשער ספטימיוס סוורוס, שהוקם בשנת 204. הדגש מושם על מבט חזיתי ואת הפרספקטיבה יוצרים על ידי הקטנת הדמויות בשורה שמעל שורת החזית, או דמויות שהן לא בפרופורציה. ראשי הדמויות הם גדולים באופן לא פרופורציונלי, כך שהצופה יוכל לפרש טוב יותר את הבעות פניהן. התמונות מגולפות בפחות עידון מאשר בעמוד טראיאנוס, לעומק רב יותר לתוך האבן, ליצור ניגוד טוב יותר בין אור וצל. שפת הסמלים ברורה יותר ובעלת הבעה, אם כי מסורבלת ממבט הראשון. היא משאירה רושם שונה לגמרי על הצופה בסגנון האמנותי של עמוד טראיאנוס, סגנון מהשנים 150-100. שם יש איזון רגוע ומפוכח - כאן, דרמה ואמפתיה. השפה הציורית היא חד משמעית - הדומיננטיות והסמכות הקיסרית מודגשת, והנהגתו היא מוצדקת.
ניתן לצפות ביציקות גבס של התבליטים במוזיאון לתרבות הרומית ברומא.
השיקום
בימי הביניים הטיפוס על העמוד היה כל כך פופולרי שהזכות לגבות דמי הכניסה הייתה ניתנת לשנה במכירה פומבית. כיום העמוד הוא מרכזה של כיכר למול ארמון צ'יגי (אנ').
במהלך המאות העמוד סבל, כמו רוב המונומנטים העתיקים, פגעים, לא רק של מזג האוויר, אלא גם מהשינוי שחל בטעם ובצורך האנושי. הסצנות בעמוד הן בתבליט גבוה הרבה יותר מאלה שעל עמוד טראיאנוס ולכן הבלייה חזקה יותר. העמוד גם סבל מברקים ורעידות אדמה, אך גרוע יותר, בימי הביניים גנבו את הפינים החשובים שהחזיקו את גלילי השיש השונים במקומם וכתוצאה מכך כמה מהם זזו בצורה דרמטית עם הזמן.
בשנת 1589 הורה האפיפיור סיקסטוס החמישי על שיקום העמוד, כפי שמופיע על כתובות בכל צד של הבסיס. דומניקו פונטנה ביצע את עבודת השיחזור, חידש והתאים את הכן לשינוי שחל בגובה פני הקרקע[6].
על הפלטפורמה העליונה הוצב פסל ברונזה של השליח פאולוס, במקביל לפסלו של פטרוס שהוצב שנה קודם על עמוד טראיאנוס (במקור עמד שם כנראה פסל של מרקוס אורליוס, אבל הוא אבד כבר במאה ה-16). חלק מעבודת "השיקום" היה מפוקפק יותר. הוסיפו, למשל, ארבעה פסלים הבולטים מאמצע העמוד לארבעה כיוונים. פסלים אלה תיארו "ברברים" שנכנעו למרקוס אורליוס ושלושה ניצחונות עם זרים. פסלים אלה הוסרו לחלוטין מהמבנה והם נותרו רק בציורים מתקופת הרנסאנס.
שינויים אלה ותיקונים אחרים לאזורים שנפגעו ניתן לראות בבירור היום, משום שזה בוצע עם שיש אפור, בניגוד בולט לשיש הלבן הבוהק המקורי באנדרטה למיליטריזם, לפאר וליהירות של רומא.
בשיחזור הוסרו כמה תבליטים מקוריים שניזוקו או נהרסו והוחלפו בכתובת שבטעות קוראת לעמוד על שמו של אנטונינוס פיוס, והיום יודעים שעמוד זה אבד:
| סיקסטוס החמישי, האפיפיור | SIXTVS V PONT MAX |
| את העמוד הספירלי הזה, | COLVMNAM HANC |
| COCLIDEM IMP | |
| המוקדש לקיסר אנטונינוס, | ANTONINO DICATAM |
| ההרוס למרבה הצער | MISERE LACERAM |
| ואת הריסותיו לראשית | RVINOSAMQ (UE) PRIMAE |
| צורתו החזיר (שיקם) | FORMAE RESTITVIT |
| שנת 1589, השנה ה-4 לכהונתו. | A. MDLXXXIX PONT IV |
ממדים
גובה הבסיס: 1.58 מטר.
+ גובה העמוד: 26.4 מטרים.
(גובה טיפוסי של הגלילים: 1.56 מטר.
קוטר העמוד: 3.48 מטר.)
+ גובה הכותרת: 1.55 מטר.
= גובה העמוד עצמו: 29.62 מטרים (בערך 100 רגל רומית).
+ גובה הבסיס: כ-10 מטרים.
= גובה המבנה מעל הקרקע: כ-39.72 מטרים[3].
ראו גם
- אדריכלות רומית
- רשימת מדרגות ספירליות עתיקות (אנ')
- אדריכלות רומית עתיקה (אנ')
לקריאה נוספת
- עמית משה, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים, 2003
- Van Ackeren, Marcel. A companion to Marcus Aurelius. Vol. 96. Hoboken, 2012.
- Masiani, Renato, and Cesare Tocci. "Ancient and Modern Restorations for the Column of Marcus Aurelius in Rome." International Journal of Architectural Heritage 6.5 (2012): 542-561.
- Jones, Mark Wilson, Principles of Roman Architecture, New Haven and London, 2000,
קישורים חיצוניים
- Mark Cartwright The Column of Marcus Aurelius
- Martin Beckmann The Column of Marcus Aurelius
- Renato Masiani Ancient and Modern Restorations for the Column of Marcus Aurelius in Rome
- A history of the Aurelian column
הערות שוליים
- ^ משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים, 2003, ע' 519
- ^ 2.0 2.1 Beckmann, Martin. "The Column of Marcus Aurelius", A Companion to Marcus Aurelius, ed. M. van Ackeren, Hoboken, 2012. p. 251
- ^ 3.0 3.1 Jones, Mark Wilson, Principles of Roman Architecture, New Haven and London, 2000, p. 220
- ^ John Morris, "The Dating of the Column of Marcus Aurelius" J. Warburg and Courtauld Institutes,15, No. 1/2 (1952), pp. 38-40 http://www.jstor.org/stable/750112
- ^ Felix Pirson, "Style and Message on the Column of Marcus Aurelius", Papers of the British School at Rome, Vol. 64 (1996), pp. 139-179 http://www.jstor.org/stable/40310934
- ^ Masiani, Renato, and Cesare Tocci, "Ancient and Modern Restorations for the Column of Marcus Aurelius in Rome" International Journal of Architectural Heritage 6.5 (2012): 542-561
