מרקומנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המרקומניםאנגלית: Marcomanni) היו שבט גרמאני, קרוב לוודאי מקבוצת השבטים השוואבית. מקור שמם הוא ככל הנראה בביטוי גרמני עתיק הנובע מהמילים - Mark + Mann, שמשמעותו היא אנשי ספר. המרקומנים התיישבו באזור נהר המיין, זמן קצר לאחר 100 לפנה"ס. לאחר ניצחונו של דרוסוס עליהם ב-9 לפנה"ס הם עברו, בראשות מנהיגם מארובודוס, לבוהמיה.

בבוהמיה ייסד מארובוס ברית שבטים גדולה, שהפכה לממלכה רבת עוצמה, עד שאפילו אוגוסטוס, הקיסר הרומאי, ראה אותה כאיום לרומא. למרות חוזקה של ממלכה זו, היא התפוררה כמעט לגמרי לאחר המלחמה עם הכרוסקים בראשותו של ארמיניוס ב-17 לספירת הנוצרים בה נחל צבאו של מארבודוס תבוסה מרה, והוא עצמו נאלץ להימלט לאיטליה.

במאה ה-2 כרתו המרקומנים ברית עם כמה שבטים נוספים למלחמה נגד רומא. הם נלחמו בזמנם של הקיסרים הרומיים דומיטיאנוס, טראיאנוס ואדריאנוס. מאבק זה הגיע לשיאו בשנת 168 בערך, כאשר המרקומנים פלשו לפאנוניה (כיום הונגריה), כבשו אותה לאחר ניצחון גדול בקרב קרנונטום, ולאחר מכן פלשו לאיטליה. למרות ניצחונותיהם הראשונים הצליח מרקוס אורליוס, הקיסר הרומאי, להדוף אותם ונלחם בהם עד יום מותו. המלחמות תמו עם מותו ומות שני מפקדי המשמר הפרטוריאני ומכונות בשם "המלחמות המרקומניות".

המרקומנים כרתו ברית שלום עם בנו של מרקוס אורליוס, הקיסר קומודוס, בשנת 180, אך המשיכו להתגרות מדי פעם ברומאים על ידי חציית נהר הדנובה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרקומנים בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0