עמנואל כ"ץ
 | |
| לידה | 1915 |
|---|---|
| פטירה | 3 בדצמבר 1978 (בגיל 63 בערך) |
| מעסיק | המשקיף זמנים, הבקר, חרות, לעצטע נייעס, סולם |
| סוג כתב | פובליציסט |
עמנואל כ"ץ (1915 – 3 בדצמבר 1978, ג' בכסלו ה'תשל"ט) היה חבר לח"י, פובליציסט, עיתונאי, עורך, מתרגם וחוקר.
חייו ופועלו
עמנואל כ"ץ נולד ב-1915 בווילנה למשפחה ציונית לאומית. מנעוריו הצטיין בידענות, שבה השתמש בכתיבה פובליציסטית. כן תרגם שירה ופרוזה. בגיל 12 פרסם חוברת אידאולוגית לתלמידים, בה עשה נפשות לרעיון בית"ר.
בגמר לימודיו בתיכון, בהיותו קצין מפקדת גליל וילנה של בית"ר, עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים.
כ"ץ נכנס לעבוד בעיתונות העברית, תוך המשך הפעילות בתנועה הלאומית הממוסדת. כאשר קמה מחתרת לח"י הצטרף אליה והיה חבר מערכת בטאוניה "החזית" ו"המעש". עם חיבוריו הפוליטיים, הכוללים מאמרים רבים, נמנית גם החוברת "האימפריה שוקעת יהודה עולה" שהופיעה בהוצאת לח"י. הוא גם כתב את השיר "אגדה" שנכתב לאחר מותו של מפקד הלח"י, יאיר, ולזכרו.
ערך ותרגם ספרים רבים. יסד וערך את "לפיד" ביטאון הנוער הלאומי העובד והלומד והשאיר בכתובים שני מחקרים נרחבים על נושא יודאיקה ועל יהדות וילנה, עיר הולדתו. כעיתונאי עבד בעיתונים שונים "המשקיף", "זמנים", "הבקר" ובעיקר בעיתון "חרות". בסוף ימיו עבד בעיתון היידיש "לעצטע נייעס", היה חבר המערכת ולקח חלק בעיתון האידיאולגי "סולם".
כתב את המילים העבריות של מספר רומנסות ספרדיות בחוברת שהוציא ביחד עם יצחק לוי. הרומנסות הן "זה העלם", "הקטנטנה הסמיקה", "בת גלים", "צל-לא-צל", "שלוש אחיות", "אל החלון", "יעל", "איחל לו", "סילונה".
כ"ץ היה אחיינו של יוסף כהן-צדק.[1]
לקריאה נוספת
- עמנואל כץ, לוחמי חירות ישראל (לח"י), הוצ' האגודה להנצחה, בית יאיר, ת"א, תשמ"ז (1987).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
