העצרת הכללית של האומות המאוחדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העצרת הכללית של האומות המאוחדות
UN General Assembly hall.jpg

העצרת הכללית של האומות המאוחדות היא אחד מחמשת הגופים העיקריים של ארגון האומות המאוחדות. העצרת מתכנסת מדי שנה, והיא היחידה מבין גופי האו"ם שכל המדינות החברות באומות המאוחדות, חברות גם בה. מטרתה לשמש פורום לדיון ולקביעת תוכניות בשאלות בינלאומיות בנושאי השלום, הכלכלה וזכויות האדם. העצרת יכולה ליזום מחקרים, להציע הצעות, להציע ולאשר כללי משפט בינלאומי פומבי, לעודד שמירה על זכויות האדם, ולקדם פעילויות כלכליות, חברתיות, תרבותיות וחינוכיות.

מבנה העצרת

העצרת הכללית של האו"ם מתכנסת מדי שנה למושב החל מיום שלישי השלישי בחודש ספטמבר ועד אמצע דצמבר. נשיא העצרת הכללית של האומות המאוחדות נבחר בראשית כל מושב. נשיא העצרת ה-78 הוא דניס פרנסיס מטרינידד וטובגו.[1]

המושב הראשון של העצרת התכנס ב-10 בינואר 1946 באולם המרכזי בווסטמינסטר שבלונדון ונכחו בה 51 נציגים. באותה ישיבה התקבלה "החלטה מס' 1" בה הוחלט על הקמת ועדה לאנרגיה אטומית של הארגון. דו"ח ראשון של הוועדה הוגש בשנת 1947 ואושר בהחלטה 20 של מועצת הביטחון של האו"ם.

רוב החלטות העצרת מתקבלות ברוב רגיל. בשביל החלטות העצרת בשאלות הנוגעות לשלום וביטחון, בחירת חברות לארגונים השונים של האו"ם, קבלת חברים חדשים או הוצאתן מן הארגון, ענייני תקציב, נדרש רוב של שני שלישים מחברי העצרת. למעט בהחלטות בעניין תקציב, החלטות העצרת אינן מחייבות.

החל משנות ה־80 של המאה ה־20 הפכה העצרת לפורום העיקרי לדיון בין מדינות מתועשות למדינות מתפתחות, בשל הכוח היחסי של המדינות המתפתחות בעצרת. למעלה משני שלישים מבין 193 החברות בעצרות הן מדינות מתפתחות, אשר העצרת היא כלי הלחץ העיקרי וכמעט היחיד שלהן במשא ומתן עם המדינות המתועשות.

ישיבות סדירות

עצרת האו"ם מתכנסת מדי שנה לדיון פתיחה המתקיים ביום שלישי השלישי של ספטמבר, ותקופת הדיונים נמשכת עד לספטמבר הבא. המפגשים מתקיימים במטה האומות המאוחדות בניו יורק, אלא אם כן הוחלט אחרת. רוב ההחלטות מתקבלות במושב החורף של עצרת האו"ם, מספטמבר ועד סוף דצמבר. תקופה זו היא תקופת העבודה המשמעותית ביותר של עצרת האו"ם, והיא כוללת את האספה הכללית ואת עיקר עבודתן של שש הוועדות הראשיות, בהן ועדת הכלכלה, הוועדה החברתית, הומניטרית ותרבותית, הוועדה המיוחדת לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה וועדת המשפט. בתקופה השנייה, מינואר עד ספטמבר, מתקיימים דיונים בנושאים ספציפיים, וכן התייעצויות ופגישות של קבוצות עבודה.

ישיבות מיוחדות

ישיבות מיוחדות של העצרת הכללית מתכנסות לבקשת מועצת הביטחון, לבקשת רוב מחברי העצרת הכללית, או לבקשת אחת החברות (אם רוב החברות מסכימות לישיבה). הישיבה המיוחדת הראשונה של העצרת הכללית התקיימה בשנת 1947. החלטת "מתאחדים למען השלום" משנת 1950 מסמיכה את העצרת להתכנס בישיבה מיוחדת ולהמליץ על נקיטת פעולות (לרבות צבאיות) במקרה של הפרת השלום. ההחלטה מאפשרת לעצרת לעקוף, ברוב של שני שלישים, וטו שהוטל במועצת הביטחון על ידי אחת החברות הקבועות.

עד כה נערכו 11 ישיבות מיוחדות. מלבד הראשונה, התקיימו שלוש ישיבות חגיגיות (באוקטובר 1995, בנוכחות ראשי המדינות החברות בארגון, לרגל ציון יובל להיווסדו של האו"ם. בספטמבר 2000 לציון האלף החדש, וקביעת יעדי הארגון לאלף הבא. ובספטמבר 2005 לציון 60 שנה להיווסד האו"ם וכן לדיון בתוכניות הרפורמה של קופי אנאן), ועוד שש ישיבות מיוחדות שעסקו ביחסי ישראל-ערב (אחת מהן בשנת 1982 בשל החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, ואחרת לדיון במצב הפלסטינים במזרח ירושלים).

הישיבה האחרונה נפתחה ב-28 בפברואר 2022 על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה והטלת וטו רוסי במועצת הביטחון על גינוי נגדה.[2]

את הישיבה הראשונה, ב-1947 פתח ראש המשלחת הברזילאית לאו"ם, אוסוולדו אראניה, ובעקבות כך המסורת היא שהנואם הראשון בכל ישיבה מיוחדת הוא הנציג הברזילאי.

רפורמות בעצרת הכללית

ב-21 במרץ 2005 הגיש המזכיר הכללי של האומות המאוחדות קופי אנאן דו"ח המבקר את החלטות העצרת הכללית, אשר בשל הרצון להגיע לקונצנזוס רחב ככל האפשר פונות למכנה המשותף הנמוך ביותר, והחלטותיו למעשה ריקות מתוכן. לדבריו, על העצרת לעסוק בנושאים נקודתיים ומגמתיים ולא בנושאים כלליים ורחבים. אנאן המליץ על שינוי מבנה הוועדות של האו"ם על מנת לייעל את הוועדות, ובין היתר לצמצם את עלותן [1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0