עקיבא אייזנברג
| מדינה | הונגריה |
|---|---|
הרב עקיבא (בלה) אייזנברג (בהונגרית: Eisenberg (Béla) Akiba; זמיאנסקה שורובצה,[1] 30 בספטמבר 1908 – 8 באפריל 1983[2]), היה רב הונגרי, המנהיג הראשון של קהילת יהדות וינה לאחר מלחמת העולם השנייה.
קורות חיים
עקיבא אייזנברג גדל בואץ, למד בישיבות בואץ ובפאפא. את הסמיכה לרבנות קיבל בגיל 21. סיים את בחינות הבגרות בבודפשט וזכה בסמיכה שנייה לרבנות אצל מיכאל גוטמן. למד פילוסופיה ושפות מזרחיות באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט וקיבל דוקטור לפילוסופיה בשנת 1937. לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כמורה לדת בקהילה היהודית בפשט. שרד את השואה תוך מנוסה ומעבר ממחבוא למחבוא. לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת 1947 מונה לרב הראשי של העיר גיור. בשנת 1948 נשא לאישה את אווה קליש בבודפשט, ואז עברו לווינה. שם קיבל על עצמו את תפקיד הרב הראשי וגם הפך למנהיג התנועה האורתודוקסית - ציונית, "המזרחי" שנוסדה בשנת 1902. בשנת 1969 העניק לו ראש המדינה האוסטרי תואר דוקטור כהוקרה על "פעילות היצירה וההוראה" שלו. לאחר מותו בשנת 1983 נכנס לתפקידו בנו פול חיים אייזנברג.
ספרות
- פול חיים אייזנברג: Erlebnisse eines Rabbiners. Geschichte und Geschichten. Molden Verlag, וינה, 2006. מסת"ב 3-85485-127-8
- אוולין אדונקה: Der Stadttempel Wien. Geschichte - Rabbiner - Kantoren. Jüdische Miniaturen: Spektrum jüdischen Lebens, Band 62. Hg. Hermann Simon. Hentrich & Hentrich, Teetz und Berlin 2008. מסת"ב 978-3938485552
הערות שוליים
- ^ Evelyn Adunka: Der Stadttempel Wien.
- ^ Halálhíre a New York Timesban
