עקרון קרוג
עקרון קרוג (באנגלית: Krogh's principle) הוא עקרון המבוסס על רעיון של הפיזיולוג הדני אוגוסט קרוג שסבר כי לכל נושא מחקר בפיזיולוגיה קיימת חיית ניסוי מתאימה המאפשרת השגת ממצאים בצורה יעילה. אוגוסט קרוג, שהיה מומחה בפיזיולוגיה השוואתית של בעלי החיים, הפגין במחקריו יכולת יוצאת דופן לבחור בניסוי על בעלי חיים על מנת לבחון את השערותיו המדעית. [1]. לפי עקרון קרוג יש לבחור בחיית הניסוי בהתאם לתכונות מיוחדות, בלתי רגילות, שלה.[2]. השם "עקרון קרוג" נקבע בצורה פורמלית על ידי החוקר הנס אדולף קרבס בשנת 1975. מושג זה הוא מרכזי בענפים ביולוגיים המתבססים על השיטה ההשוואתית, כמו נוירואתולוגיה, הפיזיולוגיה ההשוואתית או הגנומיקה הפונקציונלית
היסטוריה
בשנת 1929 הכריז אוגוסט קרוג כי במקרים רבים מחקר בסוגיה פיזיולוגית מפיקה תועלת משימוש בבעל חיים מתאים או בקבוצת בעלי חיים.
עוד בשנת 1865 כתב אבי הרפואה הניסויית, קלוד ברנאר ב"מבוא לחקר הרפואה הניסויית" ("Introduction à l'étude de la médecine expérimentale") בעמוד 27:
.בשנת 1929 הביא קרוג דוגמה ממחקריו יחד עם כריסטיאן בוהר בנוגע לפיזיולוגיה של נשימה:
לפני הרבה שנים מורי ורבי, כריסטיאן בוהר, התעניין במנגנון הנשימה בראות והמציא שיטה שבאמצעותה יחקור אותו בכל ראה בנפרד; הוא מצא שלסוג מסוים של צב הקנה מתפצל לסמפונות הראשיים גבוה בתוך הצוואר ואז נהגנו להגיד בתור בדיחה של אנשי מעבדה שהחיה הזאת נבראה ממש לצרכי חקר הפיזיולוגיה הנשימתית. אין לי ספק שקיים מספר לא מבוטל של בעלי חיים ש"נבראו" באותה מידה לצרכים פיזיולוגיים מיוחדים, אך חוששני כי הם אינם ידועים לבני האדם שעבורם "נבראו" ועלינו לפנות לזואולוגים על מנת למצוא אותם ולהעמידם לרשותנו
לדוגמה, בשנות ה-1970 קבוצה של פיזיולוגים שחקרו את הנשימה האווירנית של סרטנאים התקשו לעשות זאת מפני שה"סרטן של הגאות ושפל" שעמד לרשותם היה קטן מדי.
אז אירגנו מסע מחקר לאיי פלאו בדרום האוקיינוס השקט, שבהם חי סרטן הקוקוס, מין סרטן ענק יבשתי, העשוי לשקול עד שלושה קילוגרם. גודלו של סרטן זה איפשר למדענים לאסוף נתונים חשובים רבים.[3]
דוגמה אחרת היא מתחום חקר תכונות הלב אצל דגים. המדענים נתקלו בקשיים לבצע מדידות של לחץ הדם וזרימתו אצל דגי גרם ולקחת מהם דגימות דם מן הלב, בגלל מיקומו המיוחד של הלב. נמצא כי המשימה קלה יותר אם נעזרים בדגי מעמקים ימיים בשם Triglidae בעלי לב גדול מאוד שהגישה אליו פשוטה יותר.[3]
לקריאה נוספת
- Roger Eckert,David Randall,Warren Burggren,Kathleen French Physiologie animale,traduction de la 4e édition américaine par François Math avec la collaboration de Alain Propper et Louis Henquell, De Boeck Université, Paris, Bruxelles 1999
- Claude Bernard: Introduction à l'étude de la médecine expérimentale, J.B. Baillière et Fils, Libraires de L'Académie Impériale de Médecine, 1865. pp. 400
- August Krogh The Progress of Physiology, The American Journal of Physiology, 1929. 90(2) pp. 243-251
הערות שוליים
