עקרון שיתוף הפעולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עקרון שיתוף הפעולה (The cooperative principle) הוא שמה של תאוריה מתחום הפרגמטיקה, שפיתח הפילוסוף פול גרייס, ופורסמה בשנת 1975.

התאוריה מתארת את הכללים האינטואיטיביים שמנחים בני אדם בעת שהם מנהלים דו-שיח זה עם זה, ואת התנאים לקוהרנטיות של טקסט בשפה טבעית, כלומר היא מסבירה את האופן שבו בני-אדם מנהלים דו-שיח בשפה טבעית, וכיצד הם מחלצים משמעות מטקסט הנתון בהקשר מסוים.

הטענה העיקרית של עקרון זה היא שעל מנת שתקשורת תתקיים, אנו חייבים להניח שהדוברים והנמענים משתפים פעולה ומכאן מיישמים את העקרון הבסיסי של התאוריה - דוברים מניחים ששומעים מבינים אותם, ושומעים מניחים שהדוברים מדברים באופן ענייני וברור.

ארבעת כללי שיתוף הפעולה

גרייס מנה ארבעה כללים של שיתוף פעולה בין דובר לנמען:

  1. כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
  2. כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
  3. כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
  4. כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.

דוגמאות

  • המשפט: "איש המומחה לשירה השמיע מפיו צלילים על-פי תווי הימנון המדינה" נשמע מוזר, כיוון שהוא מפר את כלל הסגנון. המילה "זמר" נתפסת כמילה פשוטה ומדויקת יותר מהביטוי "איש מומחה לשירה". "השמיע מפיו צלילים על-פי תווי הימנון המדינה" היא צורה מסורבלת שאפשר לקצרה ל"שר את הימנון המדינה" או "שר את 'התקווה'".
  • במצב שבו 3 מטיילים יצאו לחו"ל ושלושתם חזרו בשלום, התשובה לשאלה "כמה מטיילים חזרו בשלום?" צריכה להיות "כולם" על-פי כלל הכמות. התשובה "שלושה" נשמעת במקרה כזה כלא-נכונה או אפילו שקרית, שכן התשובה "כולם" מעבירה יותר מידע, והנמען מצפה שהדובר יעביר לו את כל המידע שברשותו. אף על-פי כן, התשובה "כולם, והם אכלו דג במהלך הטיסה", תיתפס כמוזרה שכן היא מפרה את כלל הרלוונטיות. המידע "הם אכלו דג במהלך הטיסה" אינו רלוונטי כתשובה לשאלה.

הפרת הכללים ואימפליקטורות

כל הכללים שמנה גרייס ניתנים להפרה על-פי התאוריה (violable rules), והם אכן מופרים לעיתים קרובות. במצבים מסוימים הכללים סותרים אלה את אלה, והדובר נאלץ לתמרן את האופן שבו הוא מציג את המידע עד להשגת תוצאה אופטימלית. יש הפרות שמתקבלות כהתנהגות אנטי-חברתית וגוררות תגובה עוינת מצד הנמען. לעומת זאת, יש הפרות צפויות ומקובלות, שמזוהות בקלות על ידי הנמען והן כשלעצמן מעבירות מידע או מעניקות גוון מיוחד לשיחה. הפרות מהסוג האחרון הן אימפליקטורות (implicatures).

מצבים שבהם נעשה שימוש באימפליקטורות

  • הומור ואירוניה- אחד האמצעים ליצירת הומור או אירוניה היא הפרת כלל אחד או יותר מכללי שיתוף הפעולה. לדוגמה, תשובה אירונית לשאלה: "כמה אנשים רקדו במסיבה" עשויה להיות: "היו חמישה אנשים שהזיזו את גופם". הביטוי "הזיזו את גופם" במקום "רקדו" הוא הפרה של כלל הסגנון, אולם במצבים רבים ההפרה תתפרש כאימפליקטורה שמייצרת אירוניה.

לקריאה נוספת

  • Grice, Paul (1975). "Logic and conversation". In Syntax and Semantics, 3: Speech Acts, ed. P. Cole & J. Morgan. New York: Academic Press. Reprinted in Studies in the Way of Words, ed. H. P. Grice, pp. 22–40. Cambridge, MA: Harvard University Press (1989). מסת"ב 0127854231.
  • Cameron, D. (2001). Working with Spoken Discourse. London: SAGE Publications. מסת"ב 0761957731.

קישורים חיצוניים