ערים באימפריה הרומית
באימפריה הרומית, יישובים עירונים היו מרכז השלטון והתרבות.
תחילה של המדינה הרומאית היא כעיר מדינה קטנה באיטליה שנוסדה במהלך המאה השמינית לפנה"ס, במהלך המאות הבאות השתלטה רומא תוך מלחמות רבות על כל איטליה ולאחר מכן אף על אגן הים התיכון. בכל עיר עלייה השתלטה רומא היא יצרה משטר שהיה בעל רמת אוטונומיה פנימית מסוימת אולם כפוף בענייני חוץ לרצונה של רומא. כך היה הדבר גם עם הקולוניות שהוקמו על ידה.
כשהרומאים השתלטו על עיר הם מסרו את השלטון בה לאוליגרכיה המקומית, הקימו מוסדות שדמו למוסדות העיר ברומא כמו סנאט מקומי ומגיסטראטות.
דבר זה איפשר לרומא, בניגוד לערים היווניות והפיניקיות, לשמור על הדומיננטיות שלה כלפי הערים הכפופות לה והביא לכך שרומא הפכה לאחת הערים הגדולות ביותר בעולם ולמרכז שאליו נשאו עינייהם כל אנשי העולם הנושב. למרות כך עד סוף תקופת הרפובליקה ואף במידה מסוימת לאחר מכן נשארה רומא עיר שמאורגנת במתכונת של עיר מדינה.
הערים באימפריה הרומית היו בעלות דרגות שונות של שלטון. עיר משועבדת הייתה חייבת לעלות מס לרומא ובשיכון צבא לחורף. עיר חופשית נחשבה כבעלת בריתו של העם הרומאי ולכן הייתה פטורה במידה רבה מן המיסים השונים והחובה לשכן צבא לחורף. מוניקיפיום היה יישוב עירוני שאורגן בצורה שלטונית רומאית, קולוניה הייתה עיר בעלת זכויות רומאיות. רבות מן הערים במזרח האימפריה המשיכו להתקיים במתכונת הפוליס שקדמה לתקופת שלטונה של רומא.
הערים בעולם הרומאי לא יכלו להתפשט מעבר למה שהעורף החקלאי שלהם יכול היה להכיל. המקרים יוצאי הדופן היחידים לכך הם הערים רומא, אלכסנדריה, אנטיוכיה וקונסטנטינופול, שיכלו לגדול מעבר למה שהעורף הכלכלי שלהם איפשר תודות למדיניות השלטונית שייבאה מזון לרווחת תושבי העיר.
קישורים חיצוניים
