ערן ויזל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערן ויזל
ערן ויזל.png
לידה 18 ביוני 1972 (גיל: 51)
ו' בתמוז ה'תשל"ב
נתיב הל"ה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים נתיב הל"ה
עיסוק מרצה, חוקר מקרא, סופר ומשורר
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט שרה יפת
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרסים והוקרה פרס אקו"ם לשנת 2015
בת זוג אלה שטרן

ערן ויזל הוא פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר המקרא, סופר ומשורר ישראלי.

ביוגרפיה

ערן נולד ב-18 ביוני 1972 למאיר ורחל בקיבוץ נתיב הל"ה. הוא שירת ביחידת מגלן. בשנת 2000 סיים תואר ראשון במקרא ובספרות כללית והשוואתית, בשנת 2003 סיים תואר שני במקרא, ובשנת 2009 השלים תואר שלישי, בהנחיית שרה יפת ובנושא, "הפירוש המיוחס לרש"י לדברי הימים: מקורותיו, שיטותיו, תרומתו לפירוש דברי הימים, ומקומו בתולדות הפרשנות היהודית למקרא".

בשנת 2013 התמנה לחבר סגל במחלקה למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת 2017 ויזל מכהן כראש המסלול למקרא.

ויזל נשוי לאלה לבית שטרן ולהם ארבעה ילדים. הוא מתגורר בקיבוץ נתיב הל"ה.

כיווני מחקרו

ויזל עוסק במחקריו בפרשנות המקרא לדורותיה ובדגש על הפרשנות הרבנית, החל מפרשנות חז"ל, דרך פרשנות המקרא בימי הביניים ועד למחקר המקרא בתקופת ההשכלה ובזמן המודרני. מחקריו ניכרים בפרספקטיבה היסטורית ותרבותית רחבה, והוא מרבה לעסוק בסוגיות מתודולוגיות ובתולדות המחקר. לצד פועלו המחקרי ויזל הוא משורר וסופר.

ספריו

ספרי מחקר

  • הפירוש המיוחס לרש"י לספר דברי הימים, ירושלים: מאגנס, 2010.[1]
  • כוונת התורה וכוונת הקורא בה: פרקי התמודדות, ירושלים: מאגנס, 2021.

ספרי שירה ופרוזה

  • בשבחי הבדידות, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2016, עורכת: נוית בראל, הספר זכה בפרס אקו"ם לשנת 2015.[2]
  • תיק דרום, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עורכת: נוית בראל, הספר זכה במענק לתרגום של משרד התרבות וקרן 'עם הספר'.
  • הלכנו הרחק עד הנה, מוסד ביאליק, סדרת כבר, 2012, עורכת: ליאת קפלן.[3]
  • ממתינים לזאב, הוצאת קשב לשירה, 2016, עורכת: ליאת קפלן.[4]

ספרים בעריכתו

קישורים חיצוניים

מאמרים נבחרים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת על הספר ראה, Barry Dov Walfish, ‘Exploring the Place of the Book of Chronicles in the Jewish Tradition’, Hebrew Studies, 53 (2012), pp. 365–371
  2. ^ ביקורת על הספר ראה, נטע הלפרין בחזרה לעצמך ישראל היום, 15 באוקטובר, 2016
  3. ^ ביקורת על הספר ראה, יונתן ברג, נשיאה משותפת בעול, מקור ראשון, שבת, 18 בינואר 2013.
  4. ^ ביקורת על הספר ראה, אלי הירש, ממתינים לזאב, ידיעות אחרונות, מוסף 7 לילות, 12 באוגוסט 2016, וכן בכל סרולאי, פשעים של יומיום, מקור ראשון, שבת, 26 באוגוסט, 2016
  5. ^ ביקורת על הספר ראה יהונתן יעקבס, פשוטם של מקראות שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב (תשע"ג), עמ' 255–273, וכן גרשון ברין, ליישב פשוטו של מקרא, בית מקרא, נו (תשע"א), עמ' 138–142
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0