ערפיח געשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערפיח געשי מעל בית הספר התיכון קילקהי באי הוואי

ערפיח געשי הוא סוג של זיהום אוויר שמתרחש כאשר גופרית דו-חמצנית, גזים אחרים וחלקיקים הנפלטים מהר געש מתפרץ מגיבים לחמצן ולחות בנוכחות אור השמש. התופעה נפוצה באיי הוואי, הר הגעש קילוואה באי הוואי מתפרץ ללא הפסקה מאז 1983, ולכן השם המקובל בעולם לתופעה - ווֹג (vog) - מקורו באנגלית, והוא הלחם בסיסים של המילים volcanic smog, כלומר ערפיח געשי. על פי מדידות שנערכו ביוני 2008 פולט קילוואה לאוויר בין 2,000 ל-4,000 טון גופרית דו-חמצנית מדי יום.[1]

תיאור

ערפיח געשי נוצר כאשר גזים הנפלטים מהר געש (בעיקר תחמוצות של גופרית) מגיבים בנוכחות אור השמש לחמצן וללחות. התוצרים כוללים חומצה גופרתית וסולפטים אחרים.[1] ערפיח געשי מורכב מתערובת של גזים וחלקיקים המסוכנת לאדם מאשר כל רכיב בפני עצמו ומקשה על מחקר התופעה.[2]

תימרות עשן געשיות כפי שנצפו ממעבורת החלל אטלנטיס

השוואה בין ערפיח לערפיח געשי

ערפיח געשי שונה מערפיח. ערפיח געשי נוצר כאשר תחמוצות גופרית הנפלטות מהר געש מגיבים עם לחות על מנת ליצור תרסיס. תרסיס זה מפזר אור ולכן הערפיח הגעשי נראה לעין. ערפיח נוצר בעיקר מבעירה חלקית של דלק המגיבה לתחמוצות חנקן ואוזון המופק מתגובה של פחמן חד-חמצני לאור השמש. התוצאה של תגובות כימיות אלו אף היא תרסיס הנראה לעין.

כשרמת הערפיח באוויר גבוהה השמים נראים בגוון אפור צהבהב משום שגוון תחמוצות החנקן הוא צהוב. בניגוד לכך, תחמוצות הגופרית הן חסרות צבע והגוון של ערפיח געשי הוא אפור. גם כשהערפיח הגעשי מתפוגג עלולים להישאר בשמים כתמים אפורים של ערפיח געשי שנלכד בשכבת האינוורסיה.

סכנות

מרבית המחקרים על ערפיח געשי התבצעו באזורים בהם הערפיח הגעשי נוצר באופן טבעי, ולא בתנאי מעבדה. ערפיח געשי מכיל תרכובות כימיות היכולות להזיק לסביבה, ולבריאותם של צמחים, בעלי חיים ובני אדם. גודל החלקיקים המרכיבים את הערפיח הגעשי קטן מספיק על מנת שבנשימה הם יכולים להצטבר בריאות ומכיוון שאופיים חומצי הם יכולים להזיק לריאות ולפגוע בתפקודן. בין התסמינים הבולטים: כאבי ראש, עיניים דומעות, כאבי גרון, קשיי נשימה (כולל התקפת קצרת), תסמינים של מחלה דמוית שפעת, ועייפות כללית. תופעות אלו בולטות במיוחד בקרב אנשים הסובלים מקשיי נשימה וילדים.

טיפות זעירות של חומצה גופריתית יוצרות גשם חומצי. הגשם החומצי מסוגל להמיס עופרת המצויים בגגות ובמערכות אינסטלציה במסמרים, בצבע, בנקודות ריתוך וכו'. העופרת המומסת עלולה להוות סיכון בריאותי אם היא חודרת למי שתייה של מערכות שנועדו ללכוד מי גשמים.

הסכנה קיימת גם לצמחים שבהם עלולה החומצה הגופרתית לגרום לכוויות בעלים, וחקלאים דיווחו על אובדן יבולים כתוצאה מתופעה זו. לעומת זאת אין דיווחים על פגיעות בחיות משק כתוצאה מערפיח געשי.

ערפיח געשי בדרך כלל גורם להגבלות של הראיה וגורם לסיכון הן עבור נהגי מכוניות והן לתעבורה האווירית והימית.[1]

ערפיח געשי בהוואי

גזים נפלטים מהר הגעש קילוואה בהוואי משלושה אתרים: לוע האלמאומאו (Halemaʻumaʻu) בפסגת קילוואה, חרוט האפר של פּוּ אוֹאוֹ (Puʻu ʻŌʻō) ולאורך קו החוף באזור בו לבה הזורמת מרצועת הבקעים המזרחית נשפכת לאוקיינוס. תימרות העשן והגזים יוצרים שמיכה של ערפיח געשי שיכולה לעטוף את האי כולו. הערפיח הגעשי משפיע בעיקרי על חוף קוֹנה (Kona) בצידו המערבי של האי הוואי כאשר רוחות הסחר דוחפות את הערפיח הגעשי לדרום מערב והרוחות הדרומיות דוחפות אותו צפונה במעלה חוף קוֹהלה (Kohala) בחלקו הצפון מערבי של האי.

עם זאת, בתקופות ממושכות של סערות החורף עלולה הרוח הדרומית מערבית לדחוף את הערפיח הגעשי לחלקו המזרחי של האי, ובמקרים נדירים אף לאיים נוספים בארכיפלג. במקרים אלו עד שהערפיח הגעשי מגיע לאיים אחרים מרבית הגופרית הדו-חמצנית מתפוגגת כשבנתיבו משאיר הערפיח מאחוריו אפר, עשן ואמוניה.[3]

פליטת הגופרית הדו-חמצנית התגברה החל מה-12 במרץ 2008 כאשר נפער לוע חדש פעיל בקילוואה. הגידול ברמת הערפיח הגעשי גרמה לפינוי אוכלוסייה ולנזק ליבולים. בקיץ 2008 הוגדר מחוז הוואי כאזור אסון בשל הפגיעה ביבולים חקלאיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערפיח געשי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Frequently Asked Questions about Air Quality in Hawaiʻi". on USGS web site. U.S. Geological Service.
  2. ^ "Vog: A Volcanic Hazard" on USGS web site
  3. ^ Vog Taints Maui Skies
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0