פאבליק סקול

בית הספר רוגבי

באנגליה ובוויילס המושג Public School (תרגום מילולי: בית ספר ציבורי), מתייחס באופן מסורתי לאחד משבעה בתי ספר פרטיים, שניתנה להם עצמאות מנהלית ומשפטית ממערכת החינוך הציבורית. בתי הספר הם:

בתי ספר אלו, שנוסדו בתאריכים שונים מסוף המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-17, היו באופן מסורתי פנימיות לבנים בלבד, אך כיום רבים מהם מקבלים גם תלמידים יומיים מבחוץ. כיום המושג משמש בעיקר לתיאור בתי ספר פרטיים הדורשים תשלום שכר לימוד.

חוק בתי הספר הציבוריים של 1868 (אנ') יצר רפורמה והסדרה ברורה של "בתי ספר הציבוריים" וסיפק את ההגדרה החוקית הראשונה עבורם: בתי ספר הפתוחים לקהל המשלם שכר לימוד מכל מקום במדינה. וזאת לעומת, למשל, בתי ספר מקומיים הפתוחים רק לתושבים מקומיים, בתי ספר דתיים הפתוחים רק לחברי כנסייה מסוימת ובתי ספר שהיו מבוססים על גילדות של בעלי מקצוע. כמו כן, נקבע כי בתי ספר אלו יהיו כפופים לניהול ולפיקוח ציבורי, וזאת בניגוד לבתי ספר פרטיים שנוהלו למטרת השאת הרווח לבעלים. שני בתי ספר פרטיים נוספים שנבחנו על ידי ועדת קלרנדון (אנ') שקדמה לחוק של 1868, בית ספר סיינט פול בלונדון (אנ') ובית הספר טיילור למסחר (אנ'), שהיו בתי ספר יומיים, טענו בהצלחה שאינם צריכים להיות כפופים למערכת הפיקוח הציבורית. עם זאת, כשמדובר לעיתים על תשעה בתי ספר מסוג "פאבליק סקול", נכללים שני בתי ספר אלו ברשימה.

עד מלחמת העולם השנייה היה תפקידם המעשי של הפאבליק סקולס הכנת תלמידים בני המעמד העליון באנגליה ובוויילס לתפקידם באליטה הבריטית והלימודים בהם היו סימן היכר לשייכות למעמד העליון. במשך שלוש מאות שנה שלחו הקצינים והמנהלים הבכירים של האימפריה הבריטית ברחבי העולם את בניהם חזרה לאנגליה ללמוד בפנימיות הפאבליק סקולס ולהתחנך כג'נטלמנים. האתוס של הפאבליק סקול של המאה ה-19 קידם רעיונות של שירות לכתר ולאימפריה.

השינויים החברתיים שחלו בבריטניה בין שתי מלחמות העולם ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, הביאו לפחיתה בחשיבות המעמדות העליונים בבריטניה. לעומת זאת, התרחבות החינוך הציבורי הבריטי באותה תקופה, ורמתו של חינוך זה, שנתפסה לעיתים כנמוכה יחסית, וחששות נוספים שקושרו למערכת החינוך הציבורית, דחפה הורים בעלי אמצעים למערכות של פאבליק סקולס ובתי ספר פרטיים אחרים. ב-2009 שכר לימוד שנתי אופייני לפאבליק סקול עמד על כ-30,000 לירות שטרלינג.